אחרי החיוכים והכיבודים, עונת הציד נפתחת והכיסא של בנט מתחיל להתנדנד

חגיגות העצמאות העניקו לראש הממשלה נפתלי בנט כמה ימים נדירים של עדנה. למעט הצעקות הרמות והגסות בטקס הזיכרון לחללי פעולות האיבה בצהרי יום הזיכרון, המשך הלו"ז של בנט זימן לו רק דגלים, כיבודים, מסרים ממלכתיים וצילומים לבביים בחיק המשפחה. מטקס הדלקת המשואות לבוקר בבית הנשיא, מחידון התנ"ך לטקס הענקת פרס ישראל, בנט היה נראה על גג העולם, מחויך כפי שלא היה מאז שנכנס ללשכת ראש הממשלה. לולא הפיגוע המחריד באלעד אמש, אלה היו יכולים להיות הימים הכי טובים שלו בכל השנה שחלפה. אבל אלה עשויים גם להיות רגעים אחרונים של חסד. כשתיאלם תרועת הפסטיבלים, כלומר בשבוע הבא, כשהכנסת תחזור מפגרה, המציאות הפוליטית תטפח על פניו והכסא שלו יתחיל להתנדנד.

חלף חודש מאז הפרישה של יו"ר הקואליציה עידית סילמן, ובחסות הפגרה, בנט וחברי הקואליציה שלו יכלו לחיות בדחייה והדחקה של השלכות איבוד הרוב בכנסת. גם את המשבר עם ובתוך רע"מ לא היה מאוד דחוף לפתור, כי בפגרה אף אחד לא סופר אצבעות להצבעות במליאה. כך גם האולטימטום של ניר אורבך, הדרישות הכלכליות של אביר קארה וההתעקשות של אלי אבידר להצביע על חוק הנאשם, המתינו כולם ל"אחרי החגים". שלא לדבר על הפנסיות הצה"ליות, המאבק להעלאת שכר המינימום וחוק הגבלת כהונה, שמחכים על שולחנה של הקואליציה כבר חודשים, עוד מלפני שהכנסת יצאה לפגרה. רק ביום שני, עם פתיחת המליאה, בנט ולפיד יתחילו להתמודד באמת עם המציאות החדשה, עם קואליציה של 60 ח"כים בלבד.

ראשי המפלגות וראשי הסיעות בקואליציה אמורים להתכנס אצל בנט ביום ראשון לישיבת היערכות לפני החזרה מפגרה ודיון על ההשלכות של המצב החדש. בנט, לפיד, ובכירים אחרים בקואליציה אופטימיים למדי, אולי יותר מדי, וחושבים שעם משמעות הדוקה, חקיקה קמצנית, והרבה רצון טוב, הם יצליחו לשרוד את כנס הקיץ, שאורכו כ11 שבועות; שר האוצר אביגדור ליברמן אפילו שואף להביא בחודש הבא לאישור הממשלה את תקציב המדינה ולהעבירו בקריאה ראשונה עד הפגרה הבאה בסוף יולי. ב"ימינה" עוד לא החליטו כיצד ינהגו באשר לסילמן, שעדיין מכהנת כיו"ר ועדת הבריאות מטעם הסיעה, ומקווים שתחת איום ההכרזה כפורשת, הם יצליחו להגיע איתה להבנות על הצבעות גורליות. גם זהות מחליפה של סילמן בתפקיד יו"ר הקואליציה, שאמור לנהל את כל האופרציה הזו, טרם נקבעה. יש בורסת מועמדים רוחשת, אבל בנט נוטה לדחות החלטות שכאלה לרגע האחרון. בינתיים, בועז טופורובסקי מתרגל לתפקיד ממלא המקום, שיכול להפוך לקבוע.

מי שכנראה לא יגיע לישיבה החגיגית לפתיחת המושב הם יו"ר רעמ, מנסור עבאס, ויו"ר הסיעה בכנסת, ואליד טאהא, שהכריזו בחודש שעבר על הקפאת חברותם בקואליציה עד להודעה חדשה. עבאס נפגש עם בנט ולפיד במהלך הפגרה ומעוניין להפשיר את ההקפאה ולהמשיך לתמוך בממשלה אבל טאהא, מאזן גנאים, ובכירים אחרים ברע"מ ממש לא, ובגדול - רק מחפשים תירוץ. הביקור של ח"כ יום טוב כלפון בהר הבית ביום העצמאות צפוי להחריף את האופוזיציה הפנימית לעבאס במפלגתו ולחזק את הקולות שקוראים לפרישה. זה אירוע שממחיש היטב את המתח בין קצוות הממשלה, בין הדרישות הימניות של ימינה והקשחת העמדות ברע"מ. בנט ולפיד עשויים למצוא את עצמם מהר מאוד במלכוד: כל מה שישמח את אורבך וכלפון יכעיס עוד יותר את טאהא, וחוזר חלילה.

במקביל לכינוס בכירי הקואליציה, גם ראש האופוזיציה בנימין נתניהו יכנס ביום ראשון ישיבת היערכות משלו, עם כותרת הפוכה: התוכניות להפלת הממשלה. בליכוד הריצו הרבה שמועות במהלך הפגרה; עריק נוסף שיצטרף לסילמן, רעידת אדמה שתשמוט את הקרקע מתחת לקואליציה, דרמה חדשה שתטרוף את הקלפים, ועם חזרת הכנסת מפגרה מגיעה שעת הש'. בכירים בליכוד אומרים שיש להם צירים מרובים אל תוך הקואליציה, ושכל החשודים המיידיים על הפרק, משאריות ימינה, בדגש על אורבך וקארה, ועד פאתי תקווה חדשה, בדגש על זאב אלקין ושרן השכל. אפילו שמו של גדעון סער נזרק השבוע בלשכת נתניהו, יותר מפעם אחת, למרות שבסביבתו מכחישים בתוקף כל מגע. בזירה אחרת, יו"ר ש"ס, אריה דרעי, מתחזק את המרדנות של מאזן גנאים, בניסיון לפורר את הצלע של רע"מ. בקואליציה מתייחסים לדיווחים הליכודיים בביטול, ורואים בהם יותר דיסאינפורמציה שנועדה לייצר אירועים, יותר משהם אכן קיימים בפועל. ימים יגידו, ובינתיים, לכל הפחות, הם מוסיפים לאווירת החשדנות ומגבירים את תחושת חוסר היציבות.

עם החזרה מפגרת הכנסת, תושק מחדש את עונת ציד העריקים, כשבאופוזיציה מחפשים קודם כל אחר אצבע אחת נוספת, לא משנה מאיזו סיעה, שתפרוש מהקואליציה ותשלים רוב של 61 להפלת הממשלה ופיזור הכנסת, בהנחה שהרשימה המשותפת כולה תתמוך בבחירות. משם תואץ ההתפוררות, ואולי, כך מקווים בכירים בליכוד, אפילו תיפתח הדלת של סיעות בקואליציה להקמת ממשלה חלופית בכנסת הזו. העתיד הפוליטי של בנט ולפיד תלוי באצבע הזו, אבל יש להם אינטרס שונה באשר לזהותה: אם אחד הח"כים של בנט או סער יפילו את הממשלה, לפיד יהפוך לראש הממשלה באופן אוטומטי לתקופת הבחירות, אבל אם אצבע של רע"מ תרים את ידה בעד פיזור הכנסת, בנט יישאר בכיסא. האתגר המשותף שלהם הוא לשמור על כל האצבעות ביחד, אבל אם כבר תברח להם עוד אצבע - כל אחד יעדיף שזה יהיה מהצד של האחר.