לא לעצום עיניים: על ישראל לחתור למדיניות קליטת פליטים יצירתית ומוסרית מאוקראינה

קביעת מדיניות ממשלתית בנושא קליטת הפליטים מאוקראינה היא מלאכה מורכבת ודינמית המשתנה מיום ליום, אם בגלל לחץ פוליטי, תקשורתי, ביקורת שיפוטית, שאלת "מיהו יהודי", איום דמוגרפי או משקעי עבר של בקשות "פליטים מאוקראינה". תהא הסיבה אשר תהא, מדינת ישראל אינה יכולה לאטום אוזניים או לעצום עיניים לנוכח המראות הקשים משדות הקרב בערי אוקראינה ולהציע סיוע כפי שהיא עושה במידתיות ובזהירות הראויה.

למדינת ישראל, על אף היותנו מדינה קטנה ומרוחקת גיאוגרפית מאוקראינה, מעמד בינלאומי מחייב, ולא בכדי ישראל לוקחת חלק גם במאמץ הבינלאומי לתיווך בין הצדדים ומציאת פיתרון שיביא להפסקת אש בחזית המזרח אירופאית. בשונה משאר מדינות אירופה, ישראל היא מדינה הבנויה כמעט כולה על מהגרים וצאצאי מהגרים עם ערכים מורשתיים, לאומיים ומוסריים של ערבות הדדית ותיקון עולם, העומדים בימים אלו למבחן, גם פנימית וגם כלפי מדינות העולם. העיסוק הגובר בשאלה כמה פליטים אנחנו צריכים לקלוט בישראל - הוא לגיטימי וראוי - ויכול כשלעצמו ללמד על חשבון נפש שמדינת ישראל עורכת בימים אלו, אבל גם במסגרת ויכוח כזה - חשוב לדייק בעובדות.

ראשית, קל לזרוק ססמאות וחצאי עובדות מבחוץ. בטוחני כי שרת הפנים איילת שקד ובכירי רשות ההגירה והאוכלוסין שעושים ימים ולילות בנושא, מתחבטים לגבי אופן הטיפול בכניסת הפליטים מאוקראינה. הרשות מכירה את נושא הפליטים ומבקשי המקלט מאוקראינה לפני ולפנים ומחזיקה "בטן מלאה" על כך. רק לפני מספר שנים נחתם הסכם בילטראלי בין ישראל לאוקראינה בדבר פטור הדדי מאשרת כניסה (ויזת תייר) ומאז, כשהמצב באוקראינה היה תקין ובטוח יחסית, הגיעו לשערי ישראל, מבין תיירים רבים שהגיעו בנסיבות לגיטימיות של תיירות או ביקור, גם מאות רבות של אזרחים אוקראינים אשר עשו שימוש בפטור האמור לצורכי הגירת עבודה. סמוך לאחר כניסתם בשערי נתב"ג הם הגישו בקשות למקלט מדיני בישראל בהציגם טעמים כאלה ואחרים. זאת, תוך ניצול הפרצות בדיני הפליטים הבינלאומיים והעומס הבלתי אפשרי במשרדי ה-RSD (יחידת הטיפול במבקשי מקלט מדיני ברשות ההגירה) . לרוב, ללא הצדקה ממשית, ובחסות הליך הנשען על הסכמות הנוגעות לתעסוקת "מבקשי מקלט" שהתגבשו בקשר עם פליטים מסודן ואריתראה, הם זכו לאשרות שהייה שאפשרו להם לעבוד בישראל עד בירור אמיתות בקשתם.

בשונה מהמצב הקודם, נכון להיום, די בצפייה באמצעי התקשורת ובמדיה החברתית במראות והתמונות המופצות חדשות לבקרים כדי ללמד על כך שקליטת הפליטים מאוקראינה היא עתה הצלת חיים של ממש, מתן מחסה לבני אדם הנמלטים על נפשם מאזורים מוכי קרב. יחד עם זאת, ובאותה נשימה, חשוב לדייק ולהדגיש כי פליטי הקרבות האומללים מאוקראינה לא מגיעים לישראל כדי למלט את נפשם כצעד מיידי. הם עוברים את הגבול לפולין, למולדובה להונגריה, לסלובקיה ולרומניה,- מדינות הגובלות יבשתית עם אוקראינה - מתקבלים שם בסבר פנים יפות ועם נכונות לאפשר להם מפלט לכל הפחות עד שוך הקרבות, וברגע שדרכו על אדמתה של אחת המדינות האלה, חייהם ניצלו. מהנקודה הזו, חלקם מעדיפים להישאר בפולין, חלקם מעדיפים להמשיך למקום טוב יותר, וחלקם חושבים שהמקום שבו ימצאו עתיד טוב יותר - היא מדינת ישראל. כלומר ישראל אינה התחנה הראשונה שמצילה את האוקראינים מאימי המלחמה. הם מבקשים לבוא אלינו, אחרי שלעיתים קרובות כבר הגיעו לפנינו לחוף מבטחים.

אם כך נשאלת השאלה -אשר טומנת בחובה סוגיות אנושיות, משפטיות, מוסריות, ביטחוניות, דמוגרפיות חברתיות, כלכליות ועוד - כיצד מדינת ישראל צריכה להושיט יד לעזרה לאלו אשר מחליטים להגיע לישראל? בין אם מדובר בכניסת פליט הרוצה לחבור לקרוב משפחה ישראלי, או לפליט ללא כל קרוב ישראלי וללא "זכאות שבות" מכח חוק השבות. דעתי, בעת הזאת, היא ברורה ואנחנו חייבים להפעיל את האיזונים הנכונים ולאפשר את כניסתם לארץ של הפליטים מאוקראינה תוך קביעת מדיניות הגירתית ברורה שלפיה הכניסה היא לזמן מוגבל ותחת מתווה כניסה לשעת חירום ברור וסדור, שיאפשר את כניסתם הזמנית של הנתינים האוקראינים ויעניק להם קורת גג בטוחה והולמת, עזרה הומניטרית טיפול רפואי ועוד - וגם יתן כלים למעקב ופיקוח של יציאתם מישראל (כך למשל המאבק בנגיף הקורונה הראה לנו כיצד ניתן, כשרוצים, לגייס את הטכנולוגיה ופתרונות דיגיטליים לניהול כניסה לישראל בעיתות משבר).

קביעת מדיניות ברורה חשובה ומתבקשת. לא פחות מכך חשוב אופן היישום על ידי גורמי רשות ההגירה באיפוק ובהפעלת שיקול דעת ואיזונים בשים לב לרגישות התקופה ולצרכים שהשתנו. כך ימנעו תמונות לא נעימות מנתב"ג והתערבות ערכאות משפטיות בהחלטות הרשות אשר יש בהן כדי להסיט את הדיון המהותי למחוזות הרגש. כך לדוגמא, בימים האחרונים ניתנה החלטה שיפוטית בבית המשפט המחוזי שבמסגרתה ניתן צו ארעי למניעת צעדי אכיפה נגד אזרחית אוקראינה. אותה אזרחית גורשה בעבר מישראל על יסוד בקשת מקלט שנדחתה, והחודש חזרה שוב לישראל בטענה כי היא פליטת מלחמה במערכה הנוכחית. זאת תוך התעלמות מהעובדה שרשות ההגירה מבצעת את עבודתה ולא יכולה להעלים עין ממי שבעבר שהו בישראל שנים שלא כחוק, או כאשר אדם שיקר במעבר הגבול או הסתיר פרטים מהותיים מביקורת הגבולות תוך ניסיון להטעות את הרשויות. אני סבור כי אין זו שאלה המתכנסת למונחים של "צודק או לא צודק" "נכון או לא נכון", האמת כנראה נמצאת באמצע, אך מה שברור הוא שיש לחתור למנהיגות הגירתית יצירתית נכונה ומוסרית, התואמת את צו השעה.

הכותב הינו ראש תחום הגירה ורילוקיישן במשרד עורכי דין מיתר