גם אחרי ההתייעצות שקיים הבוקר (ראשון) ראש הממשלה נפתלי בנט בנושא מעצר זוג הישראלים בטורקיה, סימני השאלה שקיימים בישראל לגבי הפרשה עדיין רבים יותר מסימני הקריאה.
שני בכירים ישראלים שעוסקים בסוגיה העריכו כי ב-24 עד 48 השעות הקרובות התמונה צפויה להתבהר. אז יהיה ברור יותר אם מדובר בתקרית קונסולרית שיצאה משליטה ושניתן לפתור אותה בשקט בתוך כמה ימים, או שמדובר באירוע שכבר הידרדר לכדי תקרית דיפלומטית נוסח פרשת מעצר נעמה יששכר ברוסיה לפני כשנתיים - ושיהיה צורך בקמפיין מדיני וציבורי ארוך כדי להביא לשחרורם.
ביומיים האחרונים התקיימו מגעים בין ישראל לבין טורקיה בנושא, כולל בדרגים בכירים, אולם גם אחריהם לא ברור כיצד הטורקים מעוניינים להתקדם בפרשה. בכירים ישראלים מעודדים מהעובדה שעד כה התקשורת הטורקית מסקרת את הפרשה בצורה מינורית יחסית. אף גורם טורקי לא התבטא פומבית בנושא. רק לשם השוואה, כאשר המודיעין הטורקי חשף לפני כמה שבועות את מעצרם של 15 סוכני מוסד שפעלו לכאורה בטורקיה - התנהל סביב הנושא פסטיבל תקשורתי של ממש
אל תפספס
במהלך ישיבת הממשלה הבוקר, זמן קצר אחרי שהצלמים יצאו מהחדר, פנה ראש הממשלה נפתלי בנט לשרים וביקש מהם "לשמור על פרופיל נמוך בתקשורת" בכל הנוגע למעצר הישראלים בטורקיה. מסר דומה הועבר גם למשפחות. בישראל חוששים שככל שהשיח התקשורתי בישראל בנושא יהיה חריף יותר, כך יגדל הסיכוי שהשקט היחסי בתקשורת הטורקית יופר. לכן, אומרים בכירים ישראלים, הזמן משחק תפקיד קריטי. כל יום שעובר הסיכוי לפתור את הפרשה בצורה שקטה רק הולך ופוחת.
מי שמוביל את הטיפול בפרשה בימים האחרונים הוא שר החוץ יאיר לפיד. לצדו פעילים גם הנשיא יצחק הרצוג, שהינו הבכיר הישראלי היחיד ששוחח עם נשיא טורקיה ארדואן בשנים האחרונות, וראש המוסד דדי ברנע. ראש הממשלה בנט מעודכן בנושא באופן שוטף, אך לא נכנס לטיפול בו באופן אישי בשלב הזה.
אחת השאלות המרכזיות היא מה מידת המעורבות של ארדואן בנושא. ההערכה הרווחת בישראל בימים האחרונים היא שמדובר במעצר די שגרתי שהידרדר והסלים ולא בהוראה מלמעלה של נשיא טורקיה, שהחליט להפוך את שני הישראלים לקלפי מיקוח. מנגד, הגורמים העוסקים בנושא לא פוסלים את האפשרות שבימים הקרובים יתגלה כי זה אכן המצב.
המשבר המתמשך ביחסים בין ישראל לטורקיה הופך את הטיפול בפרשה הזו למסובך שבעתיים. לישראל אין שגריר באנקרה ולטורקיה אין שגריר בתל-אביב. בין הצדדים לא קיים דיאלוג מדיני שוטף ובדרג הפוליטי יש נתק כמעט מוחלט. האמון בין הצדדים, מצרך קריטי במקרים מהסוג הזה, לא קיים כלל. במצב כזה קשה מאוד להגיע לפתרון מהיר במגעים שקטים.
מאז כניסתו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לתפקידו, וביתר שאת מאז הקמת הממשלה החדשה בישראל, היה נראה שארדואן דווקא מנסה לחמם את היחסים. הוא כנראה לא שינה את עמדותיו העוינות כלפי ישראל, אך הוא זקוק לחימום של היחסים עם הממשל החדש בוושינגטון. כמו מנהיגים אחרים במזרח התיכון, גם ארדואן יודע שאחת הדרכים להגיע לוושינגטון היא דרך ירושלים. אם ארדואן יחריף כעת את המשבר מול ישראל, התוצאה תהיה החרפה של המתיחות בינו לבין הבית הלבן.
ישראל לא התמסרה לחיזוריו של ארדואן. למרות שיחת הטלפון בת 40 הדקות שהוא קיים עם הנשיא הרצוג אחרי שהאחרון נכנס לתפקיד, בירושלים לא מיהרו לרוץ לזרועות הטורקים. החשדנות בישראל כלפי ארדואן אדירה. האחרון כבר הראה בעבר כיצד גם אחרי שהוא חותם על הסכם פיוס עם ישראל, אין לו כל בעיה לחזור תוך זמן לא רב להתנהלות לעומתית ועוינת כלפיה.
בעבר ידעו ישראל וטורקיה להפריד בין המשבר המדיני ביניהן לבין שאר מערכת היחסים ולהמשיך ללא הפרעה להגדיל את הסחר ההדדי ואת תנועת התיירים. אם הפרשה הנוכחית תסלים, יהיה בכך איתות ברור שהעידן הזה הסתיים. זו גם תהיה צפירת אזהרה בכל הנוגע ליכולת שיש לישראל להגן על אזרחיה שנמצאים על אדמת טורקיה. משרד החוץ נמנע מלהזהיר אזרחים ישראלים מפני ביקורים בטורקיה כדי לא להסלים עוד יותר את היחסים. אם לא יימצא פתרון מהיר לפרשת מעצר הישראלים - לא יהיה מנוס משינוי המדיניות הזו