עד מומחה: יש התאמה בין נעלי זדורוב לסימנים על גופת תאיר ראדה. השופטים לא התרשמו

למרות קביעתו של ירון שור, מומחה לסימני טביעות נעליים, השופטים תהו כיצד לא נמצאו על הנעליים של זדורוב סימני דם, שטיפה או לכלוך אחר שניתן להפיק מהם DNA. "אם אין סימני דם, זה יורד לדרגת אפס", קבע השופט דני צרפתי, ביחס לסבירות המסקנה

21/12/2021
בווידאו: עדותו של רפ"ק בדימוס ירון שור, מומחה בתחום סימני טביעות נעליים (אלי אשכנזי)

במסגרת המשפט החוזר לרומן זדורוב הנאשם ברצח תאיר ראדה, נשמעה היום (שלישי) עדותו של רב-פקד בדימוס ירון שור. שור, ששירת 32 שנים במעבדות לזיהוי פלילי של המשטרה, הוא עד מומחה בתחום סימני טביעות נעליים.

שור היה מהעדים המרכזיים במשפט הראשון של זדורוב ובעדותו הראה כי על מכנסיה של ראדה נמצאו סימנים המצביעים על שישה שרידים של עקבות הנעליים אותן נעל זדורוב ביום הרצח. שור מצא כי יש דרגת התאמה של "סבירות גבוהה מאוד", שמשמעותה, על פי ההסבר שנתן, כי הסיכוי שנעל אחרת דרכה על מכנסי המנוחה הוא תיאורטי בלבד.

בדיון היום, שור עמד על כך שנעליו זדורוב אכן דרכו על הגופה ושטביעות הסוליה נמצאו על מכנסיה של ראדה, אך עם זאת לא חזר בו מכך שהיו בזירה עקבות זרות שלא שייכות לו.

עוד בוואלה!

שי מיקה יפרח חיכתה לתאיר ראדה ליד הברזייה. היא לא העלתה על דעתה שהנורא מכל יכול לקרות

לכתבה המלאה
ירון שור, עד מומחה בתחום סימני טביעות נעליים(צילום: מערכת וואלה!, אלי אשכנזי)

זדורוב, גם על פי עדותו, נעל ביום הרצח נעליים שייצרה חברה בשם "סלמנדר" שהביא אותן איתו מאוקראינה. מדובר בנעל נדירה ביותר שייצורה הופסק כבר בשנת 2001 - חמש שנים לפני הרצח - ושיוצרה בשעתו רק באוקראינה, ברזיל ובמדינה אירופית נוספת. במחקר שנעשה עלה כי ככל הנראה נמכרו עשרות בודדות של נעל זו בארץ, והמשתמשים העיקריים בנעליים מדגם זה היו עולים ממזרח אירופה שהביאו עמם את הנעליים לישראל.

כשנשאל שור מדוע עלתה דרגת הסבירות להתאמה בין העקבות לנעלו של זדורוב, רק לאחר שהתגלה כי נעל "סלמנדר", ענה המומחה כי "בכל אחת מהעקבות, יש כמות אינפורמציה מסויימת שמאפשרת לי רק לעלות לדרגת 'אפשרי בהחלט'. לקחתי שתי עקבות של 'אפשרי בהחלט' ויצרתי עקבה אחת שמכילה את כל העקבות, בהנחה שאותה נעל הותירה את כל העקבות. חיברתי את כל האינפורמציה ושאלתי את עצמי מחדש, האם אני נשאר באותה מדרגת סבירות של 'אפשרי בהחלט' או שמעלה 'לסבירות גבוהה'".

מכנסיה של ראדה(צילום: אתר רשמי, משרד המשפטים)

ואולם, השופטים בתגובה תהוו האם הנעל אכן נדירה כמו שנטען, ומחו שלא נערך סקר שיבחן כמה אנשים בקצרין יכלו תיאורטית להחזיק נעליים מסוג זה.

כמו כן, שאלו השופטים את שור האם העבודה שלא נמצאו על הסוליה של זדורוב שרידי דם פוגעת בהערכתו. בתגובה ענה שור כי "מצאתי בנעל סימן שמצאתי גם בעקבה - הדבר מצביע על כך שזאת הנעל. לא ישנה אם מצאתי סימני דם".

השופטים תהו כיצד לא נמצאו על הנעליים של זדורוב סימני דם או שטיפה או לכלוך אחר. "אם אין סימני דם, זה יורד לדרגת אפס", קבע השופט דני צרפתי, ביחס לסבירות שהטביעות שייכות לאותן נעליים. עו"ד מיטל חן-רוזנפלד מהתביעה, טענה כי הדבר דווקא כן אפשרי. "נעזוב את התיאוריה. הנאשם נעצר שבוע אחרי. אמר למי שאמר שהוא ניקה את הראיות. הסוליות הגיבו באופן חיובי לבלו סטאר. זה חומר שמזהה דם סמוי שיכול גם לטעות ויכו לזהות חומרי ניקוי ופירות וירקות. אי אפשר להגיד לא נמצא. קיימת אפשרות שהיה דם על הנעליים. נכון שיכול להיות גם בחומרי ניקוי. ובבדיקה ביולוגית שמן הסתם חלק התכלה לא ניתן היה להפיק פרופיל".

תאיר ראדה(צילום: ג'יני)

מאז הרשעתו של זדורוב תחום טביעות הנעליים זכה להתייחסויות שונות בעולם המשפט בישראל. במשפט הראשון העיד מטעם ההגנה ד"ר גיא קופר, מומחה אנגלי לטביעות נעליים. קופר קבע כי אין זה ודאי שהסימנים על מכנסי הג'ינס של המנוחה נוצרו כתוצאה מדריכה של נעל מסוג "סלמנדר", כפי שקבע שור. כמו כן, בשנת 2013 קבע השופט ניל הנדל בבית המשפט העליון כי טביעת נעל היא ראייה בעייתית ומוגבלת. אולם מאז אותו פסק דין המוכר כ"פסק דין מצגורה", על שם הנאשם באותו תיק, זכו עקבות נעליים גם ליחס שונה במשפט הישראלי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully