העליון קבע: יהודי מרוקו לא יזכו לפיצויים כנכי רדיפות הנאצים

יהודי מרוקו לא יזכו לפיצויים עקב חוק נכי רדיפות הנאצים - כך קבע היום (חמישי) בית המשפט העליון. העליון דחה את הערעור על פסיקת בית המשפט המחוזי חיפה, לפיה הרשות לזכויות ניצולי שואה במשרד האוצר אינה צריכה לשלם פיצויים בגין המגבלות שהוטלו על יהודים במרוקו בתקופת מלחמת העולם השנייה.

חוק נכי רדיפות הנאצים קובע כי מי שנגרם לו נזק בריאותי כתוצאה מרדיפות הנאצים יהיה זכאי לתגמולים ופיצויים. אולם, בית המשפט העליון קבע כי הפגיעה ביהודי מרוקו הייתה בעיקר כלכלית, והתמקדה בעיקר ביכולתם להשתלב בשוק העבודה, לרכוש השכלה מחוץ לקהילה היהודית ולבחור את מקום מגוריהם.

המשנה לנשיאה השופט ניל הנדל, השופט דוד מינץ והשופט יוסף אלרון ציינו כי ההגבלות שהוטלו על יהודי מרוקו אינן עונות על דרישות הדין הרלוונטיות לצורך הכרה במבקשי פיצויים והם הותירו על כנו את פסק הדין של השופטים יגאל גריל, בטינה טאובר וסארי ג'יוסי מבית המשפט המחוזי בחיפה.

בזמן מלחמת העולם השנייה, בשנים 1942-1940, מרוקו נשלטה בידי משטר וישי הצרפתי, אשר לחץ על השלטון ליישם חוקים אנטישמיים ולנקוט צעדים קשים נגד יהודי מרוקו. בנוסף, הוצאו צווים אשר צמצמו את היכולת של יהודי מרוקו להשתלב בתחומים של דיור, השכלה ותעסוקה.

מבקשי הפיצויים מצדם טוענים כי אותן מגבלות נתנו לגיטימציה לפגיעה ביהודים, שללו את חירותם וגרמו להם לפחד ולמתח קיצוני. על כן, לטענתם, הם זכאים להכרה ולפיצויים בהתאם.

היקף הפיצויים המשוער אותו הייתה המדינה נדרשת לשלם אילו הייתה מתקבלת התביעה, מוערך בכ-400 מיליון שקל בשנה. השופטים מציינים כי "תפקידו של ההיסטוריון ותפקידו של בית המשפט שונים זה מזה", ומוסיפים כי, "הכללים להכרה לפי החוק אינם בגדר עבודה פנימית של כנסת ישראל בלבד, אלא יש הכרה בדין הגרמני". בנוסף, הם מדגישים שיש הבדל בין החלטה שלא להכיר ביהודי מרוקו במסגרת החוק, ובין מודעות לכך שאנשים וקהילות מסוימים היו קורבן לעוולות.

בתוך כך, שופטי בית המשפט העליון מציינים כי "ההתעקשות מצד הגרמנים שמדינת ישראל תשלם לניצולים שהתיישבו בה פיצויים על פגיעה בנזקי גוף ובריאות, שהיה סעיף הפיצוי היקר ביותר, התבררה במשך השנים כמשתלמת מאוד לקופת האוצר הגרמני".

עו"ד דוד ידיד, המייצג את הניצולים יוצאי מרוקו מסר כי: "למרות שבקשת רשות הערעור בסוף נדחתה, המאבק המשפטי שניהלנו במשך 10 שנים עבור ההכרה בסבלם של יהודי מרוקו תחת הכיבוש הנאצי, לא היה לשווא. בעקבות המאבק המשפטי, המדינה הסכימה לתת מענק שנתי לניצולים, שבאחרונה אף הוגדל. ועדיין, צודק כבוד השופט אלרון בביקורתו על המדינה, אשר למעשה מסתתרת מאחורי חקיקה גרמנית, ובכך מביאה למעשה להפליה בין קורבנות המשטר הנאצי, בגלל שיקולים תקציביים. המחוקק אכן יכול לשנות מצב זה, ואני מקווה שיהיו פוליטיקאים שיתגייסו לסייע לניצולים ולמנוע המשך ההפליה".