משרד החוץ הודיע הערב (שבת) כי המדינה תבקש מבג"ץ דחייה של חצי שנה בפינוי הכפר הפלסטיני חאן אל-אחמר. בסוף יולי אישר בג"ץ דחייה של הפינוי, אך הדגיש בהחלטתו ש"לא עוד".
הצעד הוכשר בבג"ץ לפני כשלוש שנים ועורר ביקורת ציבורית נרחבת משמאל, כמו גם דרישות לקדמו מימין. מאז, ההחלטה נדחתה פעמים רבות, בעיקר על רקע משבר הקורונה ו"העיתוי הביטחוני".
עוד בוואלה!
קהילות שבט הג'האלין התגוררו באזור הנגב עד תחילת שנות ה-50, אז גורשו ועברו לאזור מישור אדומים. כיום מתגוררים בכפר חאן אל-אחמר כ-200 מהם. התושבים גרים באוהלים ופחונים שהוקמו ללא היתרים ובמשך שנים התנהלו דיונים בבג"ץ בנוגע לפינוים.
בג"ץ דחה בתחילת ספטמבר 2018 את העתירות שהוגשו נגד פינויו של הכפר שבאזור מעלה אדומים, ובכך הסיר את המחסום האחרון בפני הפינוי, לאחר דיונים ממושכים בעניין. בעתירה שנדחתה טענו תושבי הכפר כי היו מוכנים להגיש את התכנית המפורטת להסדרתו, אך במנהל האזרחי סירבו לקבל אותה בטענה כי חסרים המסמכים שיוכיחו את בעלותם על הכפר.
בעקבות דחיית העתירה, הודיעה המדינה לתושבי המקום כי עליהם להתפנות עד 1 באוקטובר 2018 בעצמם, אחרת יתקיים פינוי בכוח. אולם, עד כה הדבר לא התרחש.
התושבים טוענים כי המתחם שהוצע להם אינו מתאים לצרכים שלהם שכן גודל המגרשים קטן מדי עבור גידול צאן ומרעה, וכן אומרים שהמיקום החדש שלו בעייתי משום שהוא סמוך לשבטים אחרים. התושבים ביקשו בין היתר להסדיר את המתחם במיקומו הנוכחי, אך המדינה טענה כי הדבר אינו אפשרי בשל הקרבה לכביש 1.
ההחלטה לפנות את חאן אל-אחמר עוררה מתיחות דיפלומטית עזה וגרמה לביקורת קשה על ישראל מצד האיחוד האירופי והאו"ם. התובעת בבית הדין הבינלאומי בהאג, פאטו בנסודה, אף פרסמה הודעה בה הזהירה מפינוי הכפר, והביעה חשש כי הפינוי עשוי להוביל לאלימות. בנסודה הדגישה כי היא עוקבת אחר הפינוי והדגישה כי מבחינת הדין הבינלאומי, ככלל, "הרס של רכוש ללא צורך צבאי והעברת אוכלוסין בשטח כבוש מהווים פשעי מלחמה על בסיס אמנת רומא". ואולם, כעבור כמה שבועות הגיע מהאג מסר לישראל, לפיו אין מניעה לפנות את חאן אל-אחמר.