המדינה לבג"ץ: לא נוכל להרוס את חאן אל-אחמר בארבעת החודשים הקרובים

המדינה הודיעה הערב (שני) לבג"ץ כי לא תוכל להרוס את הכפר הפלסטיני חאן אל-אחמר בארבעת החודשים הקרובים. לטענת המדינה, פרק זמן זה ינוצל לגיבוש מתווה מוסכם למימוש צווי ההריסה במתחם.

מדובר בדחייה נוספת של הצעד, שהוכשר על ידי בג"ץ לפני כשנתיים, ועורר ביקורת ציבורית נרחבת משמאל, כמו גם דרישות לקדמו מימין. לפני כחודשיים המדינה ביקשה מבג"ץ לדחות בחצי שנה את מועד הדיון בעתירה לפינוי על רקע משבר הקורונה ו"בשים לב לעיתוי הביטחוני-מדיני הנוכחי".

בתגובה המקדמית שהוגשה הערב מטעם המדינה הודגש כי ההחלטה על מימוש צווי ההריסה למבני הכפר "עומדת בעינה".

"הדרג המדיני עודנו עומד על הצורך במימוש צווי ההריסה במתחם ובעניין זה אין שינוי בעמדתו. בד בבד, הוחלט על-ידי משרד ראש הממשלה בתיאום משרד הביטחון לעשות מאמץ נוסף להשלמת מהלכים המתקיימים בימים אלו במנהל האזרחי לבחינת אפשרויות נוספות לגיבוש מתווה למימוש מוסכם של צווי ההריסה במתחם. לשם כך, הדרג המדיני זקוק לפרק זמן נוסף של מספר חודשים", נכתב בתגובה. "האמור אינו גורע מכך ששיקולים רחבים נוספים, שעמדו בעבר בפני מימוש פעולות אכיפה במקום, עודם משליכים על עיתוי מימוש הצווים".

את העתירה בנושא הגישה תנועת רגבים, המבקשת מבית המשפט שיורה לממשלה לקבוע לוח זמנים לפינוי הכפר. זאת לאחר שהשופט נעם סולברג הגדיר את הבקשה כ"מביכה" ודחה את הדיון בחודשיים.

דיון בעתירה אמור היה להתקיים ב-30 בספטמבר, והמדינה נדרשה להגיש את תגובתה לעתירה עד 30 יום לפניו. אולם, המדינה ביקשה "לדחות את מועד הדיון הקבוע בעתירה ליום, כך שזו תידון, ככל הניתן, בסוף הרבעון הראשון של שנת 2021". סולברג קבע כי הדיון יתקיים באמצע נובמבר, וכי המדינה תידרש להגיש תגובה עד אתמול - 1 בנובמבר.

בתנועת "רגבים", שהגישה את העתירה, מחו היום על עמדת המדינה. "ההתחייבות כביכול מצד המדינה לאכיפת החוק ולקיום הליכי הידברות מול התושבים, אינה שונה במאומה מהפעמים הקודמות בו הצהירה המדינה בפני בג"ץ את אותם הדברים בדיוק", אמר מנכ"ל התנועה מאיר דויטש, "כך הוצהר בעתירה הראשונה שהגשנו בשנת 2009 ובכל העתירות שהוגשו לאחר מכן בעניין זה, לאחר שהמדינה לא עמדה במימוש הצהרותיה. בכל פעם נשלף קלף אחר מערימת התירוצים למה מונע את מימוש הצהרות המדינה. אנו תוהים האם נתניהו התבלבל בין 'לא יכול' ל'לא רוצה'?".

קהילות שבט הג'האלין התגוררו באזור הנגב עד תחילת שנות ה-50, אז גורשו ועברו לאזור מישור אדומים. כיום מתגוררים בכפר כ-200 מהם. התושבים גרים באוהלים ופחונים שהוקמו ללא היתרים ובמשך שנים התנהלו דיונים בבג"ץ בנוגע לפינויים, עד שנדחתה העתירה האחרונה נגד הפינוי.

בג"ץ דחה בתחילת ספטמבר 2018 את העתירות שהוגשו נגד פינויו של הכפר שבאזור מעלה אדומים, ובכך הסיר את המחסום האחרון בפני פינוי הכפר, לאחר דיונים ממושכים בעניין. בעתירה שנדחתה טענו תושבי הכפר כי היו מוכנים להגיש את התכנית המפורטת להסדרתו, אך במנהל האזרחי סירבו לקבל אותה בטענה כי חסרים המסמכים שיוכיחו את בעלותם על הכפר.

בעקבות דחיית העתירה, המדינה הודיעה לתושבי המקום כי עליהם להתפנות עד 1 באוקטובר 2018 בעצמם, אחרת יתקיים פינוי בכוח. אולם, עד כה הדבר לא התרחש.

התושבים טוענים כי המתחם שהוצע להם אינו מתאים לצרכים שלהם שכן גודל המגרשים קטן מדי עבור גידול צאן ומרעה, וכן אומרים שהמיקום החדש שלו בעייתי משום שהוא סמוך לשבטים אחרים. התושבים ביקשו בין היתר להסדיר את המתחם במיקומו הנוכחי, אך המדינה טענה כי הדבר אינו אפשרי בשל הקרבה לכביש 1.

ההחלטה לפנות את חאן אל-אחמר עוררה מתיחות דיפלומטית עזה וגרמה לביקורת קשה על ישראל מצד האיחוד האירופי והאו"ם. התובעת בבית הדין הבינלאומי בהאג, פאטו בנסודה, אף פרסמה הודעה בה הזהירה מפינוי הכפר, והביעה חשש כי הפינוי עשוי להוביל לאלימות. בנסודה הדגישה כי היא עוקבת אחר הפינוי והדגישה כי מבחינת הדין הבינלאומי, ככלל, "הרס של רכוש ללא צורך צבאי והעברת אוכלוסין בשטח כבוש מהווים פשעי מלחמה על בסיס אמנת רומא". ואולם, כעבור כמה שבועות הגיע מהאג מסר לישראל, לפיו אין מניעה לפנות את חאן אל-אחמר.