החותמות שנטען ששימשו לקעקוע יהודים במחנה ההשמדה אושוויץ והוצעו במכירה פומבית - לא אותנטיות, כך נמצא בבדיקה שערכו מומחים מיד ושם. כפי שפורסם לראשונה בוואלה! לפני שלושה חודשים, בית המכירות הפומביות "צולמנ'ס" הוציא למכירה פומבית את החותמות ששימשו לטענתו לצריבת מספרים על ידיהם של אסירים במחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ בפולין. בית המכירות העריך כי הפריטים יימכרו בסכום שינוע בין 30 ל-40 אלף דולר.
בעקבות הפרסום, הוציא בית המשפט המחוזי בתל אביב צו מניעה זמני לקיום המכירה, לבקשת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל. טענתם הייתה שפריט כזה צריך להיות ביד ושם. גם פרקליטות המדינה התנגדה למכירת הפריט משום שלטענתה זהו סחר "פסול מבחינה ערכית, מוסרית, לאומית וציבורית. מכירה פרטית של חפץ זה, מעבר לזילות שבמכירתו לכל המרבה במחיר, עלולה אף להביא לאובדן הוכחה חשובה להנצחת הזיכרון הלאומי ולאובדן של פיסת היסטוריה חשובה ביותר לעם היהודי".
נוכח העימות המשפטי הודיע התורם האלמוני כי הוא מוכן לתרום את הפריטים לעמותת "יד עזר לחבר" שבחיפה. מדובר בעמותה שעל פי הגדרתה מהווה בית חם לניצולי שואה. במקום פועל "מוזיאון השואה", כהגדרת העמותה. קולט אביטל, יושבת ראש מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל, אמרה אז לוואלה! כי "ליד ושם יש יכולת לחקור ויש מוזיאון שייעודו הנצחת השואה. זה הגוף שמדינת ישראל הסמיכה לשם כך. לעמותה פרטית אין את היכולות האלה ולכן אנחנו מתנגדים להצעה". בעקבות כך הוסכם כי לפני שבית המשפט יכריע בסוגיה יועברו החותמות ליד ושם לצורך בדיקת אותנטיות.
אל תפספס
בדוח מחלקת החפצים באגף המוזיאונים של יד ושם שפורסם לראשונה נכתב כי בחותמות היחידות מסוג זה כנראה נעשה שימוש על ידי הגרמנים בין השנים 1941 ל-1942 לסימון אסירים סובייטים במחנה אושוויץ. חותמות אלה נלקחו על ידי חיילי הצבא האדום ששחרר את המחנה בינואר 1945 והן מוצגות במוזיאון לרפואה צבאית בסנט פטרסבורג. במוזיאון אושוויץ בפולין מוצגות חותמות דומות, אך לא נמסר מידע שיבהיר את הסיפור העומד מאחוריהן.
בכל מקרה, חותמות מסוג זה לא שימשו לקעקוע מספרים על זרועות האסירים, כפי שנעשה על מאות אלפי יהודים שנכלאו במחנה. החותמות שעומדות כעת למכירה פומבית יוצרו במפעל AESCULAP לכלים רפואיים וטרינריים שייצר בין השאר חותמות כאלו שנועדו לקעקוע מספרים על בעלי חיים. על כך יש הסכמה הן של בית המכירות הפומביות והן של יד ושם. אולם בפרסום של בית המכירות נכתב כי חותמות לצורך סימון בקר גדולות פי עשרה מהחותמות העומדות למכירה והן יוצרו כדי לקעקע איתן מספרים על זרוע יד אדם. מנגד, צוות המומחים של יד ושם מצא כי לחברת AESCULAP שבלונות זהות במידתן ובצורתן לאלה שנמסרו.
עוד נמצא בבדיקת משמר כי אין ראיות חד משמעיות על גבי החותמות המעידות על אופן השימוש שנעשה בהן. על פי המשמר ניכר שהן נוקו או שלא היו בשימוש תכוף. בדוח של מומחי יד ושם נכתב עוד כי קעקוע של מספר בשיטת החותמות נעשה בעזרת הצמדה וקיבוע של שבלונות של ספרות היוצרות את המספר הרצוי. הלוחיות עם הזיזים החדים בצורת מספר ננעצו בחוזקה על צדו השמאלי העליון של חזה האסיר ומיד לאחר מכן מרחו דיו על הפצעים המדממים. לאחר שהפצע הגליד נותר על הגוף מספר מקועקע. מספר האסירים היהודים שהגיעו למחנה אושוויץ בתקופה זו וקועקעו בשיטה זו הוא קטן ועומד על עשרות או מאות, נכתב בחוות הדעת.
שיטה זו הייתה ארוכה ומסורבלת והצגת המספר במסדרים הייתה מורכבת. מסיבות אלה שיטת קעקועים זו נזנחה לאחר תקופה קצרה והוחלפה בשיטת קעקוע מהירה ו"יעילה" יותר - קעקוע מספר האסיר באמצעות מחט. הכאב וסבל האסירים לא היו, מיותר לציין, חלק מהשיקולים של הגרמנים בהקשר זה ובכלל.
מאות אלפי היהודים שקיבלו מספר אסיר במחנה אושוויץ-בירקנאו קועקעו באמצעות מחט על הזרוע, לרוב בחלקה החיצוני של זרוע שמאל. אסירים אחרים שעל ידם קועקע מספר היו אסירים פולנים פוליטיים, צוענים ועוד. בסיכום הדוח מציינים אנשי יד ושם כי "בשנים האחרונות מתגלגלים בשווקי העולם חפצים שהינם לכאורה מתקופת המלחמה. בהיעדר הוכחה ברורה ומוגדרת על מקורם של החפצים ועדויות ישירות בנוגע אליהם, אין סיבה להניח שהם אכן היו בשימוש בתקופת המלחמה".