קושי ביישום הנחיות, ליקויים בפתיחת החינוך: כשלי הרשויות המקומיות בקורונה

דוח מבקר המדינה שפורסם היום (רביעי) בדק את התנהלות הרשויות המקומיות בהתמודדות עם מגיפת הקורונה, בעיקר בגל התחלואה הראשון. בבדיקה שנעשתה בקרב עשר רשויות מקומיות, מהדוח עולה כי מחצית מעשר הרשויות שנבדקו לא הכינו תרחיש היערכות למגפה.

עוד עולה מהדוח כי 47% מהרשויות שנדגמו, שהשתמשו במאגרי מידע לאיתור אוכלוסיות הזקוקות לסיוע, דיווחו שנתקלו בקשיים בשימוש בבסיסי המידע השונים. בנוסף, על פי סקר שביצע ארגון מנהלי הרווחה והשירותים החברתיים ברשויות המקומיות ב- 171 רשויות, נוצר גידול של 20% במספר הפניות בנושא ילדים בסיכון.

עוד עולה מהדוח כי 82% מרשויות המדגם ציינו כי התקשו ליישם את הנחיות השלטון המרכזי בשל ריבוי הנחיות, ו-56% מהן ציינו כי היו הנחיות סותרות. הקושי ניכר גם בהתנהלות סביב מערכת החינוך, וההנחיות המשתנות סביב החזרה ללימודים. על פי הדוח בכ-50% מהמקרים קבעו ראשי הרשויות המקומיות את מועדי השיבה ללימודים במועדים מאוחרים מאלו שנקבעו בצו, זאת בעיקר בשל קשיים של הרשויות המקומיות בהיערכות לפתיחת מוסדות החינוך בהתאם להנחיות.

הדוח מצא גם נקודות טובות בפעילות הרשויות המקומיות, הכוללות מציאת דרגים חלופיות לקיים אירועים שהותאמו להנחיות והתקנות השונות. בנוסף, נוצר מערך של פעילות התנדבותית ענפה בארגונן של הרשויות המקומיות, תוך שיתופי פעולה עם עמותות, ארגונים ציבוריים וחברות עסקיות.

מבקר המדינה הוציא גם המלצות לעתיד, לקראת אירוע החירום הבא. הוא המליץ כי משרד הפנים יסדיר את ההיבט הביטוחי בפעילות הרשויות המקומיות בתחום החקירות האפידמיולוגיות, בשיתוף עם הגורמים האחראים לכך. במקרים בהם הרשויות המקומיות מתקשות לבצע אכיפה בתחום שיפוטן, המליץ המבקר הגברת שיתוף הפעולה עם משטרת ישראל, כדי להבטיח שמתבצעת אכיפה כלל-ארצית לפי אמות מידה שוויוניות, ובכך לסייע בבלימת התפשטות המגיפה.

עוד הומלץ כי מינהלת האכיפה תבסס מדיניות אכיפה כלל-ארצית ושוויונית, בהתבסס על הדיווחים של הרשויות המקומיות ושל גורמי האכיפה, ובהתאם לכך תנחה את גורמי האכיפה השונים. המבקר דרש להכין תשתית ליכולות עבודה מרחוק של עובדים חיוניים. בנוסף, גורמי הרווחה ימשיכו לעבוד בעיתות חירום כבשגרה. עוד הומלץ להרחיב את פעילות השירות הפסיכלוגי-חינוכי בעיתות משבר.

לבסוף, המליץ המבקר להסדיר את שימוש הרשויות המקומיות במאגרי מידע הנמצאים במשרדי ממשלה ובגופים ציבוריים אחרים, כגון המוסד לביטוח לאומי וקופות החולים, כדי לאתר ולמפות אוכלוסיות באופן מקוון, בהתאם לחוקים להגנת הפרטיות.