מזה שנים ש"כיכר האופרה" הוותיקה בקצה טיילת תל אביב אינה מזמנת מבקרים רבים. בצל ההיסטוריה העירונית והלאומית המפוארת שלה, הפכה הכיכר לנקודה די שולית, שוממת ומבוזבזת ברצועת החוף בעלת השם העולמי. כל זאת עתיד להשתנות עוד השנה, כשבימים אלו עיריית תל אביב-יפו שוקדת על פרויקט בעלות של 35 מיליון שקלים לשדרוג המתחם, לשם פריחתו המחודשת. "אנחנו רוצים לעורר, לחדש. אני חושב שברגע שמשקיעים במרחב ציבורי בפיתוח ברמה גבוהה - תאורה, צמצום שימוש ברכב, ריצוף, שפה אדריכלית, אלמנטים מושקעים, מזרקה מיוחדת - יש בדרך כלל מיד יחד עם זה התעוררות של השוק הפרטי", אומר בשיחה עם וואלה! אדריכל העיר יואב דוד, "המוקד שהיה משמעותי כמעט לפני מאה שנה - מקבל התחדשות בשנה הקרובה".
בראשית ימיה, בשנות ה-20 של המאה הקודמת, נודעה הכיכר בתור "כיכר הקזינו", על שם "קזינו גלי אביב" - מסעדה יוקרתית ששכנה על שפת הים, ואירחה לרוב אנשי רוח, בני המעמד הגבוה ונכבדים למינהם. כדי לחבר בין העיר ל"קזינו", שונה נתיבו של רחוב אלנבי שהקביל לים כך שיוטה מערבה, ושם נולדה "הכיכר" - הנקודה היחידה בעיר בה רחוב ראשי נפגש עם הים. "אנחנו מכירים את המערכת של הרחובות בתל אביב: רוב הרחובות הראשיים הם רחובות צפון-דרום, לרובם יש אוריינטציה שמקבילה לציר החוף", מסביר דוד, "והנה פה, באזור הזה - תל אביב של פעם - במפגש המאוד מיוחד של אלנבי והים, נוצרה כיכר מיוחדת".
אל תפספס
לצד כינויה העממי על שם "הקזינו", שמה הרשמי הראשון של הכיכר היה "כיכר הרברט סמואל", על שם הנציב העליון הראשון היהודי-בריטי וביקורו בעיר ב-1922. בשנים הבאות, הוסדרו חופי רחצה באזור, וכן נפתח מלון "סן רמו" המפורסם לצד הכיכר - בעוד "הקזינו" הלך וננטש. לימים נתן אלתרמן כתב על המקום: "אילו נכנסתם בו בלילה, עת רוח הים שורקת כמו בסרט קרימינאלי, אילו עברתם בו לאור נר הססני, הייתם מעוררים בפינותיו הטחובות הרבה והרבה מאהבותיה ושיריה ודמויותיה של העיר הזאת, אשר נמלטו משכחון רק אליו, אל הארכיון הזה, המוזנח והמתפורר". ב-1939 המבנה האייקוני הוחרב בפיצוץ מבוקר, ובמקביל הוקמה הטיילת.
עשור אחרי, ומעט אחר קום המדינה, מצאה הכיכר גלגול שם משמעותי נוסף, כשהפכה ל"כיכר הכנסת": ב-1949 הגיע מושב הכנסת שהחל את דרכו בירושלים הישר אל תל אביב. הכנסת התמקמה בבניין "קולנוע קסם", שהוקם ארבע שנים קודם לכן לצד המלון והתהדר בקולונדה המשולשת הייחודית - מסמלי המתחם. חדרי "סן רמו" שימשו אז כלשכות חברי הכנסת.
עוד לפני ששבה הכנסת לירושלים בדצמבר - בחודש אוגוסט הובא לישראל ארונו של חוזה המדינה הרצל, והוצב בכיכר בטקס שנמשך אל תוך הלילה, עם הגעתם של מאות אלפי אזרחים. ראש הממשלה דוד בן גוריון נשא נאום בישיבה שהתקיימה ב"קולנוע קסם" לקראת האירוע, בו הכריז כי דרכו של ארונו של הרצל להרי ירושלים "לא תהלוכת-אבל תהיה, אלא מסע ניצחון".
עשורים אחרי זה, ב-1958 הגיעה ל"קולנוע קסם" האופרה הישראלית, ואיתה הגיע הכינוי שמלווה את הכיכר עד היום - "כיכר האופרה". המבנה היה ביתה של האופרה עד פירוקה בשל חוסר תקציב ב-1982. בסוף שנות ה-80 אף נחסמה הגישה לאלנבי, ונהרסו מבני המלון והקולנוע, וב-1993 נבנה מגדל האופרה על איחוד המגרשים - בשימור עיצוב הקולונדות הסמליות.
"מבטים פתוחים אל הים"
לדברי ראש העיר רון חולדאי, העקרונות המובילים את עבודות פרויקט החידוש, שהחלו בתחילת החודש באמצעות חברת "אתרים", הם מתן העדיפות להולכי הרגל ורוכבי האופניים במתחם והרחבת הגישה מאלנבי לים. במסגרת זו, חולדאי מסביר כי הוא מקדם חיבור של כלל חופי הטיילת מהרצליה ועד בת ים.
"אחד הנושאים העיקריים שאני מקדם באופן שיטתי כבר יותר מ-20 שנה הוא מה שאני מכנה 'פתיחת העיר לים'", אומר ראש העיר, "לא במקרה נקרא רחוב אלנבי במקור 'דרך הים', כי זו מהותו - להיות ציר מרכזי המחבר בין העיר לקו החוף היפהפה. העבודות לחידוש כיכר האופרה יסייעו להחזיר עטרה ליושנה, תוך יצירת מרחב ציבורי פתוח ומושקע".
"מפתחים רחבה חדשה עם מבטים פתוחים אל הים", מתאר אדריכל העיר, "שלוש שורות עצים ילוו את הולכי הרגל בדרכם אל הים. אנחנו מצפים שיהיו בתי קפה ובתי אוכל - יוציאו שולחנות, כסאות, שמשיות". לדבריו, מתוכננת רחבה גדולה שתוכל להכיל שוק רחוב וירידים מתחלפים. כמו כן, המזרקה הגדולה תשודרג בטכנולוגיה חדשה של מתזי-מים, כך שיהיה ניתן לשבת על דופנה. "אלו דברים שיתנו למקום הזה פעילות הולכת דינמית. מעל הכול, אנחנו חושבים שזה חלק מטיילת החוף - השפה של המקום תהיה דומה לזו של טיילת החוף, ניכנס עם אותם אלמנטים של ריצוף".
בין השדרוגים התנועתיים במתחם, תוקם תחנה של הרכבת הקלה סמוך לכיכר, יותקן שביל אופניים, ויורחב מעבר החצייה לטיילת, "כמו בצמתים שאנחנו מכירים מיפן". בנוסף, לא תתאפשר כניסה לכלי רכב לא חיוניים למתחם.
"כיכר האופרה" היא רק מוקד אחד בתוך הפרויקטים המקבילים שיושלמו באזור, בהם הקמת מרכז ספורט קהילתי ימי בחוף הגולשים, שיחליף את הדולפינריום ויכלול את הרחבת החוף, ושינוי מקיף ברחוב הרברט סמואל. "הוא לא מושך קהל", דוד מעיד על הרחוב ומציין כי בתכנון: "לצמצם את שימושי הרכב ונבטל את דרך השירות, שזה מקום שלא קורה בו שום דבר משובב נפש; להפוך את המדרכה - לא של צד הים, אלא של הצד העירוני - לטיילת גדולה ערה ומחודשת עם דופן מסחרי; ולייצר סביבת הולכי רגל עם אזורי הצללה ואזורי ישיבה. ואז ברור שכיכר האופרה הופכת להיות מוקד מאוד חשוב".
"העירייה שיקמה וחידשה את טיילת שלמה להט צ'יץ' - פרויקט שיצר קשר נהדר בין אזור הולכי הרגל לחוף הים, הטריבונות. כל המפגש עם החוף בשנים האחרונות הוא מפגש שיש לו המון ביקוש בציבור", אומר אדריכל העיר, "אבל אנחנו מתכננים את השלב הבא שלה. זה מקום באמת משמעותי. ממש כיכר ים. זו מתנה".