אחרי הזינוק במאומתים: האם לפתוח את שנת הלימודים או לדחות?

שיא המאובחנים שנרשם הבוקר (שלישי) העלה סימני שאלה על מתווה החזרה ללימודים שפורסם אתמול. הזינוק ליותר מ-8,000 מאומתים, לצד מספר ימי הלימודים המועט בתקופת חגי תשרי, הביא לקריאות לדחות את פתיחת השנה בבתי הספר עד לאחר החגים, וגם התומכים במתווה ל-1 בספטמבר טוענים שאינו מספק מענה הולם.

"גם בלי קשר לקורונה עדיף לדחות את פתיחת שנת הלימודים, אבל הקורונה היא הזדמנות לשינוי", אמרה אליה מיכאלי, בת 31, מורה בתיכון הגימנסיה העברית הרצליה בתל אביב. "יש כל כך מעט ימי לימודים בחודש ספטמבר, שמונה ימי עבודה מפוספסים, לא עושים בהם יותר מדי. אפשר בקלות להחזיר את ימי הלימודים בחופש הגדול, ולהתחיל את השנה כמו שצריך, בלי הפסקות מיותרות. כל שנה זה לא נכון להתחיל ללמוד ולצאת לחופש, פוגע ברצף הלימודי, ובמיוחד השנה".

"ארגוני המורים לא חושבים על הקולות האלו, שרת החינוך לא מקשיבה", הוסיפה. "זה פתרון טוב למצב שנוצר השנה בגלל הקורונה ולוח השנה העברי. זה לא יפגע בחופשות של המורים וזה הרבה יותר הגיוני. הפחד מהשינוי מרתיע אנשים אבל כשיעשו אותו יראו שזה לא אסון גדול להשלים שמונה ימי לימודים בהמשך השנה".

לפי המתווה, כל שכבות הגיל יחזרו ללימודים באחד בספטמבר, ללא קפסולות. המתווה כולל בדיקות סרולוגיות, שכבר החלו במגזר החרדי, ובדיקות מהירות למי שבא במגע עם מאומתים, כדי להמשיך בשגרת לימודים ולצמצם את הבידודים למורים ולתלמידים.

עם זאת, תלמידי כיתות ח'-י"ב בערים אדומות, בכיתות בהן יש מתחת ל-70% מחוסנים או מחלימים, ילמדו מהבית בלמידה מקוונת. רף ההתחסנות יכלול תלמידים מחוסנים, מחלימים ובעלי תוצאת בדיקה סרולוגית חיובית. כיתות א'-ז' יפעלו על פי מתווה "מגן חינוך".

בניגוד למיכאלי, מנכ"לית רשת דרור בתי חינוך, ענבל רון, הסבירה כי יש משמעות רבה לפתיחת השנה הלימודים כסדרה כפי שסוכם בין השרים. "החששות מהקורונה מוצדקים, אנחנו במהלך התפרצות, אבל אנחנו אחרי שנה שבה הלימודים לא התקיימו באופן רציף וההשלכות של השנה הזו חמורות מאוד. החל מחרדות, דיכאונות, חסכים חברתיים אצל תלמידים - שמאוד קשה לגשר עליהם. אנחנו רואים בנתונים הפרעות אכילה והתבודדות. אלה תופעות של הסגרים, הלמידה בזום".

לטענתה של רון, "מאוד חשוב לפתוח את שנת הלימודים ולקיים את הלימודים באופן שמאפשר מפגש - גם ביסודי, גם בחטיבת הביניים, גם בתיכונים. השנה של הקורונה הוכיחה כמה חשוב לקיים מפגשים חינוכיים וחברתיים. לומר שבספטמבר יש קצת ימי לימודים זה לא להבין את הבדידות המטורפת שנמשכת כבר שנה שלמה. בבתי הספר היסודיים ובגני הילדים מדובר ב-15 ימים מאוד משמעותיים שמצרפים אותם לשנת קורונה. התיכונים וחטיבות הביניים כבר חודשיים וחצי בחופש, ואם ידחו את פתיחת הלימודים זה יוצר שלושה וחצי חודשים של חופשה, קרוב לשליש מהשנה".

הפתרון, היא אומרת, הוא לחזור לקפסולות וללמידה מחוץ לכיתות. "בבתי הספר החברתיים גם ככה יש הרבה למידה בחוץ, ואנחנו מאמינים בלמידה מהסביבה שלנו. צריך להרחיב את זה. ההיבטים שאני מסתכלת עליהם הם בראש ובראשונה חברתיים, רגשיים, אנושיים. את חומר הלימודי אפשר יהיה להשלים, אבל המשימה שלנו קודם כול כאנשי חינוך היא לפגוש את התלמידים".

גם דליה פרץ, מנהלת בית הספר היסודי "עמית" ביישוב מיתר ויו"ר תא מנהלים ארצי בהסתדרות המנהלים, תומכת בפתיחת שנת הלימודים. עם זאת, היא מתוסכלת מהמתווה של משרד החינוך, שלדבריה לא נותן מענה להתפרצות הנוכחית. "ציפינו למתווה יותר מפורט, שנותן יותר מענה לתרחישים מסוימים שכבר חווינו אותם. אנחנו למודי ניסיון", היא מסבירה. "המתווה אומר שהכול כרגיל, הוא לא נותן שום דבר מעבר, לא כלים, לא הנחיות מה לעשות, לא משאבים לפיצול כיתות לקפסולות. בשנה שעברה קיבלנו תקציבים לקנות אלכוג'ל, מסיכות, כל מה שהיינו צריכים. השנה אין את זה. היום מבקשים את אותו דבר ולא נותנים שום דבר".

פרץ מבקרת את הנחיות המתווה לבדיקות של כיתות בהן התגלה מאומת אחד, כדי להמשיך בשגרת לימודים. "לפי המתווה, אם מורים נדבקים הם אמורים לעשות בדיקות כל יום ולעבוד כרגיל. מה קורה אם מורים ותלמידים מחליטים לא לבצע בדיקה ולהישאר בבית? מה מנהלת אמורה לעשות עם מורים שנעדרים ואיזה מענה נותנים לילדים שנמצאים בבית? גם ככה אנחנו מתמודדים עם חוסר בכוח אדם בבתי הספר היסודיים. קשה מאד לגייס כוח אדם זמני, בשנה קודמת היתה היערכות למספר תרחישים. נתנו לנו משאבים של שעות קורונה, קיבלנו תומכי הוראה שהרשויות גייסו, היום אין תקציבים. נותרנו עם הרבה שאלות שאין לנו מענה עליהן. זה יוצר חוסר ביטחון למנהלים איך לפעול בכל סיטואציה".

דחיית שנת הלימודים לאחר חגי תשרי תפגע בתלמידים במגזר הערבי - כך מזהיר ד"ר שרף חסן, ראש ועדת המעקב לענייני חינוך ערבי. במערכת החינוך במגזר הערבי לומדים כ-550 אלף תלמידים, ובחודש ספטמבר אין חגים במגזר הערבי, כך שעבורם מדובר בפגיעה פדגוגית משמעותית.

"אחת הבעיות של החינוך הערבי היא, שלא מתייחסים לצרכים השונים ולוח שנה שונה מבחינה תרבותית שלהם", אומר חסן, "עיקר הלמידה במגזר הערבי מתבצעת בחגים ספטמבר-דצמבר, ארבעה חודשים של רצף לימודי משמעותי. רוב החגים וחודש הרמדאן נופלים על חצי השנה של שנת הלימודים. הרעיון לדחות את פתיחת שנת הלימודים הוא בעייתי וקטסטרופלי, אנחנו מפסידים חודש של לימודים, במיוחד כשלא ברור מתי ישלימו אותו".

לדבריו, התכניות של משרד החינוך לנוכח תקופת הקורונה לא היו מותאמות למגזר הערבי, והלימוד מרחוק באמצעות הזום לא מתאים לחברה בה שני שליש מהילדים מתחת לקו העוני. בנוסף, יש מחסור במחשבים ובחלק מהיישובים אין תשתיות אינטרנט המתאימות ללמידה מרחוק. "משרד החינוך צריך לקחת בחשבון שאין חגים בספטמבר, לגבש תכניות מתאימות למגזר הערבי יחד עם גורמי השטח".