הנהלת המועצה האזורית חוף הכרמל החליטה הערב (חמישי) להמליץ למליאת המועצה לאשר את התחלת תהליך ההיפרדות מהיישוב עתלית, שבסופו הוא יחזור להיות מועצה מקומית, כפי שהיה עד 2003. ההחלטה צריכה לעבור את אישור מנכ"ל משרד הפנים והשרה.
היישוב הוגדר כמועצה מקומית במשך כ-53 שנה, מ-1950 ועד איחוד הרשויות הגדול ב-2003. סקר שנערך לאחרונה על ידי מכון גיאוקרטוגרפיה מעלה כי מחצית (50.9%) מתושבי המועצה האזורית תומכים בהיפרדות מול 17.6% המתנגדים לה. גם בקרב תושבי היישוב עתלית עצמו כמעט מחצית תומכים - 44.6% אמרו כי הם תומכים או תומכים מאוד בהיפרדות מהמועצה האזורית.
מהלך סיפוח עתלית למועצה האזורית לפני 17 שנה צירף יישוב עירוני למועצה שרובה ככולה מורכבת מקיבוצים וממושבים חקלאיים. עתלית הוא היישוב הגדול ביותר המאוגד בתוך מועצה אזורית, וכיום מתגוררים בו 28% מתושבי חוף הכרמל. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחודש מאי 2021, היישוב מונה 10,220 תושבים, יותר מפי שניים מ-4,500 התושבים שהיו בו בעת הסיפוח. היישוב גדל בכ-1,000 תושבים בשנה, יותר ממספרם של התושבים ברוב שאר היישובים במועצה.
אל תפספס
מרכז השלטון המקומי האזורי בישראל ערך לאחרונה מחקר בנושא היישובים הסמי-עירוניים הגדולים במועצות האזוריות שהוא מאגד, בין היתר כדי לבחון את סוגיית עלות השירות לתושב, הגבוהה יותר בהם בדרך כלל. המרכז ממליץ על שינוי מעמד היישוב לעצמאי כאשר מספר תושביו עולה על 10,000, בהנחה שהמועצה האזורית ומשרד הפנים מאשרים את השינוי, שיתקיים באופן הדרגתי.
בעקבות ההחלטה שהתקבלה הערב, צפוי להתקיים במהלך החודש הקרוב דיון של מליאת המועצה האזורית חוף הכרמל, במקביל לבקשה ממשרד הפנים למינוי ועדה גאוגרפית, שתגבש המלצות קונקרטיות למהלך להיפרדות מעתלית. במועצה מקווים שזו תחל לפעול כבר בחודש הבא ותמסור את המלצותיה בפברואר 2022, כדי שבסופו של תהליך האישורים תיתן שרת הפנים את אישורה בחודש אפריל. מהלך ביניים של ניהול עצמאי כמועצה מקומית בראשות ועדה קרואה של משרד הפנים עתיד לצאת לדרך שישה חודשים לאחר מכן, באוקטובר 2022, לארבע שנים, שבתומן תיערכנה בחירות דמוקרטיות.
מי שמוביל את המהלך הוא אסיף איזק, ראש המועצה האזורית חוף הכרמל וחבר קיבוץ החותרים. איזק צופה שעד 2030 עתלית ישלש את עצמו ל-27 אלף תושבים - אוכלוסייה המתקרבת במספרה לכל תושבי חוף הכרמל היום, שמספרם 34 אלף. הוא סבור שלקראת היעד הזה עדיף שמנהיגי היישוב יעסקו בתכנון ובפיתוח במקום מועצה אזורית חיצונית - על אף שהיישוב חווה אי יציבות פוליטית בכך שבשלוש השנים האחרונות התחלפו ארבעה ראשי ועד מקומי.
"עתלית הוא בעצם יישוב גדול בן 100 שנה שמנוהל על ידי 11 מתנדבים. זה לא הגיוני. הבנו שמשהו לא מסתדר", מתאר איזק. "הבנו שצריך לעשות חשיבה מחדש, והתחלנו להעביר סמכויות ואחריות ליישוב, כחלק מההכנה לעצמאות". חלק מהאחריות הזו היה מהלך לא פופולרי של הטלת מס ועד מקומי, למרות שכולו שב בחזרה למימון צרכי היישוב המתפתח בשנים האחרונות, ובפרט במציאות תחת נגיף הקורונה.
"מאז תחילת הקורונה משפחות רבות, שלפחות אחד מבני הזוג עובד מהבית, עשו חישוב מסלול מחדש, והגיעו למסקנה שהגיע הזמן להגשים את החלום", סיפרה רינת לוי-סוקניק, תושבת עתלית בת 42, בעלת משרד תיווך נדל"ן בישוב, הנשואה לענבל, מהנדסת תעשייה וניהול. "צמחו שכונות שלמות של בתים צמודי-קרקע, יפים, בנויים היטב, מעוצבים, פתוחים לגינה קטנה או גדולה, כלב, חתול ומלא ילדים בחוץ משחקים בגינה הציבורית". לוי-סוקניק היא ילידת חיפה שעברה לעתלית לפני 13 שנים כרווקה מטעמי עבודה, ומאז בחרה להקים כאן את ביתה ולגדל יחד עם ענבל את ארבעת ילדיהן.
"עד הקורונה, מחירי צמודי הקרקע בעתלית על 250 מ"ר אדמה, נעו בטווח שבין 2.5-2.7 מיליון ש"ח, אבל בשנתיים האחרונות הביקוש הלך והתעצם, והמחירים קפצו משמעותית. כיום ניתן למצוא צמודי קרקע דו-משפחתיים במחירים הנעים בין 3-3.5 מיליון ש"ח והביקוש רק הולך וגובר. ב-3.5 מיליון ש"ח ניתן למצוא בתים קצת יותר גדולים, מעל 200 מ"ר בנוי, 6-7 חדרים, חלקם עם מרתף, גינות קצת יותר מרווחות, אותה איכות בנייה ואותם השכנים. צריך לזכור שלפני כ15- שנים צמודי קרקע נמכרו פה ב-980.000 ש"ח".
לוי-סוקניק תיארה את רוב האוכלוסייה המגיעה ליישוב כמשפחות צעירות עם ילדים, ממעמד סוציו-אקונומי גבוה. "אנשים יפים, עם המון רצון טוב להשפיע ולייצר קהילה חזקה יחד עם התושבים הוותיקים ואנשי חינוך מתוך היישוב שמטרתם שווה - לייצר לנו ולילדינו עתיד טוב ובריא ביישוב מקסים, מלא שמורות טבע והיסטוריה מאד מעניינת, לפתח קהילה ותעסוקה ולא רק נדל"ן איכותי. זה החלום הישראלי האמיתי".
"אני חוששת מהמהלך הזה", מודה מנגד הפעילה מקומית רותי בנין, בת 63, נשואה עם שני בנים בוגרים, שעברה לעתלית מחיפה לפני יותר משלושים שנה. "יסיימו את הבנייה ואת גביית ההיטלים ואז יפריטו אותנו, כשהישוב משווע עדיין לתשתיות מספקות. אתה חייב פה רכב פרטי כי אין תחבורה ציבורית. אין בנק, אין מספיק חנויות, יש הפסקות חשמל בלי הפסקה והאינטרנט נופל כל הזמן", תיארה. "ביישוב אין מספיק עסקים מניבים, וההכנסה נוצרת בעיקר מארנונה למגורים. זה לא יספיק לכסות את ההוצאות הנדרשות ליישוב המתפתח בקצב הזה לקראת 30 אלף תושבים".
תכנית מתאר חדשה שאושרה בשנת 2020 צפויה לספק אזורי מסחר ותעשייה כולל חלופה משגשגת לאזור התעשיה הדרומי שפונה לטובת בניית עוד שכונת מגורים, מקומות בילוי ופנאי נוספים וקביעת סדר תכנוני ביישוב שעתידו היה לא ברור בשנות האיחוד. בין משאלות התושבים גם הסדרת היציאה הדרומית הנוספת לכביש 2.