הדרמה שהתחוללה אתמול בין וושינגטון וקאבול הזכירה לפרקים סצנה מ"הומלנד" או בסדרת המופת "הבית הלבן": בעיצומו של כאב ראש אסטרטגי מחריף ומתגלגל במזרח התיכון, בחדר הסגלגל נערכים לקבל את פניו של ראש הממשלה הישראלי החדש. כמקובל בפסגות ראשונות של מנהיגים בינלאומיים, אנשי הנשיא ויועצי ראש הממשלה תיכננו מראש במשך שבועות את כל הפרטים למשעי, ואז, פחות משעתיים לפגישה, חלה תפנית חדה בעלילה - דיווח על פיצוץ עז בנמל התעופה בקאבול. הנשיא נכנס מיד לחדר המצב, ולא יוצא ממנו. ראש הממשלה הישראלי ממתין עם פמלייתו בחדרו במלון. במרוצת הדקות והשעות מתברר שמדובר במתקפת טרור קטלנית, שגבתה את חייהם של עשרות בני אדם, בהם גם חיילים אמריקנים, לראשונה מאז החלה הנסיגה מאפגניסטן, ושכאב הראש האסטרטגי - הופך לפיאסקו ואסון לאומי.
מהוליווד למציאות: זה היה אמור להיות היום של ראש הממשלה נפתלי בנט, שעשה בילד אפ רציני לקראת הביקור הראשון בבית הלבן, כמתחייב מגודל המאורע והמעמד. הפיגוע הקשה באפגניסטן הפך אותו לשחקן משנה בעלילה, והוביל לדחיית הפגישה ביממה ולהארכת שהותו בוושינגטון עד צאת השבת. אם לא יהיו עוד תפניות דרמטיות בתסריט, היום אחרי הצהריים הוא ייכנס לחדר הסגלגל וילחץ ידיים עם נשיא ארצות הברית. זה סמל סטטוס שלו זוכים רק מעטים והשיאן שבהם הוא קודמו בתפקיד.
עוד בוואלה!
זו הפעם הראשונה מזה 12 שנים שלחדר הסגלגל ייכנס ראש ממשלה שאינו בנימין נתניהו, וההגעה של בנט לשם במקומו נועדה לסמן סופית את המהפך. גם בממשל ביידן שמחים ומצפים להשיק עידן חדש של "לא רק ביבי" ביחסי ישראל וארצות הברית. האבל האמריקני הלאומי צפוי להעכיר על האווירה החגיגית והמחויכת וישפיע גם על הפוקוס בתוך הפגישה, אבל לא לפגוע בתמונה ובמסר שייצא מהמעמד.
מעבר למטרות המדיניות והאסטרטגיות הנעלות שעל סדר היום, ברמה הפוליטית, חשיבות הביקור בבית הלבן היא בעצם קיומו. בחודשיים וחצי האחרונים הוא שקוע כל כולו, שלא לומר קבור, בקורונה. הסקרים השבועיים של חדשות 12 מלמדים על כרסום בתמיכה בו ובמדיניות הממשלה, ועל השולחן שהשאיר בארץ מצטברות עוד צרות וטרדות: התחלואה שמגיעה למספרים מבהילים, סימני השאלה לגבי פתיחת שנת הלימודים, הבלגאנים בבדיקות ובעלי עסקים עם חרדות כלכליות גוברות. בפגישה עם ביידן הוא מקווה לקבל בוסט למעמדו ולהסיט את תשומת הלב מכל אלה, וגם מסערת השיחה עם אביו של החייל בראל חדריה שמואלי. יום לפני שהמריא לוושינגטון, הוא חטף את גל הזעם והביקורת הקשוח ביותר מאז תחילת כהונתו.
גם אם היתה פוליטיקה שבחשה בהדלפה ומינפה אותה לממדים ענקיים, וגם אם נותנים הנחות על טעויות אנוש, ההקלטה חשפה ראש ממשלה מבולבל, לא מרוכז, ולא רגיש, במקום הקדוש ביותר בציבוריות הישראלית - חיילי צה"ל. בנט מיהר להתנצל ואמר שזו היתה טעות בתום לב, ואכן, להתבלבל בשם זה משהו שיכול לקרות לכולם. חוץ מלאדם אחד, ראש הממשלה, שמוקף במעטפת יועצים שתפקידם לוודא שטעויות כאלה לא קורות אף פעם. דווקא מבנט, שמתפאר בעברו המהולל בסיירת מטכ"ל וכבר ישב בכיסא שר הביטחון, היה מצופה לא לזלזל במצבים כה אנושיים וטעונים ולדרוש מעצמו ומסביבתו את הסטנדרטים הגבוהים ביותר.
בוושינגטון בנט נמלט מענייני דיומא של המגיפה לחיקם של הנושאים המדיניים המסורתיים של ראשי ממשלה, בשאיפה שזה יחזק את תדמיתו המנהיגותית וחולשתו הפוליטית. הוא הכריז שיציג לנשיא תכנית אסטרטגית חדשה למאבק בגרעין האיראני, התראיין בפעם הראשונה לניו יורק טיימס ופרש את מסריו בנושא הפלסטיני, נתן הצהרה על השטיח האדום לפני העלייה למטוס, ביקר בפנטגון ונפגש עם שר החוץ. בבוקר הראשון במלון, לשכת ראש הממשלה הפיצה תמונה שלו מניח תפילין ומתפלל להצלחת מסעו, שנועדה לחמם את הלב היהודי של בוחריו ומתנגדיו ולהזכיר שבפעם הראשונה בהיסטוריה, מי שמנהיג היום את ישראל הוא אדם חובש כיפה ודתי.
אם זה היה פרק בסדרה הוליוודית, פגישה בין נשיא דמוקרטי ובוגר מועצת יש"ע שתומך בסיפוח היתה כנראה נגמרת בפיצוץ ומתיחות. המציאות של ביידן ובנט, ככל הנראה, תיראה אחרת. בבית הלבן של ביידן שמחים לקבל את פניו של כל אחד שאינו נתניהו, כדי לא לחזור על שמונה שנות ריב ומדון עם ממשל אובמה, אז הוא כיהן כסגן נשיא. הפעם, גם אם יהיו מחלוקות על סוגיות כבדות משקל כמו איראן, סין או הפלסטינים, שני הצדדים יעדיפו לייצר דיאלוג שקט ולנהוג בשיתוף פעולה ושקיפות. בממשל האמריקני מבינים את המצב הפוליטי בישראל, יודעים שהממשלה לא תעמוד בטלטלה מדינית, וצפויים לנסות להימנע מעיסוק בסכסוך הישראלי-פלסטיני ונושאים נפיצים כמו הבנייה בהתנחלויות. כמו הדבק שמחבר בין מפלגות מימין ושמאל בקואליציה, לביידן ובנט יש אינטרס משותף - שנתניהו לא יחזור.