המורדים באתיופיה נסוגים בחזרה לתיגראי: "לפתוח את הדלת לסיוע הומניטרי"

המורדים מתיגראי הכריז אתמול (שני) כי הם נסוגים מכמה אזורים בצפון אתיופיה בחזרה לשטחם, בתפנית נוספת במלחמה בת 13 החודשים שהותירה אלפי הרוגים.

"החלטנו לסגת מהאזורים האלו אל תיגראי, אנחנו רוצים לפתוח את הדלת לסיוע הומניטרי", אמר דובר החזית העממית לשחרור תיגראי, גטצ'או רדה, לסוכנות הידיעות הצרפתית. לדבריו, ההחלטה לסגת ממחוזות אמהרה ועפר הסמוכים לתיגראי התקבלה לפני כמה שבועות. הוא הוסיף כי המורדים נסוגים בהדרגה מכמה מוקדים, כולל מאתר מורשת עולמי של אונסק"ו בלליבלה, עיירה שהחליפה ידיים כמה פעמים לאורך הסכסוך.

עד לא מכבר המורדים מתיגראי דחו על הסף את התעקשותה של הממשלה לנסיגתם מהמחוזות הללו כתנאי לשיחות, ואמרו כי זה כלל לא על הפרק.

הסכסוך בין הכוחות הנאמנים לראש הממשלה אביי אחמד לבין המורדים מתיגראי גרם למשבר הומניטרי חמור ונציבות זכויות האדם של האו"ם אישרה פתיחה בחקירה בינלאומית של מעשי זוועה שבוצעו על ידי שני הצדדים.

החל מסוף אוקטובר, שני הצדדים הכריזו בנפרד על התקדמות טריטוריאלית, כשהמורדים טענו בשלב מסוים שהם במרחק של כ-200 ק"מ בלבד מהבירה אדיס אבבה. אך מאז שאביי אחמד - שזכה בפרס נובל לשלום ב-2019 על סיום המלחמה עם אריתריאה - ירד לחזית בחודש שעבר, לפי דיווחי התקשורת הרשמית, הממשלה הכריזה על כיבושן מחדש של עיירות מפתח.

ארצות הברית אמרה כי אם אכן המורדים נסוגים, היא מברכת על כך ומקווה שהמהלך יפתח את הדלת למשא ומתן לסיום המלחמה. עם זאת, דוברת ממשלת אתיופיה טענה כי המורדים מנסים לטייח את מפלותיהם בשדה הקרב.

"ה-TPLF ספגו הפסדים גדולים בשבועות האחרונים, ולכן הם הכריזו על 'נסיגה אסטרטגית' כדי לפצות על ההפסד", היא אמרה לסוכנות הידיעות הצרפתית. "יש להם עדיין כיסים במחוז אמהרה כמו גם חזיתות אחרות שהם מנסים לפתוח".

לפי ההערכות האו"ם, יותר משני מיליון אנשים נעקרו מבתיהם מאז פרוץ הסכסוך במדינה השנייה בגודל אוכלוסייתה באפריקה, ויותר מתשעה מיליון איש נוספים זקוקים לסיוע במזון.

שני הצדדים מואשמים על ידי ארגוני זכויות אדם בביצוע מעשי טבח, אונס המוני וזוועות אחרות, ובסוף השבוע הורתה מועצת זכויות האדם של האו"ם על חקירה מקיפה בנושא. אדיס אבבה גינתה זאת. בשל ניתוק קווי התקשורת באזור הלחימה והגבלת הגישה לעיתונאים, קשה לאמת את הטענות של שני הצדדים להישגיהם בשדה הקרב.

בשל החשש שעלה מהתקדמות המורדים אל הבירה, ממשלות זרות קראו בחודש שעבר לאזרחיהן לעזוב במהירות המירבית את אתיופיה. למרות מאמצים דיפלומטיים קדחתניים של האיחוד האפריקני, אין סימנים לכך שפריצת דרך דיפלומטית קרובה. מועצת הביטחון של האו"ם ערכה אתמול דיון סגור על המצב באתיופיה, ללא החלטות קונקרטיות.

שגרירת אירלנד לאו"ם, ג'רלדין ביירן נאסון, שכינסה את הפגישה, אמרה לכתבים כי הנסיגה של המורדים מציעה "הזדמנות מבורכת שבתקווה תיצור מרחב פוליטי לדיאלוג".

בעבר התנו מנהיגי המורדים את הנסיגה בסיום "המצור" ההומניטרי על תיגראי, אבל במכתב למזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש ששלח ביום ראשון, קרא מנהיג המורדים, דברטסיון גברמיכאל, להפסקה מידית של פעולות האיבה. הוא כתב כי הוא מקווה שהנסיגה תהווה "נקודת פתיחה מכריעה לשלום".

הוא קרא גם להקמת אזור אסור לטיס מעל תיגראי ומסדרון סיוע אווירי או יבשתי, וכן להטלת אמברגו נשק על אתיופיה ועל אריתריאה השכנה. הוא גם ביקש ממועצת הביטחון להבטיח את נסיגתם של כוחות מאמהרה ומאריתריאה ממערב תיגראי. השטח השנוי במחלוקת נכבש על ידי כוחות מאמהרה עם פרוץ המלחמה, ותושבים רבים נעקרו מבתיהם, בעוד שארצות הברית הזהירה מפני טיהור אתני באזור.

הארגונים אמנסטי ו-Human Rights Watch האשימו בשבוע שעבר את הכוחות של אמהרה במעצרים שיטתיים, עינויים והרעבה של תיגרנים החיים באזור הסכסוך.

חזית תיגראי שלטה בפוליטיקה האתיופית במשך קרוב ל-30 שנה, לפני שאביי מונה לראש הממשלה ב-2018 לאחר שנים של הפגנות אנטי-ממשלתיות. היא האשימה אותו בריכוז סמכויות על חשבון מדינות המחוז, אולם הוא הכחיש זאת. המלחמה בין הצדדים החלה ב-3 בנובמבר אשתקד, לאחר מתקפה על בסיסי צבא אתיופיה במחוז ומאז היא התרחבה לאזורים אחרים במדינה