המשבר חשף את הכאוס בשוק העבודה: הכשלים בטיפול באבטלה במהלך הקורונה

הגבלות הקורונה והיציאה של רבים לחופשה ללא תשלום הובילו את ישראל לאחד המשברים התעסוקתיים הקשים בתולדותיה. משבר זה חשף את הכאוס השורר בשוק התעסוקה - כפילויות ברישומי המובטלים, שוני בין שיעורי האבטלה המוצגים על ידי גופים שונים, תשלומי דמי אבטלה לעובדים שכבר חזרו לעבודה והחמור שבהם - חוסר היכולת של כלל הגופים העוסקים בנושא התעסוקה לקדם הכשרות וקורסים מקצועיים כדי לשלב את מאות אלפי המובטלים בשוק העבודה.

"המשבר חשף ליקויים בטיפול הממשלה לשילובם החוזר של המובטלים בשוק העבודה, בדגש על שיתוף הפעולה בין שלושת הגופים המרכזיים: הביטוח הלאומי, שירות התעסוקה וזרוע העבודה. לא קיימים מנגנוני העברת נתונים באופן שוטף בין הגופים השונים העוסקים בתעסוקה", כותב מבקר המדינה בדוח העוסק בטיפול הממשלה במובטלים במשבר הקורונה ומציע את מה שכבר הציע שר האוצר אביגדור ליברמן בחוק ההסדרים - לאחד בין שלושת הגופים שעוסקים בתחום התעסוקה וההכשרות המקצועיות. מדובר באחת הרפורמות החשובות, עליה סוכם עוד בקווי יסוד הממשלה, שבאופן מפתיע יצאה מחוק ההסדרים.

"המצב החמיר בעת משבר הקורונה", נכתב בדוח, "מוצע לשקול לאגם את המשאבים של הגורמים המטפלים בשוק התעסוקה תחת גורם ארגוני אחד ובכך לצמצם את הפיצול הארגוני הקיים, שיש בו כדי להקטין את האפקטיביות של הפעילות הממשלתית", ממליץ המבקר אנגלמן ומציין כי "עד מועד סיום הביקורת לא גובשה תוכנית אסטרטגית לאומית להשבת המובטלים למעגל התעסוקה".

בנוגע לפעילות הממשלתית בתחום התעסוקה, נמצא כי בשנת 2020, בעת המשבר התעסוקתי החמור הנלווה למגפת הקורונה, הצטמצם היקף הפעילות של שני הגופים המרכזיים המטפלים במובטלים - זרוע העבודה ושירות התעסוקה. הצמצום בא לידי ביטוי במספר המשתתפים בפעילויות השונות של גופים אלו וכן בהיקף הכספי של פעולותיהם. למשל, מספר המשתתפים בהכשרות מקצועיות במימון או בסבסוד המדינה, בפיקוחו של אגף בכיר להכשרה מקצועית ולפיתוח כוח אדם, פחת בכ-37% בין שנת 2019 לשנת 2020. בין שנים אלו גם פחת ביותר מ-40% מספר המשתתפים בקורסים ובהכשרות מקצועיות של שירות התעסוקה ומספרם עמד על 5,706 משתתפים בשנת 2020 לעומת 9,821 משתתפים בשנת 2019.

"נוכח העובדה כי מאות אלפי מובטלים צפויים להישאר מחוץ לשוק התעסוקה עוד תקופה ממושכת, וכן נוכח פערי המיומנויות, לצמצום בהיקף הפעילות בתחום התעסוקה עשויות להיות השפעות חמורות על סיכויי השתלבותם מחדש של המובטלים בשוק התעסוקה", נכתב בדוח.

עוד מתריע המבקר באשר להשלכות ארוכות הטווח של תוכנית החל"ת הממשלתית שיצרה תמריץ שלילי להשתלבות בשוק התעסוקה. "בקרב חלק מהמובטלים נוצר תמריץ שלילי להשתלב בעבודות המוצעות להם. שיעור האבטלה הגדול, בשילוב המספר המצומצם של משרות פנויות במשק, עלולים לגרום לכך שרבים מהמובטלים, ובהם כאלה שאינם מעוניינים לחזור לשוק העבודה עקב התמריץ השלילי, לא יועסקו במשך תקופה ממושכת גם לאחר שיסתיים הסדר החל"ת ביוני 2020, ואף ייתכן שיהפכו ל'מובטלים כרוניים'. מצב זה עלול להקשות על השתלבותם מחדש בשוק העבודה", נכתב בדוח.

תובעי דמי האבטלה נדרשו להליך רישום כפול: הן בביטוח הלאומי והן בשירות התעסוקה, ביניהם לא קיימים מנגנוני העברת נתונים באופן שוטף. שיתוף פעולה בעייתי זה הוביל בין היתר לבזבוז כספי הציבור: "מתחילת משבר הקורונה ועד לחודש ינואר 2021 נוצרו חובות של אזרחים בגין קבלת דמי אבטלה ביתר, למי שאינו זכאי לכך, בסכום של קרוב למיליארד שקל. שיעור מקבלי דמי האבטלה שבט"ל אינו יודע אם חזרו לעבודה או לא (מנותקי קשר) צומצם בין נובמבר לדצמבר 2020 (מ-29% ל-15%), אך מספרם עדיין גדול - יותר מ-90,000 איש שבט"ל שילם להם דמי אבטלה בסך של 380 מיליון שקל מבלי שהוא יודע אם הם עובדים או לא.

בנוסף, כ-335,000 מובטלים דיווחו לשירות התעסוקה כי אין להם מיומנות מחשוב כלל או שהם בעלי מיומנות מחשוב בסיסית בלבד. ואולם, על אף הנתונים המטרידים, בין שנת 2019 לשנת 2020 פחת מספר המשתתפים בקורסים לשיפור מיומנויות מחשוב של שירות התעסוקה מ-2,283 ל-1,888 (הפחתה של כ-17%). כמו כן, עלה כי 34% מ-144,000 המובטלים מהחברה הערבית דיווחו על רמת עברית בסיסית בלבד או אי-ידיעת עברית (כ-50,000), ו-44% דיווחו על עברית ברמה גבוהה או ברמת שפת אם. מנגד, בשנת 2020 היו רק 66 משתתפים בקורס של שירות התעסוקה לעברית תעסוקתית, פחות אף משנת 2019, שבה היו 98 משתתפים.

דוח מבקר המדינה בנושא ההתנהלות התקציבית במשבר הקורונה מבהיר את מה שמרבית בעלי העסקים והאזרחים הרגישו על בשרם בשנה שעברה: משרד האוצר הגיע לאחד המשברים הקשים בתולדות המדינה לא מוכן, וללא שום "תוכנית מגירה". בחלק מהמקרים, תוכניות הסיוע בממדים עצומים נשלפו ללא עבודת מטה מסודרת, לא נמצא כל תיעוד לקביעת היקפן, ותקציבי עתק המיועדים להתמודדות עם המגיפה בגובה של עשרות מיליארדי שקלים נוהלו בקבצי אקסל - ומעל הכל מרחפת סוגיית היעדר תקציב המדינה לשנת 2020.

מהדוח עולה כי משרד האוצר לא השלים בניית תוכניות כלכליות כמענה להשלכות כלכליות של התפרצות מגפה דוגמת מגפת הקורונה, על פי הנוהל שפרסמה רח"ל בנושא בשנת 2018. "אי-היערכותו הכוללת של משרד האוצר לפעולות הנדרשות ממנו במצב של התפרצות מגפה, גרמה לכך שהתוכניות לסיוע כלכלי ננקטו בחלקן ללא עבודת מטה סדורה וללא הבחנה מיטבית לגבי אלו שנפגעו יותר", כותב מבקר המדינה מתניהו אנגלמן.

נוסף על כך, היעדר היערכות מראש של משרד האוצר תרם לכך שהמשרד התקשה, בייחוד בחודשי המשבר הראשונים, להציג לפני מקבלי ההחלטות את ההשלכות הכלכליות הצפויות של צעדים אפשריים למניעת תחלואה במסגרת הדיונים השונים.

תכנית הסיוע המרכזית בהיקף של 80 מיליארד שקל הוכרזה רק ב-30.3.20, לאחר שכבר בסוף ינואר ארגון הבריאות העולמי הכריז על מצב חירום של בריאות הציבור. התוכנית גובשה לאחר שהוכרזו מספר תוכניות מקדימות בהיקפים נמוכים יותר של עד 10 מיליארד שקל. ראש המועצה הלאומית לכלכלה מסר למשרד מבקר המדינה כי "היקף התוכנית נקבע לפי הנחיית ראש הממשלה לאחר שהמועצה הלאומית לכלכלה בחנה את השיעור מהתוצר הלאומי של תכניות סיוע במדינות אחרות". מעבר לכך, לא נמצא תיעוד במשרד האוצר ובמועצה הלאומית לכלכלה לגבי אופן קביעת היקפה הכולל של תוכנית הסיוע שהוכרזה.

בנושא מענקים חד-פעמיים לכלל האוכלוסייה בעלות כוללת של כ-9 מיליארד שקל, שעוררו ביקורת מרבית הכלכלנים הבכירים במשק, כולל נגיד בנק ישראל, המבקר היה מתון וכתב כי "לא בוצעה הפקת לקחים סדורה לאחר כל פעימה שחולקה, זאת על מנת לעמוד על יתרונות, חסרונות וחסמים בחלוקת המענק".

עוד קבע אנגלמן כי "היעדר תקציב מדינה לשנת 2020 פגע בהתנהלות התקציבית של הממשלה במשבר. יש לחזור לשיטות הניהול התקציבי הרגילות", כתב בהתייחסו לשימוש במנגנון "קופסאות הקורונה", שהתחיל בשלביו הראשונים של המשבר והפך לנורמה קבועה בהמשך. היקף הקופסאות היה כ-85 מיליארד שקל בשנת 2020 ו-52.3 מיליארד שקל בשנת 2021. "גם אם בשלביו הראשונים של משבר הקורונה גבר הצורך של קבלת החלטות תקציביות בזריזות על השיקולים של בקרות תקציביות הקיימות בשיטות התקצוב המקובלות, אין לאפשר כי הנסיבות החריגות של פריצת משבר הקורונה וההתנהלות התקציבית בעטיין יהפכו לנורמה קבועה, וכי יש לחזור לשיטות הניהול התקציבי הרגילות", נכתב בדוח.

בביקורת נמצא כי בקרת התכנון לעומת הביצוע התקציבי של קופסאות הקורונה בהיקף של כ-85 מיליארד שקל נוהלו בשנת 2020 באמצעות קובצי אקסל בד בבד עם ניהולם בסעיפים שונים במערכות הממוחשבות של תקציב המדינה. "ראוי לנהל תקציבים, בייחוד בהיקפים אלו, באמצעות מערכות הכוללות מנגנוני בקרה ממוחשבים כדי למנוע טעויות ושיבושים", כותב אנגלמן.

בביקורת נמצאו אי-התאמות בין רישומי הבקרה של אגף החשב הכללי על נתוני התכנון והביצוע של התוכניות הכלכליות לבין נתוני התכנון והביצוע שמסרו אגף התקציבים ומשרדי ממשלה.

מהביטוח הלאומי נמסר כי: "הביטוח הלאומי היה הגוף המרכזי שטיפל בתוצרי הקורונה בכל הנוגע לקידום חקיקה, תשלומי אבטלה, מענקים וגמלאות נוספות הנגזרות מהמצב הבריאותי. המטלות והמשימות שנדרשנו לטפל בהן היו בהיקפים בלתי נתפסים. עם פרוץ משבר הקורונה היו בין לילה כמיליון מובטלים בחודש לעומת כ-70 אלף, טרום המשבר. הביטוח הלאומי טיפל בכל התביעות והמשיך לספק את מלוא השירותים בתחומי הסיעוד, הבטחת הכנסה, נכות, לידה, מילואים, זקנה, קבורה ועוד, ללא תוספת כ"א. החוק במדינת ישראל יצר בירוקרטיה מיותרת שבילבלה וטירטרה את ציבור המובטלים".