בג"ץ דן בעתירת ח"כים מהליכוד ומש"ס נגד הרכב ועדות הכנסת

שופטי בג"ץ דנו הבוקר (שני) בעתירתם של חברי כנסת מהליכוד וש"ס נגד החלטת הוועדה המסדרת על חלוקת והרכב הוועדות. הדיון, שהועבר בשידור חי, הסתיים בכך שהשופטים קיבלו את הצעתו של עו"ד אבי הלוי שייצג את הליכוד, והקציבו שבועיים לסיעות להגיע להסכמות, אחרת הם יתנו פסק דין. בין העותרים היו חברי הכנסת דוד ביטן, מירי רגב, משה ארבל ומיכאל מלכיאלי. סיעת ש"ס לא הגיבה לעתירה, ולא היה נציג מטעמה בדיון.

בעתירה, שהוגשה על ידי עו"ד אילן בומבך, נטען כי חלוקת הוועדות נעשתה באופן לא שוויוני ושלא משקף את יחסי הכוחות בין סיעות הקואליציה והאופוזיציה, לדבריהם. כך, חברי הקואליציה זכו בייצוג נרחב ובראשות ועדות הנחשבות חשובות יחסית, כמו ועדת הכנסת, ועדת חוץ וביטחון, ועדת הבריאות וועדת החינוך. הוועדות שמנוהלות על ידי האופוזיציה, מנגד, הן ועדת ביקורת המדינה (שמיועדת על פי חוק לאופוזיציה), ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה לקידום מעמד האישה.

בפתח הדיון, ביקשה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות מעו"ד בומבך, המייצג את העותרים, להתייחס לטענות המקדמיות המבקשות לדחות את העתירות על הסף, מאחר שיש קושי כפול ומכופל בכך שהעתירה הוגשה על ידי חברי כנסת ולא הסיעות. עוד טענה מקדמית נגעה בעובדה שחברי הכנסת החרימו את ההצבעה בכנסת, וכעת עותרים נגדה. לבסוף דרשה חיות מהעותרים להתייחס לכך שהעתירה לא מתייחסת להתפתחויות שחלו לאחר הצבעת הוועדה, כמו הצעת הפשרה של הקואליציה.

לגוף העתירה, ביקשה הנשיאה חיות להתייחס לשאלה האם אכן צריכה להיות חלוקה יחסית, כך שכל סיעה מקבלת בכל ועדה ייצוג שהולם את הגודל שלה, או מסתכלים באופן מצרפי, על הייצוג הכולל בכל הוועדות.

עו"ד בומבך הזכיר את פסק הדין בעתירות נגד ההסכמים הקואליציוניים, שתקפו את הייצוג בוועדה לבחירת שופטים. הוא ציין כי אחת העותרות אז הייתה התנועה לאיכות השלטון, עותרת ציבורית שהיא לא הנפגעת הראשית מחוסר הייצוג. "לסיעת הליכוד אין זכות לוותר על הזכויות של חברי הכנסת שלו. אחד העותרים אמר לי שעדיף לו שבג"ץ ידחה את העתירה, 'שבג"ץ יגיד שאין לנו זכות לקבל ייצוג בכל ועדה וועדה'. הליכוד צריכה לקבל רבע מכל המושבים בכל ועדה וועדה".

חיות השיבה כי "את זה אתם טוענים, זה עוד לא הוכרע, אם מסתכלים על ההיסטוריה של הכנסת אני לא בטוחה שכך הייתה החלוקה בוועדות. אני מבקשת שאדוני יבקש משפטים. זה נכון שבית המשפט פתח את שעריו לעותרים ציבוריים, ושלזכויות החוקתיות של האופוזיציה בישראל יש חשיבות, האם יש לאדוני דוגמה שבעל הסעד אומר שהוא לא מעוניין בסעד, ועל אפם וחמתם בית המשפט יתן לו?".

השופט עוזי פוגלמן ביקש להבין את החרמת ועדת הכנסת: "אפשר לעשות דה לגיטימציה של ההליכים הפרלמנטרים, ואז לבוא לבית המשפט? אדוני מציע משוואה חדשה, לדלג על הכנסת, הכנסת היא מקום לא חשוב, ואז באים לבית המשפט"

עו"ד בומבך: אני לא זוכר ששאלו מישהו כאן האם הוא החרים הצבעה או לא, ואחת מזכויות המחאה של חבר כנסת היא זכות לא להגיע לדיון ולהיעדר מהם. זה מראה את הפגיעות והעובדה של הדורסנות של הרוב

פוגלמן: מה שמתפתח פה זה דיאלוג במקום מה שהיה אמור להיות בכנסת

חיות: על ההצעה של 23 ביולי קיימתם דיאלוג?

עו"ד בומבך: בוודאי. זו לא הצעה, זה אולטימטום

השופט ניל הנדל שאל את בומבך מאיפה הוא מסיק שבכל ועדה צריך להיות ייצוג לפי מפתח חברי הכנסת ולא ניתן להגיע להסכמות אחרות, והאם זה היה כך בעבר. לכך השיב בומבך כי "המקרה היחיד שדומה למקרה שלנו הוא הכנסת ה-20, אז היו יחסי כוחות של 61-59. ראינו את הנדיבות של הקואליציה בייצוג ההולם בוועדות החשובות, בוועדת הכספים והחוקה יתרון של אחד. אני מסתכל על הטיעונים שפוחדים משיתוק, מה זה פוחדים משיתוק? זו המהות של האופוזיציה".

פוגלמן: בכנסות הקודמות הייתה חלוקה שווה בועדת הכספים? כי אדוני בא בטרוניה כלפי המכתב של הגברת סילמן

בומבך: זו לא השאלה אלא הייצוג של סיעת הליכוד. יכול להיות שלא הייתה חלוקה שווה אבל אז זה היה תמורת פיצוי נדיב בוועדה אחרת. אני לא חושב שצריך להיכנס לכל המשא ומתן

הנדל: אם מגיעים להסכמות אז תגיעו להסכמות, אי אפשר לפנות לבית המשפט שיפקח על המשא ומתן

עו"ד אביטל סומפולינסקי, המייצגת את הכנסת, התייחסה לשאלה הייצוג של חברי הכנסת בוועדות והסבירה כי "אם היינו נותנים לליכוד רבע מהחברים בכל הוועדות המשמעותיות, היו סיעות קטנות, כולל סיעת ש"ס, שלא היו מקבלות ייצוג בכל הוועדות. לכן יש חשיבות להידברות כדי לראות איך מחלקים את העוגה כדי להגיע למשהו מוסכם".

עו"ד אבי הלוי, המייצג את הליכוד, טען כי אסור לבית המשפט להתערב בהליכי הכנסת: "כשהוגשה העתירה איננו יכולים להיות אדישים, בוודאי שלא לטענות המשיבים, ובוודאי שבית המשפט הנכבד לא יכול להישאר אדיש. גם בית המשפט מבין שיש בעיה. אפשר לטעון שיש בעיה ויחד עם זאת לטעון שהנושא לא שפיט. אין ספק שיש הסכמה מקיר לקיר, שההחלטה שהתקבלה בכנסת פגומה".

עו"ד הלוי הציע כי הצדדים יחזרו לשולחן המשא ומתן ויעדכנו את בית המשפט: "בית המשפט יודע לא להתערב אבל יודע להוביל לתוצאות הראויות, איך? להשאיר את העתירה תלויה ועומדת. תחזרו לשולחן המשא ומתן, תגיעו להסכמות, ואז העתירה תתייתר או שימשכו אותה. זו הדרך היחידה להוציא אותה מהמבוך".

שר המשפטים, גדעון סער, התייחס בטוויטר לעתירה: "הניסיון של חברי הכנסת מהאופוזיציה לערב את בג"ץ במחלוקות בין הקואליציה לאופוזיציה על הרכבי ועדות הכנסת - מופרך, תקדימי ומסוכן. יש לראותו כחלק ממהלכי האופוזיציה לעשות דה-לגיטימציה לממשלה המכהנת מכוח רוב פרלמנטרי והוא בעל פוטנציאל פגיעה ברשות המחוקקת והשופטת גם יחד".

שרת הפנים, איילת שקד כתבה בטוויטר כי "הדיון שמתנהל כרגע בבג"ץ הוא תעודת עניות לכנסת ישראל. כניסתו של בית המשפט העליון למגרש הפוליטי פוגעת בראש ובראשונה בדמוקרטיה הישראלית. העותרים כנראה שכחו מה זה להיות מחוקקים. הציבור בחר בהם לייצגו באמצעים פרלמנטריים, לא בריצה לבג"ץ בשבתו כגננת".

פורום הלל, הפורום המשפטי בליכוד מסר כי "הרכב הוועדות שהקואליציה כופה הוא בלתי חוקי ופיגוע נגד הדמוקרטיה. אבל דבר אחד שמסוכן יותר לדמוקרטיה הוא התערבות של בג"ץ בהחלטות פרלמנטריות של הכנסת. מצער מאוד שעתירת בומרנג שכזו הוגשה על ידי ח"כים מהליכוד. חשוב להדגיש: ארבעת הח"כים שעתרו לבג"ץ מייצגים את עצמם בלבד. לא את תנועת הליכוד ולא את סיעת הליכוד".

הכנסת והיועמ"ש ביקשו לדחות את העתירה על הסף. בתגובה הראשונית שהוגשה נכתב כי מאחר וחברי הכנסת העותרים פעלו באופן עצמאי ולא בשם סיעה, "יש קושי להתייחס לטענות על הפגיעה בזכויות הפרלמנטריות של סיעות האופוזיציה שלא הגישו את העתירה, ומוזר שהעותרים יטענו בשמן על הפגיעה בזכויות שלהם".

עוד נטען בתגובת הכנסת, כי אין מקום להתערבות בית המשפט בהליכים הפרלמנטריים. "הליך הקמת ועדות הכנסת מצוי בלב ליבו של שיקול הדעת הפוליטי והפרלמנטרי של חברי הכנסת, והוא בעל השלכות פוליטיות רבות ורחבות היקף", כך נכתב בעתירה, "העתירה מחייבת את בית המשפט להיכנס אל מרכז הזירה הפוליטית בכנסת, להכריע במחלוקת שבין הקואליציה לאופוזיציה ובכך למעשה לקחת חלק בעיצוב פניה של הכנסת".

למעשה, אלו היו הטענות של הליכוד עצמו בתגובה לעתירה שהגישה נגדו סיעת יש עתיד, שעתרה בזמנו נגד ההסכמים הקואליציוניים ביניהם ובין כחול לבן: "העתירות מהוות ניסיון לגרור את בית המשפט לפגיעה בקודש הקודשים של יסודות משטרנו החוקתי. לפגיעה בזכות הציבור לבחור בעצמו מי ינהיג אותו", כך נכתב בזמנו בתגובת הליכוד לעתירות.

בפסק דין דומה שניתן במאי 2020, בג"ץ קיבל את טענת העותרים בנוגע למינוי של נציג קואליציה ואופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים, וכתבו כי הסעיפים בהסכם שמקנים לקואליציה שני נציגים "מעוררים קושי לא מבוטל נוכח החשיבות שבשיתוף האופוזיציה בתהליך קבלת ההחלטות לצורך הגשמה מלאה של הרעיון הדמוקרטי". עם זאת, בגלל העובדה שטרם נקבעו ועדות הכנסת וטרם נערכה ההצבעה החשאית לבחירת נציגי הוועדה לבחירת שופטים, בג"ץ לא התערב בנושא. בעתירה הנוכחית מדובר כבר בהחלטה של ועדת הכנסת, והשאלה היא האם בג"ץ יתערב בהחלטה.