ילד הסובל מתת-תזונה חמורה בבית חולים במקלה, בירת תיגראי, אתיופיה, 4 באוקטובר 2021. AP
צילום: AP

"אנחנו רואים תינוקות מתים, אנשים אוכלים עלים כמו עזים"

בתיגראי שבצפון אתיופיה מתחולל הרעב הכבד ביותר בעולם זה יותר מעשור, והמצור המתמשך של אדיס אבבה על המחוז המורד מונע העברת סיוע. "שישה מיליון תושבי תיגראי עומדים עכשיו בפני רעב המוני"

אי-פי

האם הצעירה הרגישה שהיא לא יכולה להמשיך עוד אחרי שהמזון והאמצעים לרכוש אותו אזלו בעיר שתחת מצור. היא שמה קץ לחייה, משום שלא הצליחה להאכיל את ילדיה.

בכנסייה קתולית בעיירה, הקמח והשמן המשמשים להכנת לחם הקודש ייאזלו בקרוב. ובית החולים המרכזי במקלה, בירת חבל תיגראי שבאתיופיה, מתמודד אם השאלה אם לתת לחולים תרופות שפג תוקפן. הסבון וחומרי החיטוי אזלו.

אחרי שנה של מלחמה ומצור של הממשלה, מקלה, שבה חיים חצי מיליון תושבים, סובלת ממחסור גובר של מזון, דלק, תרופות ומזומן. באזורים הכפריים, המצב עגום עוד יותר. אלפי אנשים ניזונים מקקטוסים או מוכרים את הסיוע המועט שהם מקבלים. זהו הרעב הכבד ביותר בעולם זה יותר מעשור, מעשה ידי אדם.

על אף הניתוק הכמעט מוחלט מהעולם החיצון, סוכנות הידיעות אי-פיי שוחחה עם אנשים הנמצאים במקלה, ויחד עם מסמכים פנימיים של ארגוני סיוע, היא שרטטה את התמונה המקיפה ביותר עד כה של המצור המטילה ממשלת אתיופיה על המחוז שבו חיים שישה מיליון אנשים.

תושבים רבים ניזונים מסברסים. ריב על חלוקת מזון בתיגראי (צילום: AP)

אספקת החשמל למקלה מקרטעת, והיא מוארת לעתים קרובות בנרות שרבים מהתושבים לא יכולים להרשות לעצמם. החנויות והרחובות ריקים, ושמן בישול ומזון לתינוקות הם מצרך נדיר. תושבי הכפרים ונבחרי ציבור שלא קיבלו משכורות במשך חודשים הגדילו את אוכלוסיית מקבצי הנדבות. אנשים רזים יותר, וההכרזות ברדיו על הלוויות הפכו תכופות יותר.

"השבועות הקרובים יהיו מכריעים מבחינת המצב כאן", אמר מנגסטו הילו, סגן נשיא באוניברסיטת מקלה, שבה עבדה האם הצעירה ששמה קץ לחייה. הוא סיפר לאי-פי על התאבדותו של העמיתה שלו בחודש שעבר כמו גם על מותם של שניים ממכריו מרעב ועל מקרה מוות ממחסור בתרופות. "האם מאות אלפי אנשים עומדים למות?", הוא שאל.

הצדדים הלוחמים לא נשמעו לקריאות של האו"ם, ארצות הברית, האיחוד האירופי ומדינות אפריקה לעצור את הלחימה, אפילו כשארצות הברית איימה להטיל סנקציות על גורמים בכירים במדינה השנייה בגודל אוכלוסייתה באפריקה.

במקום זאת, ממשלת אתיופיה ומיליציות הנאמנות לה פתחו במתקפה חדשה בניסיון למחוץ את המורדים מתיגראי, ששלטו בממשלה הפדרלית במשך קרוב לשלושה עשורים עד שנדחקו על ידי ראש הממשלה אביי אחמד, חתן פרס נובל לשלום לשנת 2019.

בווידאו: רעב בתיגראי שבאתיופיה (צילום: רויטרס)

אתיופיה היא אחת המדינות שזוכות לסיוע ההומניטרי הגדול ביותר של האו"ם. הממשלה באדיס אבבה, החוששת שהסיוע יגיע לידי הכוחות בתיגראי, הטילו מצור על המחוז ביוני אחרי שאיבדו את השליטה עליו. מאז, המשבר ההומניטרי התרחב אחרי שהלחימה התרחבה למחוזות אמהרה ועפר הסמוכים, שמאות אלפי מתושביהם נעקרו מבתיהם.

בחודש שעבר גירשה ממשלת אתיופיה שבעה בכירים באו"ם, אחרי שבאי-פי דווח על מקרי מוות ראשונים כתוצאה מהמצור ואחרי שראש הסיוע ההומניטרי של האו"ם במדינה אמר כי המצב הוא "כתם על המצפון שלנו". אדיס אבבה האשימה את אותם בניפוח היקף המשבר, בעוד שוושינגטון אמרה כי גירושם של בכירי האו"ם הוא "חסר תקדים ומטריד".

לפי האו"ם, רק 14% מהסיוע הנדרש נכנס לתיגראי מאז תחילת המצור, ללא תרופות כלל. "אין דרך להגדיר את מה שקורה לאנשי תיגראי פרט לטיהור אתני", הזהירה InterAction, קבוצת-גג של כמה ארגוני סיוע בינלאומיים שציינה כי החודש האחרון בסכסוך אופיין במעצרים המוניים, בגירושים ובאונס המוני.

"שישה מיליון תושבי תיגראי עומדים עכשיו בפני רעב המוני", מסר בהצהרה נפרדת מארק לואוקוק, לשעבר ראש המערך ההומניטרי של האו"ם.

בתגובה לשאלות, דוברת ראש ממשלת אתיופיה האשימה שוב את הכוחות של תיגראי בהפרעה לאספקת הסיוע. היא טענה כי "הממשלה פועלת ללא הפסקה להבטיח שהסיוע ההומניטרי מגיע לאלו שזקוקים לו". היא לא אמרה מתי הממשלה תאפשר שירותים בסיסיים בתיגראי.

ממשלתו מאשימה את המורדים בשיבוש האספקה לתיגראי. אביי אחמד (צילום: AP)

בבית החולים המרכזי של תיגראי, ד"ר סינתיהאו מיסגינה, רופא מנתח וסגן המנהל הרפואי, צופה באימה במתרחש. למטופלים אין לעתים מזון, והם לא אכלו בשר, ביצים או חלב מאז יוני. הדלק של האמבולנסים אזל, וגנרטור מדיזל המשמש לניתוחי חירום פועל רק שיש דלק זמין. "שאלוהים ירחם על אלו שמגיעים בזמן שהוא סגור", אמר.

באופק אין שום תקווה. גורם בארגון הבריאות העולמי אמר לו כי לא נותרה שום אספקה להעביר לבית החולים, אפילו כשמחסן במחוז עפר הסמוך מלא בסיוע מציל חיים. עשרות ילדים הסובלים מתת-תזונה וממחלות הגיעו לבית החולים בשבועות האחרונים. לא כולם שרדו.

"אין תרופות", אמרה מיזאן וולדה, אם לילד בן חמש המטופל בבית החולים. מהרי טספה נואש לעזור לבתו בת הארבע, הסובלת ממורסה בראשה. "עברו שלושה חודשים מאז שהיא הגיעה לכאן. היא הייתה בסדר, ואז התרופות נגמרו. עכשיו היא מקבלת רק חמצן, ולא שום דבר אחר.

ברחבי תיגראי, מספר הילדים המאושפזים כשהם סובלים מתת-תזונה חמורה זינק בחודשים האחרונים - 18,600 מפברואר עד אוגוסט, בהשוואה ל-8,900 ב-2020, לפי נתוני קרן הילדים של האו"ם. האו"ם אמר כי לבתי החולים מחוץ למקלה אזלה אספקת המזון לטפל בהם.

"לפי עמיתים במגזר הרפואי והחקלאי, מאות מתים מדי יום, זאת ההערכה", סיפר נאהוזנאי ביליי, מרצה באוניברסיטת מקלה. הוא אמר כי אחד ממכריו מת ממחסור בתרופות לסוכרת, וקרוב משפחה צעיר החי בפאתי העיר גווע מרעב. "אני שורד בזכות העזרה של משפחה וחברים כמו כולם".

גם מחיריהם של מוצרים חיוניים מזנקים. האו"ם אמר כי מחיר שמן הבישול במקלה עלה ביותר מ-400% מאז יוני ומחיר הדלק עלה ביותר מ-600%. בעיירה שיר, המוצפת באלפי עקורים, מחירי הדיזל נסקו ב-1,200%, הקמח ב-300% והמלח ביותר מ-500%.

מוכרים את מוצרי הסיוע כדי לאכול

המחיר האנושי האמיתי של המצור באזורים הכפריים במחוז החקלאי ברובו אינו ידוע מאחר שהמחסור בדלק מונע את רוב התנועה בו. במסמך פנימי אחד של ארגון סיוע מהחודש שעבר, שנראה על ידי אי-פי, נכתב כי אלפי אנשים נואשים ברחו מ"קהילות לכודות ומורעבות" ליד הגבול עם אריתריאה, שחייליה הואשמו בחלק ממעשי הזוועה הקשים ביותר במלחמה.

"רבים מצליחים לאכול לפחות ארוחה אחת ביום, הרבה בזכות הזמינות של פרי הסברס", נכתב במסמך. "המצב צפוי להתדרדר אחרי ספטמבר, כשהפירות ייאזלו". מסמך מאזור אחר בתיגראי תיאר "אנשים רבים מספור" המנסים למכור פריטים כמו סלים וסבון שחולקו על ידי ארגוני סיוע. היו מי שהלכו ישירות ממרכז הסיוע לשולי הכביש כדי למכור את הפריטים. "אין להם שום אפשרות משום שהם צריכים כסף לרכוש מזון כתוסף לקיצובי המזון הלא מספיקים", נכתב במסמך, שציין כי התחזית לרעב היא "מחרידה".

"התקווה היחידה היא שהאנשים האלו יפסיקו להילחם וידברו על שלום בר-קיימא" (צילום: AP)

כומר קתולי במקלה, טאום ברהאנה, תיאר את התנאים בתיגראי ככאלו המזכירים את הסיפורים הקשים מהתנ"ך. אפילו לפני המלחמה, חלקים מתיגראי הותקפו בידי נחילי ארבה, כוחות עוינים בזזו ושרפו יבולים והרגו את בעלי החיים של החקלאים. עתה, בשל המצור, תושבים מתקשים לאכול על אף שיש להם כסף בבנק.

"רואים אימהות מיניקות ללא חלב", אמר. "אנחנו רואים תינוקות מתים. ראיתי אנשים אוכלים עלים כמו עזים". בזמן שהכנסייה מתקשה לתמוך במחנות העקורים, "הם אומרים לנו, 'תנו לו לחזור לכפרים שלנו, אפילו אם אין שם כלום. עדיף למות בבית'".

לדבריו, הבישוף באדיגרט סיפר לו ששמונה ילדים מתו בבית החולים המקומי. הכומר, בן 70 הסובל מסוכרת, מחזיק במלאי הולך ואוזל של תרופות. גם רוחם של המאמינים. במיסות כבר לא אוספים תרומות, וגם לחם הקודש ייגמר בקרוב.

"אפילו אם אשרוד, האם אני אטיף בפני ריק אם כל האנשים ימותו?" הוא שאל. "התקווה היחידה, למען האמת, שהאנשים האלו יפסיקו להילחם וידברו על שלום בר-קיימא".

  • אתיופיה
  • תיגראי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully