הממשלה אישרה הבוקר (שני) את תקציב המדינה לשנים 2022-2021 ואת חוק ההסדרים. אחרי מרתון דיונים של קרוב ל-24 שעות, הסכימו השרים כי בשנה הנוכחית התקציב יהיה 432.5 מיליארד שקלים עם גירעון של 6.8% ובשנה הבאה יעלה הסכום הכולל ל-452.5 מיליארד שקלים עם גירעון של 3.9%. כעת, יעבור התקציב לאישור הכנסת.
בין הרפורמות שמתוכננות נמצאות תכנית רוחבית לפתיחת המשק לייבוא והפחתת יוקר המחיה, העלאת גיל הפרישה לנשים ל-65 לאורך 11 השנים הבאות, הרפורמה לפתיחת ענף החקלאות שעוררה מחאה נרחבת, ייעול מערך הכשרות דרך פתיחתו לתחרות, תכנית לשיפור הרגולציה והקמה של רשות רגולציה חדשה.
כמו כן, הממשלה תקדם את האצת פרויקט המטרו, הגברת התחרות בענף הבנקאות, אגרות תחבורה ציבורית, אימוץ דוח התעסוקה ושיפור ההכשרות המקצועיות, תכנית להעברת סמכויות למנהלי בתי ספר, הסבת משרדים למבוגרים, הקמת ועדה לרישוי עסקים, הסרת חסמים על ייצוא קנאביס, קידום דיגיטציה של משרדי הממשלה, רגולציה בכבאות ומעבר לאנרגיה ירוקה.
לקריאה נוספת בנושא
ישיבת הממשלה הופסקה בתחילת הלילה, ונמשכה בשיחות של אנשי משרד האוצר עם הגורמים המקצועיים במשרדים השונים. במהלך השיחות הושגה פשרה על תקציב הבריאות, אחד המוקשים המרכזיים בדרך להסכמות. כדי לממן את התוספת לתקציב הבריאות משרדי הממשלה הסכימו לקיצוץ רוחבי של 1.5% בתקציבי משרדיהם.
במסגרת הסיכומים עם משרד הבריאות, האוצר הסכים לתוספת של עוד מיליארד שקלים לתקציב, כדרישת שר הבריאות ניצן הורוביץ, ובסך הכול משרד הבריאות יזכה לתוספת של שני מיליארד שקלים, שישמשו, בין היתר, לקיבוע תקני הקורונה, הוספת רופאים ואחיות והרחבת סל הבריאות.
במשרד האוצר אמרו בין הרפורמות הכלולות בתקציב יהיו "פיתוח תשתיות בעולמות התחבורה, הדיור, האנרגיה והטכנולוגיה, יצירת תנאים תומכי צמיחה במגזר הפרטי והממשלתי דוגמת טיפול ברגולציה, תחרותיות, שדרוג שירותים ציבוריים וייעול המגזר הציבורי, ועידוד תעסוקה והשקעה בהון האנושי, בין היתר על ידי שילוב אוכלוסיות, הרחבת ההשתתפות בתעסוקה".
לפי גורמים במשרד האוצר, זו היתה אחת מהישיבות הקלות והרגועות ביותר הזכורות בהליכי אישור התקציב בשנים האחרונות, ללא משברים, פיצוצים או איומים שיפסיקו את הישיבה. אמש במהלך הלילה שר האוצר אביגדור ליברמן אך הסתובב נינוח במשרד ראש הממשלה עם כוס יין ובירך "הכל גן עדן". ואולם, הממשלה היא רק המשוכה הראשונה של התקציב, שנחשבת יחסית קלה ופשוטה: האתגר הגדול של הקואליציה יהיה אישור התקציב בכנסת עד נובמבר, עם רוב דחוק של 61 חברי כנסת.
ראש הממשלה נפתלי בנט בירך על ההסכמות. "רבותיי, גבירותיי, יש תקציב בישראל. תקציב של ממשלה שאכפת לה. לאחר שלוש שנים של קיפאון, ישראל חוזרת לעבוד. אני מבקש מחברי הממשלה להבין את גודל הרגע: אחרי שנים של הזנחה, אנחנו מביאים הבוקר את התקציב הכי נועז, הכי תחרותי, הכי מסייע לשכבות החלשות והכי דואג לעתיד ילדינו מזה שנים. בשנת 2021 אנחנו זורעים את עתיד ילדינו ונכדנו לשנת 2051".
"אנחנו מקימים מטרו בגוש דן, מכניסים תחרות בשלל מוצרי צריכה ומזון, ובכשרות, מונעים פשיטת רגל של הפנסיונרים בישראל, מגדילים את הרפואה הציבורית בישראל, מעניקים חירות ניהולית למנהלי בתי ספר, בונים לראשונה בתים לילדים עם אוטיזם, ודואגים לתזונה בריאה לילדי ישראל", פירט. "התקציב משקף דאגה לכלל אזרחי ישראל ולא משרת אף אינטרס מגזרי צר. אישור התקציב יסייע גם ליציבות הממשלה ויאפשר לשרים להפוך חזון לעשייה במשרדיהם".
שר האוצר אביגדור ליברמן הצטרף לדבריו. "הבאנו בשורה ענקית לאזרחי המדינה", אמר. "הרפורמות שאישרנו מתמקדות בראש ובראשונה בהורדת יוקר המחיה, השקענו תקציבי עתק בתשתיות, בתחבורה ובנדל"ן, והעברנו רפורמות משמעותיות שיורידו את החסמים ויצמצמו את הבירוקרטיה, מה שיקל על כל אחד ואחת בהתנהלות היומיומית שלנו, העסקית או הפרטית. הדרך לאישור התקציב בכנסת מתחילה ברגעים אלו ממש ויחד, תוך שמירה על שיתוף פעולה, נעביר אותו בשלוש קריאות ונבטיח צמיחה כלכלית ויציבות שלטונית לאזרחי מדינת ישראל".