ישראל, ירדן ואיחוד האמירויות חתמו היום (שני) על הצהרות כוונות לשיתוף פעולה אזורי במאבק במשבר האקלים. ההסכם נחתם בדובאי בין שרת האנרגיה קארין אלהרר, שרת האקלים, המים והביטחון התזונתי של איחוד האמירויות, מרים אלמהירי, ושר המים והשבת המים של ירדן, ד"ר מוחמד אל נאג'ר, בנוכחות השליח המיוחד לענייני אקלים של ארצות הברית ג'ון קרי.
ההסכם יכלול הקמת תחנת כוח סולארית ענקית במדבר הירדני לייצור חשמל עבור ישראל, ובתמורה יוצב לחוף הים התיכון בישראל מתקן התפלת מים ייעודי עבור ירדן. שתי המדינות ירכשו זו מזו את החשמל והמים שיופקו בשני המתקנים.
נציגי המדינות בירכו על החתימה בהצהרה משותפת. "מדובר בעידן חדש של יציבות, של פיתוחים בתחום הקיימות ושל ביטחון אנרגטי בעסקאות חוצות גבולות של מים וחשמל סולארי עליו הכריזו נציגי איחוד האמירויות, ירדן וישראל", הודיעו.
"במסגרתו תייצא ירדן חשמל ירוק לישראל בהיקף של 600 מגה וואט ותוספת אגירה בשלב הראשון וישראל תבחן ייצוא מים מותפלים לירדן בהיקף של עד 200 מיליון קוב. שיתוף הפעולה התאפשר הודות לחתימה על הסכמי אברהם באוגוסט 2020, שפתחו, כאמור, עידן חדש של שיתוף פעולה בין איחוד האמירויות וישראל".
ההסכם הוא תוצאה של מגעים חשאיים שהחלו בין שלוש המדינות בעקבות "הסכמי אברהם" וביתר שאת אחרי הקמת הממשלה החדשה בישראל. מדובר בפרויקט שיתוף הפעולה האזורי הגדול והייחודי ביותר שהוקם בין ישראל וירדן מאז החתימה על הסכם השלום - בין השאר כיוון שרובו יתרחש בשטח הממלכה.
הוא היה אמור להיחתם כבר לפני שבועיים במהלך ועידת האקלים בגלזגו. מלך ירדן עבדאללה השני אישר אז את החתימה על ההסכם, אך ראש הממשלה נפתלי בנט ביקש לדחות את החתימה. בכירים ישראלים אמרו כי הסיבה לכך הייתה החשש כי החתימה על ההסכם תגרור ביקורת מהאופוזיציה, שעלולה לסכן את העברת התקציב.