ארה"ב מנסה להרגיע את בנות בריתה באזור - אך נתקלת בחוסר אמון עמוק

שר ההגנה האמריקני לויד אוסטין היה מתוסכל. הוא הגיע לכנס "דיאלוג מנאמה" בבחריין כדי להעביר מסר הרגעה לבנות בריתה של ארצות הברית באזור, ונשא נאום בו הדגיש כי ארצות הברית לא נסוגה מהמזרח התיכון, ונותרת מחויבת לעמוד מול איראן ולהגן על ידידותיה. אבל אחרי הנאום הוא הופגז בשאלות מהקהל, שכולן העידו על כך שחלק גדול מהיושבים באולם - בהם גם בכירים בישראל ובמדינות ערביות רבות - פשוט לא מאמינים לו.

גם בדיונים הפומביים באולם ועידת הביטחון, גם בשיחות המסדרון בלובי של מלון ארבע העונות וגם בדיונים הסגורים בחדרי הישיבות שבקומה ה-51 המשקיפה אל מי המפרץ - דיברו כולם על התחושה שארה"ב נוטשת את המזרח התיכון ומפגינה חולשה אל מול איראן.

כשפגשתי בכיר במשרד ההגנה האמריקני במלונו במנאמה הוא הסביר את התסכול של הבוס שלו. "אנשים באזור התרגלו לחשוב בצורה מסוימת", הוא אמר, "אבל מחויבות לבנות בריתנו לא נמדדת רק בכמות החיילים שאנחנו מחזיקים במזרח התיכון. אנחנו מנסים לבנות משהו חדש שיתבסס על שיתוף פעולה ביטחוני בין מדינות האזור, על דיפלומטיה ורק בסוף על הפעלת כוח".

הנסיגה האמריקנית החפוזה מאפגניסטן רק הגבירה את התחושה שהיתה קיימת ממילא שביידן ימשיך את המדיניות של אובמה וטראמפ ויצמצם את מעורבות ארה"ב במזרח התיכון. יועצו הבכיר של הנשיא ביידן למזרח התיכון ברט מקגרק, שדיבר גם הוא בכנס במנאמה, ניסה להדוף את הביקורת הזו. "ארה"ב לא הולכת לשום מקום. אפגניסטן זה היה בגלל אפגניסטן - זה לא קשור לאינטרסים שלנו במזרח התיכון. להיפך, הנסיגה מאפגניסטן דווקא מפנה לנו משאבים עבור פעולות במזרח התיכון", אמר.

בכירי ממשל ביידן שהופיעו בכנס הדגישו כי ארצות הברית תהיה מוכנה להפעיל כוח נגד איראן אם היא תחשוב שזה משרת את האינטרסים שלה, אבל אחד האירועים שחותרים תחת הטענה הזו הוא ההתקפה האיראנית על הבסיס האמריקני בסוריה לפני כמה שבועות. ארצות הברית לא הגיבה צבאית, והסתפקה בשלב זה בהטלת סנקציות על מערך המל"טים של משמרות המהפכה האיראנים.

שאלתי את מקגרק אם הוא מבין שמדיניות כזו משדרת חולשה. "לא כל תגובה תהיה ב-CNN או תבוא לידי ביטוי בכך שמשהו מתפוצץ איפשהו, אבל זה לא מדויק להגיד שאנחנו לא עושים כלום", הוא השיב. לדבריו, ארה"ב העבירה מסר אזהרה לאיראנים בעקבות התקרית, לפיו ארה"ב מוכנה להגיב בצורה חריפה מאוד אם אירועים כאלה יחזרו על עצמם.

מקגרק אמר את הדברים הנכונים, אבל כמו במקרה של שר ההגנה אוסטין, הם התקבלו בספקנות רבה. היועץ לביטחון לאומי איל חולתא סיכם בדבריו בכנס את מה שבכירים ערבים רבים לא אומרים בפומבי. "האיראנים לא ישנו התנהגות רק כי נבקש מהם יפה", אמר חולתא. "אפשר לבלום את איראן רק אם כולנו - ישראל, מדינות ערב וארצות הברית - נעמוד מולם בצורה נחושה".

כל הבכירים האמריקנים שדיברו בכנס בבחריין ציינו את הסכמי אברהם ואת העובדה שישראל עברה לתחום האחריות של פיקוד המרכז האמריקני, בו נמצאות גם מדינות כמפתח להגברת היציבות באזור וכהזדמנות לחיזוק שיתוף הפעולה בין צבא ארה"ב, צה"ל והצבאות של כמה ממדינות ערב - גם כאלה שעדיין לא נירמלו את יחסיהן עם ישראל.

בכיר במשרד ההגנה האמריקני אמר לי שהתרגיל הימי בים האדום, בו השתתפו הצי החמישי האמריקני יחד עם כוחות צבאיים מישראל, בחריין, איחוד האמירויות ומדינות נוספות, היה רק ההתחלה. לדבריו יהיו עוד תרגילים משותפים כאלה - גם בין חילות האוויר, גם בתחום ההגנה מפני טילים ובמיוחד בכל הנוגע להגנה מפני מל"טים תוקפים מתוצרת איראן - שהפכו בחודשים האחרונים לאיום המרכזי על מדינות האזור.

"אנחנו רוצים להגביר את שיתוף הפעולה הזה כדי שבעת הצורך נדע לעבוד ביחד. כולם ירוויחו מזה", הדגיש הבכיר האמריקני. "ובנוסף למאמצים הדיפלומטיים לחזור להסכם הגרעין, התרגילים המשותפים האלה הם גם דרך לשלוח מסר לאיראנים".

הנוכחות של היועץ לביטחון לאומי איל חולתא בוועידה בבחריין זכתה לעניין רב, אבל גם התקבלה בטבעיות רבה. שנה אחרי שנחתמו הסכמי אברהם, ביקורים מהסוג הזה כבר אינם מייצרים כותרות ראשיות. בארוחת הערב שפתחה את הוועידה, ישב חולתא בשולחן המרכזי כשמצידו האחד יושב בכיר מכווית, מצידו האחר שר ההגנה של אינדונזיה ומולו שר ההגנה של מלזיה. איש לא סובב לו את הגב ואיש לא סירב ללחוץ את ידו. אחרי ארוחת הערב הוא ניהל שיחה ערה עם השר האינדונזי, ואף החליף עמו כרטיסי ביקור אל מול עיניהם של מאות הנוכחים.

ממנאמה המריא חולתא לדובאי כדי להצטרף לשרת האנרגיה קארין אלהרר לחתימה על הסכם "חשמל תמורת מים" שנחשף בוואלה! בשבוע שעבר. בטקס החתימה היום (שני), ישבו חולתא ואלהרר לצד שר המים הירדני, שרת האקלים של איחוד האמירויות והשליח האמריקני למשבר האקלים ג'ון קרי.

קשה לדמיין את ההסכם הזה יוצא לפועל ללא הסכמי אברהם. כשכיהן כשר החוץ של ארצות הברית, השקיע קרי את רוב מרצו בנסיון להשיג הסכם בין ישראל לפלסטינים - ונכשל. הוא הצהיר כמה פעמים בשנים האחרונות כי מדינות ערב לא ינרמלו את היחסים עם ישראל ללא הקמת מדינה פלסטינית. היה משהו אירוני בכך שבסופו של דבר דווקא הוא זה שנותן את החסות לחתימה על ההסכם.

במהלך הכנס שאלתי את שר החוץ הירדני איימן סאפאדי האם הסכמי אברהם מאפשרים לירדן לעשות דברים מול ישראל שהיא לא היתה יכולה לעשות בעבר. הוא אמר שהסיבה לכך קשורה בהתפתחות משמעותית אחרת באזור - החלפתו של בנימין נתניהו בנפתלי בנט.

"חלק מהמדיניות של הממשלה הקודמת בישראל היה לא לקדם שיתוף פעולה עם ירדן", אמר סאפאדי. "קח לדוגמא את פרויקט תעלת הימים. ממשלת נתניהו נסוגה מההסכם ברגע האחרון. היתה מגמה של הממשלה הקודמת בישראל להרוס כל נסיון לשיתוף פעולה או לשיפור המצב".

קל לדמיין מה היה קורה ליחסים עם ירדן אם בנימין נתניהו היה עדיין ראש הממשלה. קשה להפריז בשיפור הדרמטי שעוברים היחסים עם ירדן מאז כניסתו של נפתלי בנט ללשכת ראש הממשלה. ההסכם עם ירדן הוא הדוגמא הטובה ביותר מדוע משבר האקלים הוא סוגיה מדינית-ביטחונית קריטית בעידן הנוכחי. אנרגיה מתחדשת ומים הם אתגרים אדירים עבור ירדן וישראל. ההסכם גם יספק לכך פתרונות וגם יהפוך את היחסים בין המדינות ליותר אסטרטגיים מאי פעם.