במשפט החוזר שנערך בבית המשפט המחוזי בנצרת בפרשת רצח הנערה תאיר ראדה, נשמעה היום (רביעי) עדותו של המדובב אשר בפניו התוודה לראשונה רומן זדורוב כי רצח את ראדה, ושבפניו גם שחזר את הרצח.
חלק מעדותו של המדובב, המכונה "ארתור", נשמעה בדלתיים סגורות וזאת לאחר שהתביעה ביקשה מהרכב השופטים, אשר קולה, דני צרפתי ותמר נסים-שי, כי כל העדות תישמע ללא קהל ותקשורת. נציגת הפרקליטות, עורכת הדין מיטל חן-רוזנפלד, אמרה לשופטים כי בהערכת מצב שנעשתה לאחרונה לגבי האיומים לפגיעה בעד, נכתב שקיימת מוטיבציה גבוהה לחשיפת פרטי המדובב, וכי יש סיכון ממשי לחייו וחיי מקורביו אם תיחשף זהותו. עוד הוסיפה עורכת הדין כי "מאז שהמדובב הופעל בתיק זדורוב, הוא הופעל בעוד מאה דיבובים אחרים שאי אפשר להקל בהם ראש. היו נסיונות, גם בשנה האחרונה, לחשוף אותו ולהגיע אליו ואל בני משפחתו", אמרה.
לבסוף הוחלט כי החלק הראשון של החקירה הראשית, שיעסוק בשאלות אשר אינן קשורות ספציפית לדיבוב של זדורוב, יהיה בדלתיים סגורות. החלק שעסק בדיבוב עצמו נערך בדלתיים פתוחות. קולו של המדובב עוות באמצעות ציוד שהובא לבית המשפט לצורך זה, והוא העיד מאחורי פרגוד כשרק השופטים ראו אותו. הזהירות המופלגת הגיעה לידי כך שאפילו מצלמת האבטחה שמותקנת מעל בימת השופטים, כוסתה.
אל תפספס
הדיון היום היה מתוח לפרקים ולווה בהטחת האשמות של הסניגור, עורך דין ירום הלוי, לצוות התביעה, עד שאב בית הדין, השופט קולה, התרה בצדדים והזכיר לעורכי הדין כי הם "לא נמצאים בגן ילדים".
יש לציין כי בערכאות המשפטיות הקודמות שנערכו בתיק, לעדותו של "ארתור" יוחסה אמינות גבוהה. אפילו שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר, שזיכה בדעת מיעוט את הנאשם בערעור, ציין את "משקלה הפנימי הגבוה (של ההתוודות, א.א)... נסיבות מתן ההודאה מצביעות במובהק על האותנטיות שלה".
השופט יצחק עמית, שישב באותו הרכב, מצא כי לא מדובר ב"הודאה במובן הרגיל של המילה, אלא כהתוודות אותנטית, המהווה ראיה עוצמתית במיוחד. התוודות זו, בצירוף הראיות אליהן התוודענו באמצעות המצלמה המשוטטת, הולכות וסוגרות על המערער".
השופט צבי זילברטל, שישב עם עמית ודנציגר בערכאת הערעור, קבע כי "המערער התוודה בפני המדובב באופן משכנע ואותנטי ביותר" וייחס להתוודות של זדורוב בפני "ארתור" "משקל סגולי גבוה".
חנן מלצר, שופט בית המשפט העליון שהכריע כי יתנהל משפט חוזר, כתב לגבי הטענות שעלו בנוגע לדיבוב: "לא מצאתי בטענותיו של המבקש ראיה קבילה שיש ביכולתה 'להפוך את הקערה על פיה'".
למרות קביעות העבר ניסה היום הלוי למצוא סדקים בעבודת המדובב ובאמינותו. טענתו המרכזית הייתה כי בין החוקרים לבין המדובב נקשר קשר פסול שנועד להביא להפללתו של זדורוב. הלוי טען כי החוקרים תדרכו את "ארתור" לגבי פרטי הרצח, כדי שהוא יוכל "לשתול" אותם בראשו של זדורוב, דוגמת הפרטים שהנרצחת לא נאנסה ושהרוצח עמד כשגבה אליו.
בין השאר הציג הלוי שיחה בין "ארתור" למדובב נוסף שהיה בתא, שוטר בשם יבגני. כשרומן הוצא מהתא ושני המדובבים נשארו בו לבדם ביקש ארתור מיבגני כי יפנה ליורם אזולאי, החוקר הראשי, ויבקש שיתן לו פרטים בנוגע לרצח. לטענת הלוי פרטים כאלו אכן ניתנו לו כדי לסייע לו במלאכת הדיבוב.
"ארתור" העיד כי אכן אמר ליבגני שיגיד לאזולאי שהוא "לא מבין לאיפה ללכת" וביקש שיגיד לו ש"אולי יזרוק לי איזה פרט שיהיה לי כיוון. אמרתי לו שיזרוק לי איזה משהו. הוא (יבגני) אמר אני אמסור (לאזולאי). ואז אמרו לי לא, זה אסור (לתת לו פרטים)". יש לציין כי שיחה זו בין המדובבים עלתה כבר בערכאות הקודמות.
המדובב הכחיש מכל וכל טענות אלו, ושב ואמר כי לא היו בידיו כל פרטים על הרצח ולכן אין יסוד לטענות כי השתיל פרטים בראשו של הנאשם.
אחד המרכיבים האותנטיים בהודאת זדורוב בפני "ארתור" היא התנהגותו שניכרה בה מניפולטיביות: הוא הודה בלחש לאוזנו של "ארתור", ומנגד כשטען לחפותו דיבר בקול רם באופן בולט.
כששאל השופט קולה את עורך דין הלוי לפשר הדיבור הכפול בהתוודותו של זדורוב, טען הלוי כי גם את שיטת הדיבור הזאת הוא סיגל נוכח דיבור בלחישות של המדובב. "הוא נכנס למשחק וניסה להיות אותנטי", טען הסניגור. עדותו של "ארתור" תימשך גם ביום ראשון ואחריו יעיד השוטר המדובב, יבגני.