בבית המשפט המחוזי בירושלים המשיכה הבוקר (רביעי) חקירתו של אילן ישועה, העד המרכזי בפרשת 4000 ומנכ"ל אתר וואלה!. בפתח הדיון דרשו הסניגורים של שלושת הנאשמים, ראש הממשלה בנימין נתניהו ובעלי השליטה בקבוצת בזק-וואלה, שאול ואיריס אלוביץ', כי בית המשפט יורה על חקירת ההדלפה של השלמת החקירה של אבי אלקלעי, לשעבר העורך הראשי של האתר, שפורסמה אתמול בכלי תקשורת.
היום החלה עו"ד מיכל רוזן-עוזר, המייצגת את איריס אלוביץ', בחקירתו של ישועה. רוזן-עוזר הציגה בבית המשפט הודעות בין ישועה ובין יונה ויזנטל, מנכ"ל קבוצת יס שהייתה בבעלות קבוצת בזק- יורוקום של שאול אלוביץ'. ישועה כתב לויזנטל כי "מנכ"ל לא קובע מדיניות של עיתון. יש עורך ראשי, מנכ"ל יכול ללחוץ וגם לפתוח דלת ליצירת פלטפורמה", ויזנטל חלק עליו וכתב: "יקירי, בנית אימפריה שבאמת של החיים, שלא משנה מה ההגדרות, אתה המנכ"ל העורך והכל על פיך בדיוק כמו נוני בידיעות".
רוזן עוזר ביקשה מישועה להסביר את ההקשר של חילופי הדברים. "ויזנטל מחמיא לי כי הוא רוצה להשיג משהו. מדובר פה בידיעות שונות שפורסמו בוואלה. היה הרבה פעמים כעס בחברת יס שוואלה הוא חלק מקבוצת בזק, ויס הוא חלק מקבוצת בזק, והוא ציפה לסיקור יותר אוהד. הצעתי שיפגוש את המערכת. הוא אמר שאני חזק והוא קובע הכל ואני אמרתי שלא. זה ברור שאני מנכ"ל דומיננטי, הוא פונה לצד הזה שלי", אמר ישועה.
אל תפספס
רוזן-עוזר: "אתה מסכים עם העמדה שעיתונים, אתרים, עורכים ועיתונאים מושפעים משיקולים מסחריים ופוליטיים?"
ישועה: "בגדול כן, יש מקומות שזה יותר, יש מקומות שזה פחות. אני מודה שירדתי על עיתונאים שלא ראו את הנקודה המסחרית".
רוזן-עוזר הציגה מייל מאילן שילוח לישועה, בו הוא העביר כתבה של "המקור", וישועה השיב לו כי "להבדיל מכל שאר המדיה וואלה! ואני כמנכ"ל מושפעים משיקולים מסחריים ופוליטיים, כמובן העיתונאים לא מושפעים אף פעם מכלום, הם אובייקטיביים לגמרי מקצועיים ללא אג'נדות, רק למנכ"ל יש אג'נדה נוארית לשמור על החברה בחיים. לא אתן לילדים זבי חוטם, חלקם טיפשים ולא משכילים להרוס את החברה".
ישועה הסביר כי הוא כתב את הדברים בציניות. "הקצנתי את מה שאמרתי קודם. בסופו של דבר הבאתי עיתונאים טובים כמו ינון מגל, אבי ישככרוף, טלי בן עובדיה. היה דיסוננס. אני לא הייתי בסדר מבחינה עיתונאית. קורה לעיתונאים, גם בעיתונים מכובדים, שהם כותבים שטויות", אמר ישועה. "אני מודה שאז התחבטתי, זה תפקיד ראשון שלי בגוף תקשורת. התחבטתי בין הצד המסחרי ובין הצד המערכתי, בסוף החברה חיה מיום ליום וצריכה להביא את הכסף. היום ברור לי בניסיון לקבוע כללים פה ושם, צריך להיות חד וברור שגם אם אתה משלם מחיר כלכלי, אז ראוי לעשות אותו. צריך לדעת שהנושא הזה מאד מורכב, שהעיתונות חיה ממודלים מסחריים ולא ממנויים, והצורך שלה משקף את האמת. זה נהיה צרה צרורה. כשהמנויים לא משלמים כסף ואתה תלוי במפרסמים, זה נושא בעייתי. כלי התקשורת הכי מפוארים עושים את אותו דבר באיצטלה היפה של תוכן שיווקי".
"שם זין על העיתונאים הצדקניים"
בהמשך הציגה עו"ד רוזן-עוזר התכתבות בין מנכ"ל גלובס דאז איתן מדמון ובין ישועה. מדמון הזהיר את ישועה מהעיתונאים במערכת. "הם בוגדניים, יום אחד הם יפתחו את הפה", נכתב - ובתגובה ישועה השיב "שם זין על העיתונאים הצדקניים".
רוזן-עוזר אמרה לו כי "מול ההרצאה המתחסדת שלך, אנחנו עכשיו נעמוד על הכתובים ונראה מה אילן ישועה חשב על עיתונאים, עורכים ועל המערכת שלו". ישועה הסביר: "קודם כל ברור שיש שפה בוטה ואני מצטער עליה. יש התכתבויות בין חברים ומקצינים את הדברים. לצד זה, זה לא מתאר את מערכת היחסים שלי עם העיתונאים".
עו"ד רוזן-עוזר עברה לחקור את יחסיו של ישועה עם עורך האתר בשנת 2013 ינון מגל, ומחלוקות עם המערכת סביב תוכן מסחרי. היא הציגה מייל של ישועה, בו הוא נתן הוראה לא להעלות כתבות, פרסום או כתבות תוכן, בלי אישורו, עד לעליית תכנית לאוויר. ישועה הסביר כי כנראה שהיה שיתוף פעולה עם ערוץ 10 בנוגע לתכנית ששודרה בטלוויזיה והייתה מחלוקת בנוגע לזכויות השידור.
בהמשך, עו"ד רוזן-עוזר הציגה התכתבות במייל מנובמבר 2013, התכתבות בין ישועה, סמנכ"ל הסחר של וואלה ומגל, שהיה אז עורך האתר. בהתכתבות מגל על כתבה פרסומית שעלתה לאתר: "בעיניי כתבה שכתובה על בזק ועושה השוואה בין בזק להוט זה לא קשור לעיתונות זה קשור לזנות. זה קו אדום". ישועה השיב לו: "אנחנו חייבים להמשיך עם כתבות פרסומיות. שוחחתי עם רן גוראון (מקבוצת יס - י.פ) ומקובל עליו שצריך לעדן".
עו"ד רוזן-עוזר: "אתה קובע שכתבות פרסומיות ימשיכו להתפרסם"
ישועה: "אין גוף מדיה שאין לו כתבות פרסומיות. גם לא הניו יורק טיימס. הכתבה הפרסומית הזו היא מוגזמת"
עו"ד רוזן-עוזר: "אנחנו יודעים, מה שמפריע לינון פה זה לא כל מה שאתה אמרת, זה התחפושת הפרסומית בהיאחזות של משהו עיתונאי".
"היחס שלי לינון מגל היה אמביוולנטי"
עו"ד רוזן-עוזר הציגה מיילים נוספים המראים הערות של ישועה בנוגע לתוכן הכתבות. כך למשל, הוא העיר על עריכה של כתבת תעופה שלא הזכירה את שם היצרן והדגם של בואינג 777, וישועה הסביר כי "מנכ"ל חייב להתערב בכל ההיבטים של המערכת".
היא הציגה מייל ששלח ישועה לבכירים בהנהלת וואלה! בו הוא מתח ביקורת על מגל וכתב כי הוא יחליף אותו בקרוב כעורך ראשי. "צריך להפסיק להתבכיין ולהכין המבנה הארגוני. התפקיד של ינון הוא מגיש וראש המהדורה הטלוויזיונית, צריך לראות איך מתזמרים את זה ולהכין חלופות למקרה שעוזב. אני חושב שהוא לא יכול להישאר כעורך ראשי. מציע להשמיד ההודעה לאחר שאתם קוראים אותה".
עו"ד רוזן-עוזר: "כבר במרץ 2014 החלטת שינון מגל לא יישאר כעורך ראשי, נכון או לא".
ישועה: "היחס שלי לינון היה אמביוולנטי. את מראה משהו אחד, אבל עשרות פעמים אני אומר לשאול, לאודי הירש, שינון הוא נכס, הוא שם אותנו על המפה. עובדה גם אחרי שהוא הלך אני זה שניסיתי פעמיים להחזיר".
עו"ד רוזן-עוזר קראה לישועה להודות כי הוא התערב בתכנים של האתר. וישועה התחמק ממענה והשיב: "חתמתי גם על המשכורות של כל אנשי המערכת". הסנגורית המשיכה ללחוץ: "אתה התערבת בתוכן של אתר וואלה! לא בגלל שמישהו הפעיל אותך ונתן לך הוראות, אלא בגלל שזו הייתה דרך הניהול שלך. עד שאתה תסכים להגיד את הדבר הזה, אנחנו נראה עוד ועוד דברים".
ישועה: "יש פה אי הבנה בסיסית. יש פה טעות בסיסית שאני בטוח שהיא לא מכוונת. מנכ"ל של חברה בסופו של דבר, רוצה או לא רוצה, מעורב בכל. שוכר את האנשים, קובע את התשתיות, אני הקמתי את האולפן".
השופטת רבקה פרידמן-פלדמן התערבה ואמרה: "זו לא השאלה שנשאלה".
ישועה: "יש שני סוגים של התערבות בתוכן, יש ניהול ופרפורמנס של האתר, שאין להם שום קשר לקו של המערכת, אם מעלים או לא".
פרידמן-פלדמן: "זה לא תוכן, זו צורת עבודה. למה כתוב ככה או אחרת - זה תוכן"
ישועה: "יכול להיות [שיש] כניסה לתכנים בפורום הזה, בהקשר שאנחנו חושבים שהמערכת לא מספיק חרוצה בכיסוי של נושא, במובן הזה. הפורום הזה נועד לשפר את ביצועי האתר. למה כולם כיסו את זה בשידור חי ואנחנו לא. פרמטרים שבחנו את עצמנו מול האחרים".
החקירה עבר לדון במגעים בשנת 2014 להביא את עורך וואלה! כיום, ערן טיפנברון, אז עורך ynet, כעורך של וואלה.
רוזן-עוזר: מדוע טיפנברון התכתב מהטלפון של אשתו?
ישועה: כנראה לא היה לא נוח שהוא פונה אליי. הוא באותו זמן הוא היה ב-ynet. צריך לשאול אותו. רצה לשמור על דיסקרטיות.
רוזן-עוזר: דוד ורטהיים (שהיה עורך וואלה! ברנז'ה) עדכן בישיבת הבוקר כי עבד על ידיעה שטיפנברון עומד לעזוב את וואינט, נכון?
ישועה: נכון, שי מגל הכיר אותו מעבודתו ב-ynet וחשב שהוא מוכשר.
רוזן-עוזר: ולכן הוא רצה להביא אותו, כי הוא מוכשר?
רוזן-עוזר הציגה הודעה ששלח ישועה לשי מגל: "אני חושש שתהיה בעיה עם שאול ולא רוצה חלילה להרע לערן. תתקשר לעיט ותגיד לו שהוא צריך לעשות מה שטוב לו. אני לא יכול להבטיח כלום במאה אחוז. בהחלט עלולות להיות בעיות עם שאול לאור רגישות לנושא הגדול (נוני מוזס, י.פ)".
רוזן- עוזר ביקשה לברר: מי זה העיט?
ישועה: זה טיפנברון
רוזן-עוזר: למה קוראים לו העיט?
ישועה: אני לא זוכר בדיוק, אולי חשבנו שהוא דורסני. שי מגל חשב שטיפנברון חיוני לוואלה
רוזן-עוזר הציגה מייל בו כתב ישועה: "אני מעוניין בערן אבל אנחנו לא יכולים להיות מעורבים בעזיבתו. בוודאי לא לאור ההנחייה המפורשת של הגדול. אנחנו לא יכולים להיות מעורבים בגניבה של העורך הראשי של ynet". ישועה הסביר: "שאול אמר שאפשר לעשות את זה רק עם אור ירוק של נוני".
רוזן-עוזר: "זו הסיבה שבאותה תקופה אמרתם לטיפנברון שהוא לא יכול להגיע?". ישועה אישר.
במה נאשם נתניהו?
בתיק 1000 (פרשת הטבות ההנאה) נתניהו נאשם כי קיבל מאנשי העסקים ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר טובות הנאה בשווי של כ-700 אלף שקלים, בעת שכיהן כראש ממשלה. עיקר המתנות היו סיגרים, מארזי שמפניה ותכשיטים.
בנוסף לכך, נטען כי נתניהו פעל לטובת מילצ'ן בשלושה עניינים, שבהם ביקש איש העסקים את התערבותו: הוא פנה לשר החוץ האמריקני ג'ון קרי כדי להאריך את תוקף הוויזה של איש העסקים, הוא פנה לשר האוצר יאיר לפיד כדי להאריך את תוקף הפטור ממס לתושבים חוזרים, והוא פעל לקדם מיזוג של "קשת" ו"רשת" - לכאורה לבקשת מילצ'ן. על פי התביעה, מעשים אלו פגעו בדימוי השירות הציבורי ובאמון הציבור בו. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.
תיק 2000 (פרשת נתניהו-מוזס) עוסק בשיחות בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס. באותן שיחות השניים דנו לכאורה בהטבת סיקורו של ראש הממשלה בקבוצת ידיעות, בתמורה להטלת מגבלות על המתחרה העיקרי של העיתון - "ישראל היום". התביעה השתכנעה כי מי שהציע את העסקה הוא מוזס, ולכן הוא נאשם בהצעת שוחד. מנגד, היועמ"ש גם השתכנע כי נתניהו לא התכוון להשלים את עסקת השוחד, אולם המשיך את השיחות עם מוזס כדי לשפר את סיקורו בקבוצת ידיעות, ואף קיים פעולות מסוימות לצורך כך. בתיק זה נתניהו נאשם במרמה והפרת אמונים.
תיק 4000 (פרשת בזק-וואלה) התיק החמור ביותר מבחינת ראש הממשלה עוסק בהטבות רגולטוריות בשווי מאות מיליוני שקלים, שנתניהו העניק לכאורה לאלוביץ'. בתמורה, על פי האישום, פעל אלוביץ' להטות את הסיקור באתר וואלה! NEWS, שהיה בשליטתו. בתיק זה נתניהו נאשם בשוחד.