רבע מחיילי החובה בטיפול נפשי, ליקויים בהיערכות לאיום הרחפנים: דוח המבקר על צה"ל

מבקר המדינה קבע כי מתקני צה"ל לא מצוידים במערכות הדרושות להגנה מרחפנים, והגופים השונים אינם מתואמים ביניהם. בנושא בריאות הנפש, מצא אנגלמן כי 22% מהפגישות שנקבעו למשרתים עם קב"ן לא יצאו לפועל בטווח הזמנים המוגדר. עוד עלו בדוח: סכנות בשטחי אש והרס עתיקות

בווידאו: דוח המבקר על מערך בריאות הנפש בצה"ל (צילום והפקה: משרד מבקר המדינה)

24% מהחיילים בשירות חובה נפגשים עם קב"ן או פסיכיאטר - כך עולה היום (שני) מדוח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן על צה"ל. מלבד שירותי בריאות הנפש, אנגלמן מפרט בדוח על ההיערכות החסרה להגנה מפני איום הרחפנים, מעבר יחידות אגף המודיעין (אמ"ן) לנגב, הסכנות בשטחי האש ומינוי בכירים בתעשייה האווירית.

לפי הדוח, כ-3% מהחיילים בשירות חובה הם בעלי סעיף נפשי בפרופיל הרפואי. 6.8% מכלל החיילים שהשתחררו משירות חובה קיבלו פטור על רקע נפשי - פרופיל 21. בקרב אוכלוסיית החיילים הבודדים, שיעור מקבלי הפטור על רקע נפשי הוא 7.7%, ובקרב חיילים שהם עולים חדשים - 6.9%.

עוד בוואלה!

שוק העבודה העתידי: מאות אלפי עובדים בסכנת פיטורים, מיעוט נשים בהייטק

לכתבה המלאה
דוח חדש על צה"ל. אנגלמן (צילום: אתר רשמי, עדינה ולמן, דוברות הכנסת)

בחודשים נובמבר 2019 עד מאי 2020 ערך משרד מבקר המדינה ביקורת מעקב על אופן תיקון הליקויים שעלו בביקורת הקודמת, והעלה כי נושא זמן ההמתנה המרבי של חייל למפגש עם קב"ן תוקן במידה מועטה בלבד.

בשנים 2017-2019 לא נערך מפגש ביקורת בריאות הנפש יזומה ראשון עם קב"ן לכ-22% מהחיילים בטווח של 90 יום מהמועד שנקבע לפגישה. מתגובת צה"ל לממצאי הביקורת עולה כי עד שחרורם מתבצע מפגש ביקורת בריאות הנפש יזומה ל-1% מכלל החיילים.

בנוגע לתרופות שנרשמו בידי פסיכיאטרים, עולה כי רק כ-58% מהמרשמים של תרופות אלה נופקו. כמו כן, כ-24% מההפניות שסיפקו רופאים צבאיים לבדיקת פסיכיאטר וכ-13% מההפניות שנתנו קב"נים לבדיקת פסיכיאטר בחודשים ינואר 2017 עד יולי 2019 לא מומשו. עוד נמצא כי אין מעקב ממוחשב אחר דיווחי חיילים לגבי נטילת התרופות הניתנות להם.

בנושא העלייה בפטור הנפשי, ציין המבקר כי ראוי שאגף כוח אדם (אכ"א) ומחלקת בריאות הנפש יבצעו בקרה על מימוש כלל הצעדים שהוחלט לנקוט כדי לצמצם את היקף המלש"בים המקבלים פטור משירות על רקע נפשי, נוכח הצפי להפחתה של כ-2,000 חיילים בעשור הקרוב על רקע זה.

בווידאו: דוח המבקר על מערך בריאות הנפש בצה"ל (צילום והפקה: משרד מבקר המדינה)

בהמשך, מפרט המבקר על נושא שטחי האימונים של צה"ל ביבשה. 78 שטחי אימונים סגורים משמשים לאימוני צה"ל, המתפרסים על כ-35% מקרקעות המדינה ועל יותר מ-7.6 מיליון דונם. 1,300 אתרי עתיקות מוכרזים נמצאים בשטחי האימונים שברמת הגולן.

בביקורת עלה כי לא אותרו צווי סגירה לשלושה משטחי האימונים הסגורים וכן נמצאו אי-התאמות בגבולות של השטחים. עוד נמצא כי אין בידי מחלקת האימונים שבזרוע היבשה בצה"ל תמונת מצב כוללת ומהימנה לגבי שטחי האש, ובחלק משטחי האימונים נעשה שימוש אזרחי קבוע במשך עשרות שנים - מצב שמסכן את חיי האזרחים. נוסף על כך, צה"ל אינו מתאמן על מלוא השטח בשל הנוכחות האזרחית.

לפי המבקר, תהליכי גריעת שטחי האימונים מתעכבים בחמש השנים האחרונות לפחות, בעקבות בעיות תקציב לפינוי מוקשים ונפלים. הוא מוסיף כי בשטחי האימונים במרחב פיקוד צפון נגרמו במשך שנים, עקב אימונים, נזקים לכמה אתרי עתיקות. מהלכים משותפים של גורמים ברשות העתיקות, במשרד הביטחון ובצה"ל לשמירה על אתרים אלה, למניעת פגיעות נוספת ולשיקומם לא צלחו עד סיום הביקורת.

בווידאו: דוח המבקר על מעבר יחידות אגף המודעין והתקשוב לנגב (צילום והפקה: משרד מבקר המדינה)

בבדיקת מעבר יחידות צה"ל לנגב, עלה כי 93% מהמשרתים ביחידות אמ"ן ואגף התקשוב אינם מתגוררים בדרום. מינואר 2016 לא התכנסה ועדת החסמים לפתירת בעיות בפרויקט, וכשנה וחצי חלפו מאז הנחה ראש הממשלה את המל"ל לבחון את הסוגיות שבמחלוקת בנוגע למעבר היחידות לנגב.

עד כה, לא הושגו הסכמות בנוגע להגדרת האוכלוסייה הזכאית ולגובה המענק שיינתן לאלפי משרתי קבע שיכלול מעטפת מגורים התומכת במעבר לנגב. מבקר המדינה ציין בדוח כי המחלוקות וחוסר ההסכמה בין מערכת הביטחון למשרד האוצר ולמשרד התחבורה מהוות חסם להעברת יחידות אמ"ן ואגף התקשוב לנגב.

היערכות חסרה לאיום הרחפנים

לפי הדוח, נכון ליולי 2020 כ-30 אלף רחפנים היו קיימים בישראל, מרביתם לצורכי פנאי או ספורט. יותר מ- 90 אלף טיסות המריאו באזור גוש דן בשנת 2019. במתקני שירות בתי הסוהר, בין השנים 2018-2019 אירעו עשרות אירועים שבהם היום מעורבים רחפנים.

למרות האיום המתגבר, היקף ההצטיידות במערכת מסוימת לסיכול רחפנים להגנה על מחנות צה"ל ומתקניו הוא כ-22% מהצורך שהציג אגף המבצעים בצה"ל, וגם מערכת אחרת לא מותקנת ברוב המכריע של המחנות והמתקנים. מהנתונים עולה חשש שצוותי האבטחה במתקני צה"ל לא יוכלו לתת מענה מבצעי מיטבי לאיום רחפנים.

בווידאו: דוח המבקר על איום הרחפנים (צילום והפקה: משרד המבקר המדינה)

הדוח ציין כי המשטרה, צה"ל, שב"ס, רשות שדות התעופה וחברת החשמל לא השלימו את קביעת גבולות הגזרה ואת הכללים להעברת האחריות ביניהם בנוגע לאיום. התכנית הלאומית לפיתוח המענה הטכנולוגי לא סיפקה מענה להגנה מפני האיום לכלל הגורמים, ובפועל שב"כ והמשטרה בחרו להצטייד, באופן עצמאי, באמצעי הגנה שלא בהתאם להמלצות הצוות הלאומי להגנה מפני איום הרחפנים במנהלת מגן שבחיל האוויר.

המבקר מצא כי בשל מחלוקת בין חיל האוויר לבין רשות התעופה האזרחית התעכב תהליך ההסדרה של הפעלת רחפנים. מרבית הרחפנים בארץ אינם רשומים, ומרבית המטיסים אינם נדרשים לקבל כל אישור הטסה. המבקר ציין כי כך נותרו הסיכונים הבטיחותיים והביטחוניים הנשקפים משימוש ברחפנים ללא שינוי.

לצד זאת, משרד המבקר בדק את מינוי המנהלים הבכירים בתעשייה האווירית בתקופה שבין ינואר 2017 לינואר 2019 ומתח ביקורת חריפה על ההליך. בביקורת נמצא כי מאז הקמתה בינואר 2019 ועד סוף אפריל 2020 פעלה חטיבת התעופה בהיקפים כספיים ניכרים ללא חשב בתפקיד קבוע.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully