אלפי עקורים ממלאים את הכבישים המוביל לקאבול, בירת אפגניסטן, מאז מסע הכיבושים הדרמטי של טליבאן. בעוד שערים מרכזיות ברחבי המדינה נופלות בזו אחר זו כמו אבני דומינו, קאבול נערכת לתסריט הכה מוכר מבחינתה: מלחמה.
קאבול, השוכנת בעמק מוקף הרים, ידעה פיגועים וחיסולים אינספור ב-20 השנים שחלפו מאז נפילת משטר טליבאן. מבני הממשל והשגרירויות אמנם היו מוגנים מאחורי חומות מבוצרות, וארגוני הטרור התמקד במטרות רכות כמו אוניברסיטאות, מסגדים ובתי חולים שהותקפו על ידי מחבלים מתאבדים ומכוניות תופת, ובכל זאת היא נהנתה מיציבות יחסית, בזכות הנוכחות של הכוחות הבינלאומיים בהובלת צבא ארצות הברית.
אלו הבטיחו למעשה כי סמלי השלטון יישארו מחוץ להישג ידיהם של טליבאן, אל-קאעדה ודאעש, ושיוו מראית עין של ממשל מרכזי מתפקד. הספקנים סברו כי ברגע שהכוחות הזרים יקפלו את הציוד וייפרדו לשלום מהארץ הידועה כבית קברות לאימפריות, השחיתות השלטונית והיכולות המוגבלות של הכוחות המקומיים יתגלו לעיני כול וימוטטו את הבית על יושביו. הצדק, כך נראה, עימם.
אל תפספס
"מדוע הם באו לכאן מלכתחילה?"
"המצב עוד בשליטה, אבל אנשים לחוצים. אם הקהילה הבינלאומית לא תעשה שום דבר, אז טליבאן יכבוש את קאבול", אמר בייאוש יאסר, סטודנט מהאוניברסיטה האמריקנית בעיר, בשיחה עם וואלה!. הוא תקף את החלטת ארצות הברית לסגת ואמר כי היא חוזרת על אותה שגיאה שעשתה בעיראק, כשעזיבתה ב-2011 הובילה לקריסת המדינה ולעליית ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש) - רק כדי לשוב כמה שנים לאחר מכן. הוא הזהיר כי אל-קאעדה עשוי להרים מחדש את ראשו, בעת שארצות הברית נערכת לציין 20 שנה לפיגועי 11 בספטמבר, שהכניסו אותה לבוץ האפגני.
"מדוע הם באו לכאן מלכתחילה? אם הם באו, הם היו צריכים כבר להישאר. אלו שעבדו איתם נמצאים בסכנה גדולה. מיליוני אפגנים עבדו עמם ב-20 השנים האחרונות", המשיך. "אנחנו מרגישים נבגדים". הוא התייחס לאיומים הנשקפים לכל המתורגמנים, עובדי סיוע וגורמים אחרים ששיתפו פעולה עם ארצות הברית והכוחות הבינלאומיים בניסיון לבנות אפגניסטן חדשה, מודרנית וסובלנית יותר מזו של טליבאן.
"הם מכריחים נערות בנות 12 להתחתן במקומות שבהם הם שולטים", אמר יאסר. במשטר ההלכה שכונן טליבאן בין 1996 ל-2001, נשים היו משוללות כמעט כל זכות ונדרשו להתכסות בבורקה. רבות חרדות מהמחשבה שכל מה שהן עמלו עבורו בשנים העשורים האחרונים יימחק במהירות.
יאסר בן ה-27 תקף גם את השליח המיוחד של ארצות הברית לשיחות השלום, שמונה עוד בימי ממשל טראמפ. הוא טוען שהוא מוטה לטובת טליבאן משום שהוא פשטוני, הקבוצה האתנית הגדולה ביותר במדינה שמתוכה צמח הארגון בשנות ה-90', בתקופת מלחמת האזרחים שפרצה לאחר נסיגת ברית המועצות ב-1989. יאסר הוא ממוצא טג'יקי, במקור מצפון אפגניסטן, שהיה מחוץ לתחום השפעתו של טליבאן גם בימיו בשלטון, עד למערכה האחרונה.
כמו אפגנים רבים, הוא מאמין שפקיסטן השכנה עומדת מאחורי טליבאן ותומכת בו. פקיסטן תמיד שאפה להחליש את אפגניסטן ואגב כך את יריבתה הודו, אולם היא מכחישה שהיא מאפשרת לטליבאן לפעול משטחה. במערב, בכל אופן, יש מעט מאוד עניין להגביר את הלחץ על פקיסטן ועל צבאה החזק המושך בחוטים.
הוא מקווה שארצות הברית והכוחות הבינלאומיים ישובו להילחם בטליבאן. עד אז, יאסר, אב לשני ילדים, מתכנן לעזוב את אפגניסטן יחד עם משפחתו.
"הם כבר אוסרים על נשים ללכת לעבודה"
נאסיר, עובד בממשל המקומי בקאבול, מספר על דאגה בקרב התושבים, אך לא פאניקה. "הם עברו מצב דומה כמה פעמים ב-30 השנים האחרונות", סיפר. בתור מי שחי תחת המשטר הקודם של טליבאן, הוא זוכר היטב את היחס לנשים תחת משטר השריעה. באזורים תחת שליטתם, המנהגים הישנים צצים מחדש. "הם כבר אוסרים על נשים ללכת למקומות העבודה שלהן".
עם זאת, הוא לא משוכנע שטליבאן ימהר לתקוף את קאבול לאור האיומים של מדינות רבות שלא יכירו בשלטון הארגון אם יתפוס אותו בכוח. "הם יכולים לתקוף את קאבול, אבל בזהירות, כי זה יוביל ליותר נזק מתועלת. הם חוששים שהקהילה הבינלאומית לא תכיר בהם".