פסיכולוגית בבית הספר שבו נרצחה תאיר ראדה העידה היום (שלישי) במשפט החוזר של רומן זדורוב. הפסיכולוגית, רות נשרי, חשבה תחילה כי הרוצח הוא גנן בבית הספר, אך לדבריה כשראתה את זדורוב הבינה כי הוא האשם. לצדה, העיד בבית המשפט המחוזי בנצרת גם רב-פקד אנטולי שקליאר, שניהל את שחזור הרצח.
נשרי סיפרה כי ביום הרצח ראתה את זדורוב מכין קפה בחדר המורים בבית הספר נופי גולן בקצרין, והוא היה נסער. אחרי שהפנתה אצבע מאשימה לעבר הגנן בעדותה הראשונה במשטרה הוא נעצר, ואחרי שהתברר כי כלל לא היה באותו יום בקצרין, הוא שוחרר ובהמשך נעצר זדורוב. "בדיעבד הבנתי שטעיתי, וכשראיתי את רומן הבנתי שזה היה הוא. אחרי שהגנן שוחרר חשתי בושה גדולה וצער גדול", אמרה.
לקריאה נוספת על משפט זדורוב
הרצח התרחש סמוך לשעה 13:30. נשרי הגיעה למטבחון חדר המורים בשעה 14:15 כדי להכין קפה, ולדבריה זדורוב היה שם כבר והכין לעצמו קפה. כשהגיעה מאחוריו, אמרה, הוא הסתובב לעברה ו"עשה תנועות בהולות, נסערות. הוא הופתע והסתובב אליי. התנועות היו חריגות", ציינה והדגימה את התנועות בפני השופטים. "הוא נראה כאדם שקורה לו משהו".
לטענה כי זדורוב שמע מוזיקה באוזניות והיא ראתה אותו מבצע תנועות ריקוד, השיבה כי "אלו היו תנועות קשות, פראיות", והדגישה: "לא של מישהו שעסוק באקסטזה פנימית, ששומע מוזיקה. לא תנועות ריקוד".
כתם הדם בתא השירותים
בדיון בבית המשפט עלה כי הפרקליטות המדינה ביקשה לפני כחודשיים לבדוק אם כתם הדם שנמצא על הקורה שחוצצת בין תא השירותים בו נרצחה ראדה לבין התא הסמוך יכול היה להיווצר מסכין מוכתמת דם.
בירור דרך היווצרות אותו כתם דם הוא משמעותי: מדובר באחד משלושה כתמים שההגנה מציגה כעקבות במסלול היציאה של הרוצח מתוך תא השירותים. במשפט הראשון לא ניתנה תשובה לשאלה זאת וההנחה של הרכב השופטים הייתה כי מדובר בעקבות שהטביע "מחלץ אלמוני" שהגיע לזירת הרצח אחרי שנמצאה הגופה. מכיוון שבערכאות השונות ניתן משקל רב להודאותיו של הנאשם ולשיחזור הרצח, בירור השאלה לא כירסם במסקנות שהובילו להרשעה.
את בדיקת כתם הדם שנערכה לאחרונה העלה עו"ד ירום הלוי, סנגורו של זדורוב, בעת שחקר את רפ"ק שקליאר, אז חוקר בתחנת המשטרה בחדרה. שקליאר נקרא לנהל את השחזור מכיוון שלא הייתה לו כל נגיעה וידיעה לגבי חקירת הרצח, משום שכבר ניהל שחזורים ובשל ידיעת השפה הרוסית שבה התנהל השחזור.
במהלך השנים שבו ועלו טענות על ליקויים בקיום השחזור. הלוי טען היום בפני שקליאר כי לא הגיע לזירה חף מכל מידע וכי ניצב-משנה אבי שי, שהיה אז קצין אגף החקירות והמודיעין במחוז הצפוני של המשטרה, דיבר איתו לפני השחזור, בין השאר על כיוון היציאה של זדורוב מתא השירותים. "לכן שאלת אותו (את זדורוב - א"א) אם יצא לתא הסמוך, למרות שהראה לך שהוא קפץ מעל הדלת", הטיח בו הלוי.
שקליאר הכחיש את הטענה מכל וכל ושב ואמר כי הגיע לשחזור ללא כל ידע מוקדם על החקירה ועל זירת הרצח.
הלוי התעכב גם על רגע משמעותי בשחזור שבו התכוון זדורוב לפנות לעבר גרם מדרגות שעולה למפלס שמעל זה שבו אירע הרצח. אחר כך הוא חוזר בו ופונה לעבר הדלת המובילה לתאי שירותי הבנות, שבתוך אחד מהם היה הרצח. הלוי טען כי "חל מהפך מדהים; רומן שינה מסלול כמו ווייז ועשה 'יו-טרן' ואז ראה את הדלת שעליה היה כתוב, גם ברוסית, שאין כניסה והסיק כי שם היה הרצח". הוא טען כי אותו "מהפך" התרחש משום שבנקודה זו נעצר לרגע השחזור כדי להסיר את האזיקים מידיו של זדורוב. שקליאר אמר כי ביקש מתחילת השחזור כי האזיקים יוסרו אבל מכיוון שלא היו מפתחות לפתיחת מנעול האיזוק, החל בשחזור ובאותו רגע הגיעו עם המפתח והסירו את האזיקים.
על אותה סוגיה התעכב בעבר גם יורם דנציגר, שופט בית המשפט העליון, שזיכה את זדורוב מחמת הספק בעקבות ערעור שהגיש. דנציגר כתב אז כי "מתעוררת שאלה לגיטימית: למה לא לשחרר אותו מהאיזוק לפני שמתחילים בטיפוס... אז תגידו, זה לא משהו נורא, אני מסכים איתכם, אבל זה מעורר תחושה לא נוחה". שקליאר אמר כי התרשמותו מזדורוב היתה כי מדובר באדם "שקול, מביע חרטה ומדבר אמת".