חפץ על הפגישה החשאית בבלפור: "נתניהו הוא גדול הממדרים, אלוביץ' היה מרוצה"

בבית המשפט המחוזי בירושלים נמשכת חקירתו הנגדית של עד המדינה ניר חפץ, לשעבר יועץ התקשורת של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים. חפץ נחקר היום על ידי עו"ד ז'ק חן, סנגורו של איש העסקים שאול אלוביץ', לשעבר הבעלים של קבוצת בזק ואתר וואלה!.

החקירה נפתחה בפגישה שנערכה בביתו של אלוביץ' בדצמבר 2016, ונטען כי במסגרתה התרחש לכאורה שיבוש חקירה. עו"ד חן שאל את חפץ על מחיקת הודעות מהטלפונים במסגרת הפגישה. חפץ הסביר כי חשש שההודעות יגיעו לידיהם של עיתונאים.

"מה שאני אומר עכשיו לא נועד להפחית מהאשמה והאחריות שלי לעניין הזה, למה הייתה הבהלה הזו", אמר חפץ. "ברגע שבו מספיק שאני מזומן ל-433 ואני מצולם בכניסה, אני מאבד את כל הלקוחות שלי, אסור לי לדבר עם בנימין נתניהו, וכמובן הכותרות והשנאה. חייתי בעולם שאין לי שום אמון בחקירה והיא לא צריכה לבוא לעולם. זה המקור לבהלה שלי, ואל מי היה לי ללכת חוץ מאל שאול אלוביץ'? אני לא אומר שלא חציתי קו אדום, חציתי קו אדום. כל התכתבות שהייתה יכולה להיות כותרת בכלי תקשורת נמחקת פעם ביממה".

עו"ד חן: "אני אראה לך התכתבות עם ישועה: 'תעשה מחיקה של ההתכתבות שלנו', וישועה משיב לך: 'בטח מוחק כל יום'. לפרקליטים סיפרת בריאיון העד שאתה ביקשת מישועה למחוק מבחינה ציבורית".
חפץ: "זו שגרת העבודה שלי, כמו שישועה קיבל את ההודעה - הרבה אנשים קיבלו הודעה כזו, בגלל שאני דובר ראש הממשלה וכל מילה יכולה לתפוס כותרות, אנחנו תחת זכוכית מגדלת".
עו"ד חן: "מעבר לעניין הציבורי, יש דברים מביכים אישיים של האנשים שאתה יועץ להם, יש דברים מביכים שאתה לא רוצה שיהיו בטלפון".
חפץ: "נכון"

בשלב זה דנו עו"ד חן וחפץ בשאלה מי יזם את השיבוש, הוא או אלוביץ'. חפץ סיפר כי במהלך המעצר שלו החוקרים הקרינו לו קטע מחקירתו של אלוביץ', שסיפר על פגישת השיבוש, ואמר כי זה היה אחד השיקולים שהובילו אותו לחתום על הסכם עד מדינה. "חשבתי, איך יכול להיות שאני פה במעצר, לויאלי לקו שאני מאמין בו ולא מספק גרסה, והוא מוכר אותי. אני לא אומר שהוא מכר אותי, אבל ככה חשבתי". הוא הדגיש כי "הדאיג אותי קשות הווידאו הזה, מאחר ואני לא חשבתי שאני סייעתי לתווך בשוחד, זה (שיבוש החקירה, י.פ) הדאיג אותי".

עו"ד חן ביקש לברר עם חפץ את הנסיבות של החתימה של חפץ על הסכם עד מדינה, ועבר על השתלשלות האירועים במהלך מעצרו הארוך של חפץ, שנמשך 15 יום. כך ביום חמישי, 23 בפברואר, נפגש חפץ לראשונה עם עו"ד אלי זוהר, לאחר שלאורך מעצרו הוא היה מיוצג על ידי עו"ד ירון קוסטליץ, שאינו מייצג עדי מדינה. חפץ היה משוכנע שביום ראשון, 26 בפברואר, הוא ישוחרר לביתו, מאחר והעבירות שהוא חשוד בהם היו קלות יחסית, אך בית המשפט האריך את מעצרו בארבעה ימים.

"זה היה הלם, מכה אדירה", אמר חפץ. "עו"ד קוסטליץ נטע תקווה גם בי וגם במשפחה שלי, שלפי ההבנה שלו אני אשתחרר במחוזי למעצר בית. הוא היה בטוח בזה. לכן כשהמחוזי החליט מה שהחליט זו הייתה מכה אדירה. זה היה השלב שאני ביני ובין עצמי אני רוצה לבדוק את האופציה להיות עד מדינה". הוא הסביר כי "בהחלטה להיות עד מדינה אתה צריך לשים על כף המאזניים שיקולים תועלתניים: משפחה, מצב כלכלי. זה לא מתוך הכאה על חטא, ממש לא".

חן טען כי חפץ הוחזק במעצר לצרכי משא ומתן, ולא לצורך חקירה. "כל החקירה בימים שלפני כן הייתה דלילה אם בכלל, ובימים האחרונים כמעט ולא נחקרתי, הם התייאשו ממני והחזיקו אותי סתם במעצר", הסכים חפץ. "יש חלופה של מעצר בית, תנאים מגבילים וגם החשש לשיבוש - יש לזה חלופות. הם החזיקו אותי כדי להמשיך ללחוץ. כשראש צוות החקירה נסע לסקי בשוויץ, האיש שהתכונן לחקירה הזו חודשים. ככה מנהלים חקירה? נו באמת, זה רציני?".

חפץ הרחיב על המשך השתלשלות העניינים. "עו"ד סופר אמר שעכשיו יש מומנטום, שעכשיו צריך להכות בברזל בעודו הוא חם, אבל הייתה לי חירות לפוצץ את המשא ומתן וללכת הביתה. שאלתי את אשתי מה דעתה, מה עמדות הילדים, שלא באמצעות עורכי דין. היא סיפרה לי מה העמדה של כל ילד".

עו"ד חן: "ואז אתם חוזרים ליחידה, וההסכם נחתם בלילה בין ראשון לשני".
השופט משה בר עם: "אחרי שאדוני סיים את השיחה עם אשתו, הייתי חופשי לשנות את דעתך, נכון?"
חפץ: "נכון, היו מספר פעמים שאמרתי לאילן סופר כמה פעמים שנפוצץ את זה ונלך, זה היה משא ומתן מורט עצבים, כל פעם".

החקירה עברה לתקופת הבחירות של שנת 2015. עו"ד חן הציג התכתבות בין מנכ"ל אתר וואלה! לשעבר אילן ישועה למועמד המחנה הציוני בבחירות וכיום נשיא המדינה יצחק הרצוג. הרצוג כתב לישועה: "אילן, הסוקר שלכם עושה לי פיגוע מטורף, אנא דבר איתי", ובהודעה נוספת "ערוץ 2 נתן לי לפני יומיים 15, הסוקר המפוקפק הזה דגני נותן פתאום 10?! זה לא מופיע בשום סקר". לכך השיב ישועה: "קראתי להם ומדבר איתם עוד כמה דקות", ובהמשך כותב "טופל". הרצוג השיב: "אתה ענק". בהמשך הרצוג עדכן את ישועה כי הסקר מופיע בידיעה "אולי בכמה שורות אבל קבור למדי ואולי בכלל לא".

"הפנייה הזו היא רגילה, מקובלת, חריגה?", שאל עו"ד חן את חפץ, שאישר כי ההיענות של ישועה לבקשה היא חריגה. "הוא מבקש לגנוז או להעלים סקר", הסביר חפץ. "סקר זה משהו שכל כלי תקשורת שם בכותרת הראשית שלו, וגם הוא למעשה מתאם עם מר ישועה שיהיה סקר אחר בעיתוי שנח לו, והאירועים משפיעים על הסקר. ברור שאחרי טבח - אירוע ביטחוני, האחוזים של נתניהו עולים לעומת הרצוג".

חן הציג התכתבות נוספת בין הרצוג לישועה, שבה העיר הרצוג לישועה על כותרת באתר ואמר כי "זו עוד דוגמה לחשיבות של הרצוג לקבל ביטוי באתר וואלה!, ערב היציאה הבחירות"

חפץ: "נכון, הם למעשה מתאמים ביניהם שהם לא ילחצו על העורכים של וואלה!, שממילא הם אוהבים את בוז'י אבל שלא ירגישו שהם מכניסים את דף המסרים שלו".

עו"ד חן עבר לדון בתקופה שלפני ההכרזה על הבחירות. "ברור שהולכים לבחירות, מר נתניהו נערך לזה תקשורתית, ולכן אתה משתתף בישיבות. נדמה לי שזו עליית המדרגה שדיברת עליה", אמר.
חפץ: "כן, לפעמים הפוליטי והתקשורתי מתערבבים".
חן: "בהתייעצויות האלו מדברים איך מתדרכים ומכשירים את הלבבות למהלך הזה".
חפץ: "לפני הפיטורים של לבני ולפיד, בימים של לפני יש דילמה האם לעשות [את זה] - ואם כן איך ומתי, אבל כל שר סוגר מפלגה אחרת. בנימין נתניהו לא פיטר אותם לפני שהייתה לו קואליציה סגורה. מאחר והחרדים ישבו באופוזיציה והיה להם כעסים על נתניהו, היה צריך לסגור אותם. ישראל כץ וזאב אלקין חילקו ביניהם את הגזרה של השותפות העתידיות, וגם היה צריך לסגור את בנט".

בשלב מסוים, עו"ד חן שאל את חפץ בנוגע להרגלי הגריסה של נתניהו. "סיפרת פה בחקירה הראשית שקיבלת מאלוביץ' מסמך, ונתת לנתניהו, ונתניהו הוציא את הסיכה וגרס אותו. רק נבהיר שהמגרסה נמצאת קבוע בלשכת נתניהו", אמר עו"ד חן.

חפץ אישר זאת. "המגרסה נמצאת קבוע. הוא כל דבר גורס. הכל. בנימין נתניהו גורס כל דבר. גם אם הייתה שם רשימת מכולת, גם את זה הוא היה גורס".

חן: "בכל חקירותיך ובכל 3,000 עמודי החקירה שלך, לא אמרת על עניין גרסת המסמך. שמענו על זה לראשונה פה. נשאלת שוב ושוב ושוב, אתה נשאל שאלות קונקרטיות, על כל פגישה ופגישה, וגם בהשלמת החקירה, עוברים איתך על מה שמעניין אותם', ואין זכר לאירוע הוצאת הסיכה והגריסה".
חפץ: "לא יחסתי לזה משמעות כי מבחינת נתניהו היה ברור שהוא יגרוס את זה. יש דברים שהם בכתב ידו שיכול להיות להם ערך. גם אם זה הנאום הכי איזוטרי".
השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: "אתה אומר את זה עכשיו מתוך זיכרון?
חפץ: "הפעם מתוך זיכרון".
השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: "אז למה לא מתאת לנכון לתאר שהוא גרס?".
השופט משה בר עם: "אנחנו יודעים מה משמעות המונח גריסה. למה לא אמרת את זה בחקירה הראשית?"
חפץ: "לא ייחסתי לזה משמעות. ראוי היה לומר את הדברים כבר אז".

חן ביקש להצביע על סתירות בעדותו של חפץ. חפץ העיד בבית המשפט על פגישה של שאול אלוביץ, שנערכה בבלפור, כאשר במקביל בחצר המעון היתה פגישה של אנשים נוספים. בפגישה זו נתניהו ביקש מחפץ להכניס את אלוביץ למשרדו בלי שהמשתתפים בפגישה יבחינו בו, וחפץ נכנס למשרדו בבלפור והגיף את הוילונות והכניס את אלוביץ. בעדותו בבית המשפט חפץ אמר שהוא חושב שזו היתה פגישה עם פוליטיקאים כמו יריב לוין וזאב אלקין.

עו"ד חן הקריא מחקירתו של חפץ במשטרה, בה אמר חפץ אמר בהתחלה כי זו היתה פגישת תדרוך עם עיתונאים, אך מבדיקה עם רשימות הביטחון של ראש הממשלה לא השתתפו באותו יום עיתונאים במעון בבלפור. לאחר שהתברר כי לא היו עיתונאים, החוקר שאל את חפץ אם הוא זוכר מי האנשים שהיו בפטיו. חפץ השיב כי הוא השתתף בשני סוגים של ישיבות, עם פוליטיקאים ואנשי תקשורת, והחוקר שאל אותו אם נתניהו ישב עם פוליטיקאים.

חן: "פוליטיקאים זה חדש, אתה לא אמרת באף מקום פוליטיקאים "

חפץ: "גם היום אני לא יכול להגיע לך שאני זוכר, אני זוכר שהייתי בפגישה עם אלקין ולוין, אבל אני לא יכול לומר שזו הפגישה שראש הממשלה קטע ואמר תכניס את אלוביץ, יכול להיות שזו היתה פגישה עם עיתונאים או אנשים אחרים"

חן העיר לשופטים כי "אף אחד מהפוליטיקאים שצויינו היו במעון".

חן שאל את חפץ בנוגע להכנסתו של אלוביץ לבלפור באופן חשאי, דרך אזור אחר בבית היישר למשרדו של נתניהו, מבלי שהמשתתפים בפגישה המדוברת יבחינו בכך. חפץ השיב כי מדובר בפעולה שגרתית "עושים את זה השכם לערב. בדרך כלל ראש הממשלה לא רוצה שאיש ידע על פגישת רעהו אם הוא לא רלוונטי לפגישה, נתניהו הוא גדול הממדרים".

לסיום החקירה, עו"ד חן שאל את חפץ: "אתה לא יודע מה בכלל היה בתוך החדר כשמר אלוביץ נפגש עם נתניהו, לא חשוב באיזה תאריך?"

חפץ: "מעולם לא הייתי נוכח בשיח ביניהם, אני זוכר שמר אלוביץ היה מרוצה מהפגישה"

‏חן: "אתה לא יודע מה יצא מהפגישה. האירוע הבא בכתב האישום אחרי הפגישה הנטענת הוא מכתב ההתנעה במרץ 15. פער של 4 חודשים".

חפץ: "אני כמובן לא יודע, בנימין נתניהו רק אכפת לו לנצח את הבחירות, ואני חשבתי שאין לו עניין לחתום על עסקה כזו. גם בגלל שהוא מרוכז בבחירות, גם בגלל שהוא מוגבל על ידי היועמ"ש במה הוא יכול לעשות בתקופת בחירות, וגם- למה שוואלה לא ירוץ אחרינו ויצטרך אותו? ולכן לא העלתי בדעתי ששם כבר סוכם שיהיה אופרטיבי".

בתיק 1000 (פרשת הטבות ההנאה) נתניהו נאשם כי קיבל מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר טובות הנאה בשווי של כ-700 אלף שקלים, בעת שכיהן כראש ממשלה. עיקר המתנות היו סיגרים, מארזי שמפניה ותכשיטים.

בנוסף לכך, נטען כי נתניהו פעל לטובת מילצ'ן בשלושה עניינים, שבהם ביקש איש העסקים את התערבותו: הוא פנה לשר החוץ האמריקני ג'ון קרי כדי להאריך את תוקף הוויזה של איש העסקים, הוא פנה לשר האוצר יאיר לפיד כדי להאריך את תוקף הפטור ממס לתושבים חוזרים, והוא פעל לקדם מיזוג של "קשת" ו"רשת" - לכאורה לבקשת מילצ'ן. על פי התביעה, מעשים אלו פגעו בדימוי השירות הציבורי ובאמון הציבור בו. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.

תיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס) עוסק בשיחות בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס. באותן שיחות השניים דנו לכאורה בהטבת סיקורו של ראש הממשלה בקבוצת ידיעות, בתמורה להטלת מגבלות על המתחרה העיקרי של העיתון - "ישראל היום". התביעה השתכנעה כי מי שהציע את העסקה הוא מוזס, ולכן הוא נאשם בהצעת שוחד. מנגד, היועמ"ש גם השתכנע כי נתניהו לא התכוון להשלים את עסקת השוחד, אולם המשיך את השיחות עם מוזס כדי לשפר את סיקורו בקבוצת ידיעות, ואף קיים פעולות מסוימות לצורך כך. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.

תיק 4000 (פרשת בזק-וואלה) הוא התיק החמור ביותר מבחינת ראש הממשלה עוסק בהטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים, שנתניהו העניק לכאורה לאלוביץ'. בתמורה, על פי האישום, פעל אלוביץ' להטות את הסיקור באתר וואלה!, שהיה בשליטתו. בתיק זה נתניהו נאשם בשוחד.