המדינה העבירה פחות מחצי מהתקציב שנקבע לתוכנית הלאומית לטיפול באלימות במשפחה - כך עולה מדוח מבקר המדינה המתפרסם היום (שלישי). זאת, על אף שכמות הנשים שנרצחו על ידי בני זוגן עלה ב-2020. הדוח מקדיש פרק ארוך לאופן ההתמודדות של רשויות השלטון - המרכזי והמקומי - עם תופעת האלימות בין בני זוג. אלה הם נתוניו.
בשנים 2017 עד 2020 הקצתה הממשלה רק 128 מיליון שקל מתוך 300 מיליון שקל שלפי ההערכה דרושים ליישום התוכנית הלאומית לטיפול באלימות במשפחה, אף שהממשלה אימצה את עיקרי התוכנית. עקב כך ההתמודדות עם התופעה נותרה חלקית ומלווה בפתרונות זמניים.
לפי נתונים המתפרסמים בדוח, בשנת 2020 חלה עליה של 160% במספר הנשים שנרצחו על ידי בני זוגן. בשנת 2019 נרצחו חמש נשים על ידי בני זוגן, לעומת 13 נשים בשנה שעברה. כמו כן, 50% מהנשים שנרצחו בין השנים 2019-2004 היו מוכרות לשירותי הרווחה. שירה איסקוב, שהותקפה בידי בעלה לשעבר אביעד משה שכמעט הביא למותה, נרתמה להציג את הנתונים בסרטון שהפיק המשרד. "המאבק באלימות נגד נשים בישראל חייב לעלות לראש סדר העדיפויות", אומרת איסקוב בסרטון.
עוד עולה מהדוח כי במהלך מגפת הקורונה חל גידול ניכר במספר הפונים לקבלת סיוע מרשויות הרווחה. במאי 2020 חל גידול של כ-800% במספר הפניות למוקד 118 לעומת מאי 2019. כמו כן, חלה עלייה של 26% במספר הפניות למחלקות לשירותים חברתיים ולמרכזים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה ושל 22% במספר התיקים שנפתחו במשטרה. הדוח מציין לטובה את השירות החדש שהפעיל משרד הרווחה, "פניה שקטה", המאפשר לפנות לשירותי הרווחה באמצעות מסרון.
אל תפספס
לפי הדוח, הבעיה מתחילה כבר בהגדרת תופעת האלימות בין בני זוג. בדוח נמצא כי בהיעדר הגדרה אחידה, מחייבת וכוללת של ההתנהגויות החוסות תחת הגדרת האלימות בין בני זוג, ובהיעדר מסד נתונים עדכני על תופעת האלימות בין בני זוג - נפגעת היכולת להתמודד באופן מועיל עם תופעה זו.
עוד נמצא כי למרות המלצות ממשלתיות קודמות, אין שיתוף נתונים בין המערכות השונות. כך גם חסרים נתונים על זמני ההמתנה למקלטים להגנה על נשים. חוסר התיאום בין הרשויות בא לידי ביטוי בשחרור מוקדם של אסירים בגלל עומס על בתי הסוהר, כשמידת מסוכנותם נבחנת ככל שהדבר מתאפשר מבחינת הזמנים. בנוסף לכך, נמצא כי לא מיידעים מראש את הקורבנות של האסירים על שחרורם המוקדם.
הדוח מבקר גם את ההשקעה המועטה במניעת אלימות, לעומת הטיפול בנפגעים. כך למשל, רק כ-4,000 מתוך כ-20 אלף הגברים שנפתחו נגדם תיקים במשטרה בגין אלימות במשפחה בשנת 2019 טופלו באמצעות המרכזים, שירות מבחן, שירות בתי הסוהר והרשות לשיקום האסיר. המשרד ממליץ להגדיל את מספר הגברים המשתתפים בתכניות אלו ולתת מענה לגברים מאוכלוסיות שונות, כמו גברים חרדים.
התקציב של משרד הרווחה ושל הרשות למאבק באלימות למניעת התופעה הוא כ-1.4% מהתקציב שמושקע בכליאת גברים אלימים ובהגנה על נשים במקלטים.
בשנת 2019 נשפטו 1,438 גברים בגין עבירות אלימות במשפחה. העלות הישירה של החזקת האסירים האלה בשנת 2019 מוערכת בכ-172 מיליון שקלים. גם העלות התקציבית של הפעלת מקלטים להגנה על נשים מפני אלימות הסתכמה בשנת 2019 בכ-40 מיליון שקלים. לעומת זאת, התקציב שהושקע במניעה ראשונית של תופעת האלימות הוערך בשנת 2019 בכ-2.9 מיליון שקלים. מצד שני הושקעו כשלושה מיליון שקלים בלבד בתכניות למניעת אלימות.
בנוסף, תוכניות חינוך כמו "זוגיות ללא אלימות" הופעלה בשנת 2019 בכ-200 מכלל התיכונים ב-28 רשויות מקומיות במגזרים הכללי, הערבי והחרדי ונחשפו אליה כ-4,000 מתלמידי כיתות י"א וי"ב באותה שנה.
הדוח משבח את תוכנית "בתי משפט קהילתיים". משנת 2014 מפעיל שירות המבחן תוכנית של "בתי משפט קהילתיים" בשיתוף עם משרד המשפטים, הנהלת בתי המשפט, המשטרה והג'וינט ועד פברואר 2020 השתתפו בתוכנית כ-930 איש. מהנתונים עולה כי נכון לסוף שנת 2019 לא הוגשו כתבי אישום חדשים נגד כ-90 אחוז ממסיימי התוכנית.