ייבוש השוק האפור ומלחמה בנשירת הנוער ממערכת החינוך: כך ייעצר הדימום בחברה הערבית

הרחובות בערים הערביות ממשיכים לדמם, אך בחברה הערבית מסרבים להתרגל למציאות אלימה שבה הם נאלצים לספור מתים ולהשתתף בהלוויות, פעם אחר פעם אחר פעם. למרות התוכנית מלחמה בפשיעה במגזר, נראה שהמשטרה חסרת אונים למול גל האלימות. כעת, מומחים בנושא מסבירים לוואלה! כיצד יכולה המשטרה לעצור את הדימום.

"צריך ואפשר לשנות סדרי עדיפויות", אמר לוואלה! ניצב בדימוס זהר דביר, לשעבר סמפכ"ל המשטרה ומפקד מחוז צפון וימ"מ. "המדינה נרדמה בשמירה, והגיע הזמן להתעורר. היא צריכה לשנות את סדרי העדיפויות מיד ולהחליט בצורה ברורה במה היא מתעסקת".

"עם האיומים החיצוניים הצבא יצליח להתמודד, גם אם זה אומר פחות 35-F או פחות צוללת. נמשיך לחיות", הסביר דביר והזהיר: "המשטרה קטנה על המדינה. כדי להתמודד עם אתגרי הפנים של 2021 המשטרה צריכה להיות מוכפלת. בכל הארץ יש 2,200 אנשי יסמ"ג (יחידות סיירת משמר הגבול - י"א), לכל המשימות האפשריות, בשגרה או כשהמדינה בוערת. את הפרומו ראינו בשומר החומות, המשטרה קטנה וכוח האדם לא מספיק".

דביר הסביר כי שוטר בודד אינו יכול להישלח לאירוע לבדו, וכי לכל אירוע יש לשלוח לפחות צוות של 12 שוטרים. במקרה של מלחמה כוללת, הם יצטרכו להתמודד עם הפרות סדר ברחבי הארץ. "השמיכה קצרה מאוד, והיא הלכה והתקצרה עם הזמן. גם אם הגדילו את המשטרה, לא הגדילו אותה בפרופורציה לגידול האוכלוסייה".

"העוגן לפתרון כוללני וארוך טווח הוא משטרה גדולה, חזקה ואפקטיבית. בלי זה אנחנו באובדן משילות - גם של השלטון המרכזי וגם של השלטון המקומי. אני מכיר את זה מקרוב ויגיד את זה כל ראש רשות במגזר", טען הסמפכ"ל לשעבר. "צריך במיידית נוכחות מוגברת ביישובים הבעייתיים. ברור שכשאתה מגביר את הפעילות בשטח זה גם צריך להיות מגובה בתגבור בחקירות, כדי שגם תגיע לכתבי אישום וצריך שהמערכת המשפטית תגבה את זה ותיתן עונשים ראויים. כל הצינור הזה צריך להיות מתוגבר אחיד לכל אורכו, אבל קודם כול צריך מי שיעצור את הפורענות ועדיף לפני שהיא מתרחשת".

אולם, הגדלת כוח האדם בלבד לא תביא למיגור הפשיעה. מי שיודע זאת טוב מכולם הוא שייח' מוראד עמאש, ראש מועצת ג'סר א-זרקא. היישוב העני ומוכה הפשיעה שבצפון השרון קיבל את המשטרה בזרועות פתוחות כבר לפני ארבע שנים, עם הקמת המנהלת לשיפור השירות בחברה הערבית. בניגוד ליישובים אחרים, נעתר ראש המועצה וקידם את הקמתה של תחנת משטרה בכפר, למרות התנגדות האופוזיציה שלו, שהתנגחה בו בשל העניין.

"צריך לרכז את המאמץ בארגוני הפשיעה ובכנופיות", אמר השייח' עמאש לוואלה!, "התרגלנו לראות תחנת משטרה מרוקנת מתוכן והתושבים איבדו את האמון שלהם, ולצערי תוך כדי כך כוחות והפשיעה התעצמו, למדו את השטח טוב והשתלטו לנו על החברה".

"כמו במשטרה, גם לכנופיות יש מבנה מסודר, הן מאורגנות היטב. יש להן אנשים רבים, במיוחד נוער מוזנח ואפילו נערות, שהם הפכו למעין תומכים ומלשינים לכנופיות האלה", הסביר ראש המועצה. "המשטרה מכירה את כולם, את ההורים שלהם ואת החברים שלהם. יש פתגם בערבית לפיו כשהתרופות לא עוזרות, מדליקים אש חמה ושורפים את הגוף של הבנאדם. צריך מכה כואבת לכנופיות האלה, לא של יום אחד. צריך לעקור את הכנופיות מהשורש, לחקור חקירה מעמיקה, להגיע אליהן ולטפל בהן כמו שצריך. בלי זה לא שווה שום דבר. הכול היה ויהיה סתם. סתם נטל כבד על המדינה, שלא יפתור כלום".

לאחר הקמת תחנת המשטרה המקומית, ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, הגיע לחנוך אותה בטקס רשמי עם מפכ"ל המשטרה דאז, רוני אלשיך. זה היה ביקור היסטורי ראשון ואחרון של ראש ממשלת ישראל ביישוב. אלא, שהתוצאות שהביא, או למעשה לא הביא, מביישות את המעמד.

"תושבי היישוב קיבלו את הפתיחה בזרועות פתוחות וציפו שאכן מקרי הפשע והאלימות יטופלו", שיחזר השייח מוראד במכתב דחוף ששלח בשבוע שעבר למפכ"ל קובי שבתאי. "למרות שברישומים של המשטרה קיים שיפור, לצערנו רבות הן הבעיות המדירות שינה מעינינו ותושבי ג'סר א-זרקא אינם מרגישים בבטחה וחרדים לגורל ילדיהם. לא נתחיל לספור את מקרי הרצח האכזריים שקרו ועד עצם היום זה לא פוענחו, ולא ידוע לנו על הטיפול בעניינם של הנרצחים".

ראש המועצה ציין ארבעה מקרי רצח לא מפוענחים, בהם זה של אחמד עמאש, צלם אירועים בן 42 שנורה למוות בפתח ביתו החודש, אחרי שהתחנה כבר תוגברה ב-70 שוטרים. "לצערנו כנופיות הפשע מתעצמות ומרימות ראש והסחר בסמים ובאמצעי לחימה ממשיך לתפוס תאוצה", אמר השייח. "היישוב ותושבי האזור סובלים מכמות הירי המתבצע ביום ובלילה וקיימת עלייה בהצתות הרכבים והסכסוכים בין הכנופיות, דבר הגורם לאיבוד האמון במשטרה ובשלטונות המדינה, כולל הרשות המקומית". בצר לו, מאיים ראש המועצה כי "המשך התנהלות המשטרה בצורה הזו, תגרום לחשיבה מחדש בשיתוף הפעולה".

"חייבים להתחיל מלמעלה עם ארגוני הפשיעה ועם התשתית שלהם וצריך להתחיל עם ההון שמניע אותם", אמר ג'עפר פרח, מנהל מרכז "מוסאוא" (שוויון) לזכויות האזרחים הערביים בישראל, והסכים כי יש לטפל בארגוני הפשיעה, אך הסביר כי יש להתמקד בהון שמניע אותם. "בהיעדר מערכת בנקאית שנותנת הלוואות שמתמודדת עם הצרכים הכספיים של החברה הערבית, ארגוני הפשיעה הפכו להיות הבנק של החברה הערבית", אמר פרח. "הם לא יכולים להחזיק אצלם בבתים מאות מיליונים מעסקאות סמים ונשק אז הם מפזרים אותם בהלוואות לכל בית אב ומזה הם משלמים לחיילים בשטח".

"צריך לייבש את השוק האפור-שחור הזה שמממן ראשי רשויות, קבלנים, פרוייקטים ובתי אב במצוקה. צריך להביא למצב שלא צריכים אותם", הוסיף פרח. "במקביל הדרג המדיני חייב להורות על ניתוק קשרי העבודה בין השב"כ והמשטרה לארגוני הפשיעה. ראשי שב"כ ומשטרה לשעבר מגיעים כמוזמנים לחתונות של ראשי ארגוני הפשע בכפרים, כל הגליל יודע שארגון הפשיעה הזה מקושר במשטרה ובשב"כ. זו החלטה שהדרג הפוליטי צריך לקבל אותה. שלא משתמשים בעבריינים ובארגוני פשיעה כסייענים".

פרח נגע בנקודה נוספת, חשובה לא פחות, שיכולה להחליש את הכנופיות ולהציל רבים מעולם הפשע. "צריך לטפל בנשירה במערכת החינוך שמייצרת נוער מנותק שנופל כפרי בשל לידי הארגונים האלה שמציידים נערים עם נשק וקטנוע ושולחים אותם למשימות. החיילים חייבים מסגרות גמילה וטיפול ולא רק מעצרים". אומר ומוסיף: "כל ראשי הארגונים הגדולים מוכרים למשטרה. כשרוצים לתפוס את ראש המאפיה הרוסית אז מורידים אותו. לא ראינו מבצעים כאלה בחברה הערבית".

עו"ד מודר יונס, יו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות, סיכם במילה אחת את הזווית שלו: "צריך רצון". "רואים רצח כמו זה שהיה בסוף השבוע בחיפה ברחוב אלנבי, בתוך עיר, במקום סואן, מול מצלמות. רואים שהרוצחים נמלטים באיזה רכב, ואנחנו שואלים איך לא מצליחים לתפוס אותם", אמר יונס. "את האסירים שברחו תפסו, אז זה אומר דרשני. כשרוצים לתפוס ורוצים להתאמץ, אז יודעים בדיוק מה לעשות. כל החברה הערבית מבקשת תטפלו בעניין הזה והציפייה שלנו היא להרבה דברים, לא למחר - לאתמול".

"אני לא משטרה וזה לא התפקיד שלי לייעץ לה, זה תפקיד של המדינה והמשטרה צריכה לטפל בזה. היא הגוף שמטפל בפשיעה ולכך היא הוכשרה ועליה מוטלת האחריות. אנחנו מצפים ממנה לפעול, ומה שהיא צריכה לעשות זה מה שהיא ידעה לעשות במקומות אחרים. אנחנו לא יודעים מה הם עושים, זה לא מורגש בשטח", טען יו"ר ועד ראשי הרשויות הערביות.

"כל הזמן מדברים על זה שיש תוכניות ויש החלטה להוציא אותן לפועל ומבטיחים שנראה את התוצאה ובפועל זה לא קורה. ההיפך, רואים תוצאות שליליות", אמר יונס. "אנחנו אמרנו דבר אחד: צריך שתהיה החלטה לטפל בארגוני הפשיעה ואת זה צריך לקדם. יותר מהכול, צריך הכשרת כוח אדם תוך ויסות שוטרים מנוסים למשימה בחברה הערבית".

"מדברים על גיוס של שוטרים אבל ברור שהם לא יכול להיות הפתרון, כי הם לא קיבלו מספיק הכשרה מספיק ואין להם ניסיון", חתם יונס. "אז אנחנו אומרים - את האנשים המנוסים שישימו בחברה הערבית, ובמקומות עם פחות פשיעה שישימו את חלקם או אף רובם של השוטרים החדשים. זה אפילו לא אנחנו אומרים, זה רעיון ששמענו מהמשרד לביטחון הפנים, רק שלא ראינו שמיישמים אותו".