"מפטרים מאות, והשכר נשחק מול ההיצע במשק": ראש מטה אכ"א מגיב לסערת הפנסיות

איך רואים בצה"ל את "הגדלות הרמטכ"ל", האם הביקורת הציבורית החריפה על כך מוצדקת, לאן באמת הולכים 1.1 מיליארד שקלים וכיצד השתנתה איכות הטיפול בחיילי החובה? רמ"ט אכ"א מישל ינקו בריאיון בלעדי לוואלה!

04/09/2021

ראש מטה אכ"א תא"ל מישל ינקו מסביר בריאיון מיוחד לוואלה! ערב סיום תפקידו, למה צה"ל הוא עדיין צבא העם, מה דעתו על הבקשות לקצץ בכוח אדם ובשכר של משרתי הקבע ומדוע הם ראויים לקבל תגמול הולם. "הדבר שפוגע בי בשבועות האחרונים, אלו הצבעים שנצבעים בו משרתי הקבע. מאוד מטריד אותי", סיפר תא"ל ינקו.

עם תחילת הריאיון, נשאל לגבי הדרישה להעלות את השכר לחיילי החובה. "זה צבא העם ואנחנו קוראים לזה דמי קיום. אנחנו חושבים שנכון להעלות שוב את דמי הקיום לחיילי החובה. למרות שדמי הקיום של חיילי החובה כן עלה בשבע השנים האחרונות ב-250%. זו עלייה מאוד משמעותית".

"בשנת 2014 לוחם בצה"ל היה מרוויח 700 שקל. היום הוא מרוויח 1,600 שקל. בשנה השלישית שלו כלוחם הוא כבר מרוויח 2,000 שקל דמי קיום. במסגרת צבא העם, אמרנו אין משכורת לחיילי החובה אלא דמי קיום. עמדתו של צה"ל והוא עושה הכול למען זה, זה להעלות את דמי הקיום בפעימה נוספת. למה? כי מגיע להם יותר", סיכם.

תא"ל מישל ינקו ראש מטה אכ"א. דובר צה"ל
"נתנו מענקים בלי שהחיילים יבקשו". תא"ל ינקו(צילום: דובר צה"ל)

הרמטכ"ל אביב כוכבי אמר שימליץ על תוספת של 25% לחיילי החובה וכרגע "אנחנו בוחנים את זה. אנחנו בתוך האירוע הזה. עם סימולציות שמייצרות דיפרנציאליות יותר ללוחמים יותר לתומכי לחימה בשדה ופחות לחיילי המנהלה והעורפיים".

ינקו סיפר כי הם עדיין לא יודעים בכמה להעלות את "דמי הקיום". "זה בשיח שלנו. בין משרד הביטחון למשרד אוצר. אנחנו שמנו כמה חלופות, אני מאמין שזה יקרה בקרוב. תזכור בשנתיים האחרונות שבהיעדר חוק תקציב, היה קשה מאוד לטפל בנושאים האלה".

"לפני שנתיים קיבלנו החלטה להסתכל אחרת על חיילי החובה ולראות שלא חסר להם שום דבר", הבהיר. "גם למשפחה שלהם בעורף אנחנו דואגים, בניגוד לעבר. לפני שנתיים החלטנו כי לא יהיה פער תקציבי בטיפול חיילי החובה. כל סכום שיבקשו המפקדים כדי לסייע לחיילי החובה הם יקבלו".

ינקו נשאל כיצד זה לידי ביטוי וענה כי "כשמגיעים חיילים תוך כדי הקורונה ומספרים שיש אח קטן במשפחה שמצבה הכלכלי לא טוב, ואין לאח איך לעלות בזום עם הכיתה. אז מי קנה להם מחשבים כדי שיהיה לאחים שלו? צבא העם, כי הוא חייל לוחם. כשמדווחים שיש חיילים לוחמים שההורים במצוקה בבית והבית עומד ליפול ואין להם מוצרי חשמל, מי עוזר להם? מי לוקח עשרות חיילים לוחמים ומשפץ להם את הבתים עם גופים התנדבותיים ומסייע להם במוצרי חשמל? צבא העם. מדים ללימודים למשל (מימון תואר ראשון באקדמיה לחיילים משוחררים - א"ב) הייתה השנה קפיצה מ-5,400 ל-12,700 שקל ללוחמים ואוכלוסיות מיוחדות (דרוזים, בדואים וחיילים בודדים). הביקוש עלה כי אף חייל לא טס לחו"ל וכולם העדיפו לימודים אקדמאים. נערכנו להוצאה של 50 מיליון שקל. הגענו לשמונים מיליון שקל ורתמנו את קרן קיסריה".

עוד בוואלה!

745 מיליון שקלים לטאלנטים ואנשי סייבר: היערכות אמ"ן לבניית קריית המודיעין

לכתבה המלאה
"חיילי החובה מטופלים היום מצוין". גנץ וכוכבי(צילום: ראובן קסטרו)

ינקו סיפר כי הטיפול בחיילים הבודדים השתנה: "נתנו מענקים בלי שהחיילים יבקשו. כל אוכלוסיית החיילים הבודדים, קיבלו שלושה מענקים בשנה האחרונה אל חשבון הבנק ישירות של 1,200 שקל. הקמנו מרכז לחיילים בודדים 24/7 שמלווה את החייל הבודד. הקמנו קרן מיוחדת לסיוע לחיילים שהיו להם אישורי עבודה ובהיבטי הקורונה נמצאו ללא עבודה, נתנו להם 2,000 שקלים".

אולם רצף של אירועים, בהם מות קצין המודיעין בכלא, האירוע בו נהרג הלוחם בראל חדריה שמואלי, איכות המזון במטבחים והעומס בהסעות, הביא לירידה באמון הציבור בצבא ועל כך אמר ש"גם אנחנו טועים. יחד עם זאת, במקומות שאנחנו טועים ויש לנו שגיאות, אנחנו לומדים, מתחקרים ומפיקים לקחים. באירוע ניב לובטון, (לוחם גבעתי שהתאבד לאחר שהופעלו עליו לחצים לשמש כסוכן מודיע - א"ב), ביצענו תחקירים עם ועדה חיצונית, עשינו תהליך במצ"ח, לקחנו תפקידי חובה והעברנו אותם למשרתי קבע, עשינו שינוי בהכשרה וביצענו הפרדה בין חקירות למודיעין. זה תהליך שלם שקרה".

תא"ל ינקו שיבח את המשטרה הצבאית החוקרת ואמר כי "היא יחידה מצוינת שעושה עבודת קודש כדי לשמר את צה"ל כמאוד נקי בכל ההיבטים. גם במקומות ששגינו ושלא היו צריכים לקרות, אז אנחנו יודעים לתחקר, גם מות הקצין של אמ"ן בכלא. ישנם על כך שלוש חקירות במקביל: יחידה לחקירות פנים, צוות מודיעין וצוות חקירה. אנחנו מקימים צוות בראשות תא"ל שיבדוק את כל מערך הכליאה, ובימים הקרובים יגישו את המסקנות".

"במה טעיתי? יכול מאוד להיות שאנחנו כל כך עסוקים בעשייה הזו. כל כך קמים בבוקר לעשות טוב לעם ישראל שאנחנו לא מספיק טוב מספרים את הסיפור הזה".

"מרגישים חוסר נוחות ברקע הביקורות". תא"ל ינקו, מפקד גדס"ר צנחנים, מג"ד 75, מג"ד נצח יהודה ומג"ד 94(צילום: דובר צה"ל)

תא"ל מישל ינקו דוחה את הביקורת על איכות הטיפול בחיילי החובה, שהשתפר במספר רב של תחומים בשנים האחרונות והוגדר על ידו כ"אחריות מרחיבה" ואמר כי "צה"ל מעניק למאות חיליים רישיון נהיגה ג' ביציאה מהצבא. תגיד לי אתה. זה תפקידי כצבא? אני חושב שכן, באחריות המרחיבה שלנו בשנים האחרונות כצבא אני אומר כן. זה לוודא שחייל שמתגייס לצה"ל לא יחסר לו כלום. חיילי החובה מטופלים היום מצוין, יש למפקדים את כל הכלים, מהקיום שלהם ועד תמריצים".

"בירוקרטיה? פעם חייל בודד היה מגיע כל חצי שנה לחדש זכאות לסיוע. אמרנו לא. הוא הוכר כחייל בודד, לכן זה יהיה כך לשלוש שנים. אני סומך עליו שאם יהיו שינויים במצב שלו, הוא יבוא וידווח לי. חייל בודד מוכר לפני הגיוס לצה"ל".

"קיבלנו ביקורת על מה קורה עם חייל שמשתחרר מצה"ל. הרחבנו את האחריות ואנחנו נותנים להם מעטפת חצי שנה אחרי השחרור", מתאר תא"ל ינקו, ומוסיף כי אם צריך הוא יישן בבית החייל חצי שנה גם. בנוסף אמר כי מלווה אותם עובדת סוציאלית והם מקבלים תווי מזון אחרי השחרור. "הצבא מסייע להם גם במתן מקצוע לחיים והכשרה. זו אחריות שלי אם אני רוצה להמשיך ולעודד את הגיוס לצה"ל".

בתשובה לשאלה האם יש ירידה במוטיבציה להתגייס לשירות קרבי, הוא אמר כי השנה הצבא רואה התחזקות במוטיבציה, באיכויות ובמספרים. "התנהגות שבאה לידי ביטוי בכך שיש יותר מ-100% איוש בכל גדודי הלוחמים. רואים התחזקות במוטיבציה אבל לא יודעים להגיד עד כמה זו ההשפעה של הקורונה. אחרי הרבה מאוד פעילויות שביצענו אנחנו רואים מגמת הקטנת הנשירה מהצבא והפטור הנפשי. אולם עדיין מדובר במספרים קטנים".

תא"ל ינקו נשאל אם הצבא הוא באמת "צבא העם" גם היום: "במהלך הקורונה פנו אליי ממשרד הרווחה בגלל הסגרים ואמרו שיש הרבה שורדי שואה ואין מי שיבקר אותם. צבא העם אחרי שבוע הוציא פרויקט שכלל 1,600 משרתים שהתנדבו ללוות ברצון. אפילו יש רשימת המתנה של משרתים שרוצים להצטרף, עד היום".

"הם פעם בשבוע נוסעים לבקר ניצול שואה, לוקחים אותם לחיסון, מגיעים אליהם עם הילדים, להעביר להם את הזמן. ומה עם להקים מרכז סיוע בפיקוד העורף? כי צריך לדאוג לחבילות מזון של עם ישראל. זה צבא העם. וחטיבת צנחנים מסייעת לבני ברק? זה צבא העם. אם צה"ל לא ימשיך להיות הצבא של העם - בעיניי? זה יהיה הרגע הכי עצוב לעם ישראל. יש פה חבורה שנמצאים בגלל השליחות והחיבוק של עם ישראל. "אם אנחנו רוצים שהטובים ביותר יהיו פה, להבטיח איכות ביטחון, שננצח במלחמות ונבטיח עליונות - צריכים לתת להם תגמול ראוי. הן בשכר והן ביום שהם משתחררים מצה"ל".

"שכר משרתי הקבע נשחק מול השכר הממוצע במשק". לוחמות מג"ב בגבעת אביתר(צילום: אמיר בוחבוט)

ינקו מספר על התסכול מהביקורת הלא נכונה לטענתו על הגדלת הפנסיות למשרתי הקבע. "אנחנו מאוד מתוסכלים בשבועות האחרונים כתוצאה מהצגת נתונים מגמתית, שאין קשר ביניהם לצעדים שצה"ל ביצע. אנחנו קצת מרגישים חוסר נוחות, המקום הכי חזק שמאפשר לנו את מה שאנחנו עושים, זה אמון הציבור והחיבוק של צה"ל. הדבר שפוגע בי בשבועות האחרונים אלו הצבעים שנצבעים בו משרתי הקבע. מאוד מטריד אותי".

"למה קבענו את היקף הפנסיות דווקא בתקופת הקורונה? כי הוגשה עתירה לבג"ץ נגד צה"ל, ונקבע שעד ה-15 באוגוסט צריך להסדיר את זה בהחלטת ממשלה או חקיקה", משיב ינקו למבקרים. "לא אנחנו קבענו את המועד הזה. זורקים מספרים של 1.1 מיליארד שקלים. מה זה אתם שואלים? זה גמלה שמשולמת ל-40 אלף שכבר לא משרתים ועוד 6,000 אלמנות ושאירים, שאין אדם בר דעת שחושב עכשיו שצריך ללכת ללוחם בן 90, שלחם במלחמת יום כיפור ולהגיד לו עצור, הגמלה שלך משתנה".

"זורקים מספרים של 1.1 מיליארד שקלים"(צילום: דובר צה"ל)

"הרי 1.1 מיליארד זה כבר תקציב גמלאות שמשולם לכל אותם פורשים. כשאתה מסתכל עכשיו על המתווה החדש, הורדנו את מתווה הפנסיות של המשרתים. החל מהשנה הבאה, יש חיסכון בתקציב הגמלאות שצה"ל משלם לפורשים מצה"ל בהיקף של 60-50 מיליון שקל. אלו מספרים מאוד ברורים. זה בא לידי ביטוי בכך שהורדנו את גודל השלמת תקופת השירות לכל המשרתים. הורדנו את הגמלה וירדנו לגמלה הרבה יותר מצומצמת".

בנוסף לכך אמר כי בצבא "מפטרים משרתים בגיל 42 שמוגדרים כמוקדי ידע כדי להוריד את הגמלה בשנת השירות, למרות שהם רוצים להמשיך בארגון. עשינו מודל דיפרנציאלי שמתגמל יותר ללוחמים, כי מגיע להם, אבל גם מגיע לכל תומכי הלחימה. אנחנו לא היחידים שעושים את זה. זה קורה בשב"ס, במשטרה. אנחנו הגוף היחידי שהשכר שלו נשחק ב-10%".

הצבא שילם מחיר כואב

ינקו מסביר כי במסגרת רפורמה חדשה של משרד האוצר, נפגעו משרתי הקבע. "התשלום הגבוה ביותר זו הפגיעה בהם. הרפורמות בכוח אדם שהלכנו אליהן, השחיקה של השכר בעיקר בתחום הטכנולוגי שאנחנו מאוד מתקשים להתמודד איתן, אל מול הקפיצות שכר באזרחות. המקומות בהם אנחנו נאלצים להוריד את היקף המשרתים שזכאים לפנסיות (שחרורים) ואובדן ידע כתוצאה מהמודל, בעיקר כתוצאה משחרור של קצינים בגיל 42. אנחנו מבינים שאנחנו צריכים לשמר ידע בכלל המערכים".

"במקומות שאנחנו טועים ויש לנו שגיאות, אנחנו לומדים"(צילום: ניב אהרונסון)

כשביקשו לקצץ בכוח אדם ולפגוע בזכויות של תומכי לחימה כולל קציני מטה אמר תא"ל ינקו: "תגיד. רס"ן אורית קודמה לסא"לית כקצינת לוגיסטיקה בבהל"צ (בית הספר להנדסה צבאית), יש לה שני ילדים, בגילאי שנתיים וארבע, בעלה מגדל את הילדים במעלות, היא מגיעה פעם בשבוע הביתה. לפני זה היא הייתה מ"פ בגדוד הנדסה. כל זה, והיא תומכת לחימה. אף אחד לא גדל בקריה. גם משפטן יושב שנתיים ביהודה ושומרון".

הגדלות הרמטכ"ל? השלמות שניתנות על פי חוק

ינקו נשאל למה הציבור תופס את ה"הגדלות" כקופה פרטית של מיליארדים, וכשבא לו הוא מגדיל ומווסת. "ככה זה מצטייר בעיני הציבור, זה לא הגדלות רמטכ"ל (תוספת לגמלה, שאותה רשאי הרמטכ"ל להעניק, והיא מאפשרת לחשב את תקופת שירות הקבע ששירת אותו חייל צה"ל, בהיותו מעל לגיל ארבעים כתקופה גדולה משהייתה למעשה - א.ב). אלו השלמות תקופת שירות. צה"ל פועל על פי חוק, ומ-1961 משלם את ההשלמות הללו".

"הגיעה עתירה לבג"ץ של צדק פיננסי שטענה שהתשלומים הללו לא חוקיים. בנוסף, התקיים דיון במשרד המשפטים ובג"ץ, והקביעה הייתה שצריך להסדיר את זה במסגרת הדרג המדיני, החלטת ממשלה או בחקיקה. צה"ל ומשרד הביטחון פעלו כדי להסדיר את זה, ובאנו עם מתווה שהוא נמוך יותר ב-50-60 מיליון שקל מהמתווה ששילמנו עד עכשיו. הורדנו ב-1.5% לכל משרתי צה"ל שזה לא מעט כסף. ביצענו דיפרנציאליות, כי הבנו שאנחנו צריכים לתת יותר למפקדים הלוחמים שנושאים בנטל".

טנק צה"ל(צילום: דובר צה"ל)

"אי-אפשר להסתכל על זה מבלי להסתכל על הרפורמות שבוצעו בצה"ל", אמר ינקו. "1 מ-11 קצינים היום מקבל פנסיה מצה"ל. ירדנו בהיקף של 30% מהזכאים לפנסיה, בניגוד למודל של לפני 2016. היום 50% מבין תומכי הלחימה ומנהלה, שלא מקודמים לסא"ל, משתחררים בגיל 35, ללא פנסיה. אנחנו מחויבים לאיכות הביטחון ולהשאיר את האנשים הטובים, זה לא פשוט לנו. זה מורכב. אני צריך להתבייש לתת תגמול ראוי עבור האנשים האלה? שכר משרתי הקבע נשחק מול השכר הממוצע במשק. אנחנו הרבה יותר נמוכים משאר גופי הביטחון. יותר נמוכים מהמשטרה ומשב"כ".

נפדרים ממאות קצינים צעירים כדי לחסוך

בסקר שבוצע לאחרונה בקרב עשרת אלפים משרתי קבע על חוויית השירות בצה"ל, עלה כי "המשרתים מבינים את המשמעות והשליחות, זה מה שמניע אותם. אני חושב שאנחנו מאוד חזקים במשמעות השירות הצבאית. יחד עם זאת, במשמעות התגמול והשכר אנחנו מרגישים שחיקה. הם מאוד מודאגים ממודל הקבע החדש. ההיפרדות בגיל 35, כשלכל אחד מהם יש כבר משפחה עם ילד או שניים - מדאיגה".

"המספרים של אנשי הקבע בני 35 למשל שאנחנו נפרדים מהם, לא קטנים. המקום היחידי שאנחנו מאפשרים גידור זה בלחימה. אבל בתומכי לחימה? אנחנו נפרדים ממאות קצינים כדי לחסוך היבטים פנסיוניים שנקבעו בהסכם כחלון-יעלון. השנה אנחנו פוגשים את המשתחררים האלה".

בווידאו: בני גנץ בטקס חילופי מפקד חיל הים והפרקליט הצבאי הראשי (צילום: תקשורת שר הביטחון)

בנוסף לכך, ינקו נשאל על אם זה רע להשתחרר בגיל 35, עם 15 שנות ניסיון, לפתוח פרק ב' ולהתמודד על תפקידים ראויים בשוק החופשי עם תואר אקדמי. "היום אתה לוקח איש קבע ואומר לו אתה איתי עד דרגת סרן. הוא מגיע לדרגת סרן? הוא מתמודד על רס"ן. הוא טוב? הוא מתקדם. הוא מגיע לגיל 34. אחרי שהוא השקיע 13-14 שנים, בכל המערכים, בתפקידי שדה ובתפקידי שטח; אתה אומר לו עכשיו אני קורא לך ואני מפטר אותך ועוד בגיל 34 אחרי שהוא נתן את מיטב שנותיו. במקום אחר אין דברים כאלה, אין אצלנו ועדי עובדים, אתה מפטר מאות אנשים בשנה בגיל 35-34 והם אנשים טובים".

ינקו טוען כי הביקורת על הצבא כשהוא משחרר אנשי קבע בגיל הזה פחתה. "יש כבר פחות ביקורת. זה כבר לא פנסיה תקציבית. אני מזכיר לך שעברנו לפנסיה צוברת. 84% ממשרתי צה"ל הם בפנסיה צוברת בצה"ל. יש מעט מאוד קצינים מאוד ותיקים בדרגות הבכירות שהם עדיין בפנסיה תקציבית. יש אלפי נגדים וקצינים עורפיים, שהיום הם נדרשים להשלמת הכנסה כדי להגיע לשכר מינימום".

"אם צריך עוד - החייל יקבל"

עם תום הראיון הצטרף תא"ל ינקו לשיח מפקדי גדודים באוגדת יהודה ושומרון. אחד הדוברים הבולטים היה מפקד גדוד הסיור של חטיבת הצנחנים סא"ל נועם מיכאל שאמר כי "הגדוד שלי מבוסס גם בנגדים, באנשי מטה. המג"ד והלוחם כבר לא עובדים לבד, ולכן השיח הזה מחליש, פוגע. נעזוב את התא האישי המצומצם. הם נמצאים איתנו בכל הדבר הזה ודוחפים. ולמרות שלמג"ד יש עוד אלף פקודים ועוד כמה אלפים מסביב בצבא. בסוף זה פוגע".

"בשבועיים האחרונים כל פעם שאתה פותח את הטלפון בין לבין, אתה מקבל את זה, 'עושקים את המדינה. גונבים. לוקחים'. למה זה מגיע להם. לא מסתכל על זה ברמה האישית. המטרה שלנו בסוף זה להשאיר את ההכי טובים כדי שננצח את האויב בצד השני. ואנחנו לא תמיד מצליחים. הנגד שאליו מופנית האש, הוא עמוד התווך של הצבא הזה. הם לא בכותרות. הם לא מקבלים את התהילה. אז למה להמשיך עם זה?".

חרך הירי ממנו נורה סמ"ר בראל חדריה שמואלי(צילום: אתר רשמי, .)

מג"ד דוכיפת מחטיבת כפיר, סא"ל משה אליצור, היה הרבה יותר נוקב ואמר כי "אני חושב שהסוגיה שלי הכי מפריעה, היא הניסיון ליצור טריז בין החיילים למפקדים בנושא השכר. כמה זה מרוויח וכמה זה. לדעתי זה גם מצליח לפעמים, ההשוואה הזו. אם הולכים לתשובות ולפרטים, אני לא חושב שחייל סדיר הוא חייל מסכן. הוא מקבל משכורת יפה מאוד. אני עם 731 שקלים הסתדרתי ואפילו קניתי ספרים, זה צבא העם. בתחום הפרט לא היה לי חייל אחד שלא קיבל את מה שהוא צריך, אפילו תווים בעשרות אלפי שקלים. אם צריך עוד, החייל יקבל", סיכם סא"ל אליצור.

לוחמי שלדג, אוגוסט(צילום: ראובן קסטרו)

"אין לי חייל רעב בגדוד. אין לי חייל שחסר לו כסף. וזה בדיוק מה שמטריד אותי, אם כשהוא חוזר הביתה ובא לו לקנות משהו בכיף, ללכת עם חברים לקנות פיצה? ואין לו. זה מטריד אותי. אחד אחד אתה עובר ואין את זה. יש מענה מכל הכיוונים, אם אני צריך לתת לחייל עוד 3,000 שקל אני אקבל עוד. אין נגמר".

מג"ד נצח יהודה סא"ל מתי שבח, הרחיב את הביקורת. "הצבא זה צבא העם וכל מי שרוצה יכול להצטרף. אנחנו רוצים את ההכי טובים איתנו. שווה לבדוק מי הם אותם האנשים שמדברים שאומרים ש'הם מקבלים יותר מדי'. כמה הם נתנו. כמה הם תרמו. כמה הם מבינים את המשמעות של השירות. אני אומר לך ביום יום שלי. אתה שומע את הרחשים. אני פחות מתעסק בזה. משרתי הקבע הם אנשים שנותנים מעצמם בלי סוף".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully