מליאת הכנסת תדון היום (שלישי) בתקציב המדינה לשנת 2022-2021 לקראת אישורו הסופי, ובקואליציה נערכים לאחד מהרגעים הגורליים מבחינתה. אם לא יהיה שינוי דרמטי, הכנסת תאשר בסוף השבוע הקרוב את חוק התקציב וחוק ההסדרים, לאחר שלוש שנים מאז אושרו בפעם האחרונה. בכך הקואליציה תקנה לעצמה יציבות פוליטית לחודשים הקרובים.
הדיונים נפתחו במליאה בשעה 9:00 בנאום של יו"ר ועדת הכספים, ח"כ אלכס קושניר, וכן בנאומים של יושבי ראש הוועדות שקידמו את הרפורמות בחוקי ההסדרים. הדיונים יימשכו כ-33 שעות, במהלכם ינאמו בעיקר חברי האופוזיציה מהליכוד, הסיעות החרדיות והרשימה המשותפת שצפויים להתנגד לתקציב, זאת בהתאם ללוח זמנים שנקבע מראש. ביום רביעי בשעה 18:30 יסתיים הדיון עם נאומיהם של ראש הממשלה נפתלי בנט, שר האוצר אביגדור ליברמן וראש האופוזיציה בנימין נתניהו.
שר האוצר אביגדור ליברמן אמר בפתיחת הדיונים: "חיכנו לרגע הזה שלוש וחצי שנים. רוצה בעיקר להודות ליו"ר ועדת הכספים אלכס קושינר. אנחנו מעבירים תקציב בדיוק ביום הצהרת בלפור, השני בנובמבר".
אל תפספס
יו"ר ועדת הפנים ח"כ ווליד טאהא (רע"ם) אמר בדיון כי "זאת הפעם הראשונה שבה החברה הערבית באה לידי ביטוי גדול כל כך בספר התקציב".
לאחר נאומיהם, 120 הח"כים יחלו להצביע על אלפי ההסתייגויות והחוקים במשך שעות ארוכות, לכל המאוחר עד יום שישי. עבור חלק מהם זאת הפעם הראשונה שבה ינסו לאשר תקציב, ובקואליציה נערכו לכך מראש "כמו מבצע צבאי", כלשונם. יו"ר הקואליציה, ח"כ עידית סילמן, וממלא מקומה, ח"כ בועז טופורובסקי, ישבו וניסו לנתח "תרחישים בעייתים" ולאתר להם פתרונות מידים.
"זה תקציב ראשון עבור רבים מחברי הכנסת ובכלל אנחנו מנהלים קואליציה מורכבת", הסביר טופורובסקי, "לכן היה צורך להיערך לכל תרחיש". השניים התכוננו לתרחישים בהם אחד מהח"כים יחליט למרוד ולהצביע נגד התקציב, או שיימצא ח"כ חולה קורונה, וכן אפשרות כי בשל ההצבעות הממושכות הסתייגות של האופוזיציה תתקבל, ויהיה על המליאה לעצור את הדיונים, לחזור לתיקוני חקיקה בוועדות ולהביא את החוק להצבעה חוזרת במליאה.
על מנת להימנע מכך, חברי הכנסת של הקואליציה קיבלו הוראה להיכנס למליאה בבגדים נוחים, ללא טאבלטים או מחשבים ניידים ולאכול מראש אוכל קל כך שלא יירדמו בהצבעות שימשכו אל תוך הלילה. סילמן וטופורובסקי גייסו "מפקדי שורות" - ח"כ שיהיה אחראי על השורה שבה הוא יושב במליאה, ואף ביקשו מהח"כים לדחות את החיסון נגד שפעת שנעשה השבוע בכנסת כדי למנוע מצב של "תופעות לוואי" לאחר החיסון שיגרמו להם להיעדר.
בקואליציה מנסים לשמור על אופטימיות זהירה, ובימים האחרונים ערך שר האוצר אביגדור ליברמן שיחות עם רוב חברי הכנסת במטרה לאתר בעיות מראש. "אני לא צופה שום קלקולים בדרך", הוא אמר אתמול בישיבת הסיעה. "יש הסכמה רחבה בכנסת, הקואליציה מגובשת מאד. לא אמורה להיות בעיה". עוד הוסיף: "אני מתרגש באמת ומבחינתי זה יום מאד חשוב, גם למדינת ישראל ולמשק".
גדולי הרבנים החרדיים, הרב חיים קנייבסקי והרב גרשון אדלשטיין, פרסמו מכתב פומבי נגד הממשלה הנוכחית אותה כינו "ממשלת הזדון" שמטרתה "לפגוע בעל עמודי העולם". שני הרבנים שמייצגים בעיקר את הזרם הליטאי חרדי, כתבו כי חברי הממשלה "נשאו זממם נגד לומדי התורה בכל דרך שהיא", וציינו בין היתר את גזירת מעונות היום, מיסוי חד פעמי, רפורמת הכשרות ומתווה הכותל הרפורמי. לדבריהם, המטרה של שרי הממשלה ונציגי הקואליציה היא "להפריע לאברכי הכוללים בסיוע לילדיהם הרכים, להשית מיסים שונים ומשונים כדי להקשות על לומדי התורה, לפגוע בכשרות המזון לכל העם היושב בציון, וגם לרבות הכרה בכיתות הזרות ליהדות המסורה ולעקור את שלטון ההלכה, תוך כדי חילול המקום הקדוש שריד בית מקדשנו". הרבנים קובעים במכתבם: "ודאי זממם לא יצלח" ו"הניסיונות האלו רק יוסיפו ויחזקו את הלומדים". הרבנים קנייבסקי ואדלשטיין קוראים בתגובה לציבור "לעשות קידוש השם, להתחזק בתורה, במידות טובות ובאמונה".
הדדליין הסופי לאישור התקציב הוא 14 בנובמבר. אם התקציב לא יאושר עד מועד זה - שיציין 145 יום להקמת הממשלה - הכנסת תתפזר וישראל תלך לבחירות. הקואליציה החלה את ההצבעות מוקדם מהצפוי כדי להיערך לאפשרות שבו התקציב לא יעבור בהצבעות הקרובות. בנוסף, אישור התקציב דורש רוב רגיל של חברי כנסת, ובמצב של תיקו כמו 60 תומכים מול מספר דומה של מתנגדים, התקציב לא יעבור.
תקציב המדינה לחישוב מגבלת ההוצאה עומד על 432 מיליארד שקל לשנת 2021, ועל 452 מיליארד שקל לשנת 2022. עם זאת, נוספו עוד 10 מיליארד שקל לשנת 2022 עבור התמודדות עם הקורונה. בדרך לאישור התקציב הנוכחי סוכם על כספים קואליציונים בהיקף של 2.2 מיליארד שקל לשתי שנות התקציב (880 מיליון ל-2021, ו-1.22 מיליארד ל-2022), החלטה שגררה ביקורת קשה על הקואליציה שבעבר התנגדה לתופעה. כמו כן, סוכם על מאגר של 150 מיליון שקל למימון הצעות חוק שיוגשו. בתמורה סוכם על קיצוץ רוחבי של 1% בכל משרדי הממשלה.