ח"כ דוד ביטן (הליכוד) החליט לא לבקש חסינות בפני כתבי האישום שהפרקליטות צפויה להגיש נגדו היום (חמישי). העבירות המיוחסות לביטן כוללות קבלת שוחד בגובה 715 אלף שקלים בשבע פרשות שונות, וכן הפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות מס, בשל קבלת החלטות בעת שהיה לכאורה בניגוד עניינים.
עורכי הדין דרור מתתיהו, שרון כהנא ואפרים דמרי, שמייצגים את ביטן, העבירו היום (חמישי) ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט את החלטתו. "ח"כ ביטן החליט לא לבקש מהכנסת חסינות בפני העמדה לדין, אלא להתמודד עם האישומים בבית המשפט, תוך ביטחון מלא כי בתום ההליך המשפטי יוכרע שלא נפל כל פסול במעשיו וששמו ינוקה מכל רבב".
לקריאה נוספת בנושא
בכתב האישום נטען כי בתמורה לטובות הנאה פעל ביטן לקידום אינטרסים של אותם גורמים, במסגרת תפקידיו הציבוריים, תוך ניצול מעמדו, קשריו והשפעתו בשלטון המקומי ובמשרדי הממשלה. מאחר שביטן מכהן כח"כ, עמדו לרשותו 30 יום לבקש חסינות מהכנסת.
לחברי הכנסת יש חסינות מפני העמדה לדין פלילי, ובשל כך היועמ"ש מגיש כתב אישום תחילה ליו"ר הכנסת, ולא לבית המשפט המחוזי כנהוג בתיקים רגילים. לאחר ההגשה ליו"ר הכנסת, יש לחבר הכנסת 30 יום לפנות לוועדת הכנסת כדי לבקש חסינות מאחת מארבע העילות המוגדרות בחוק: הגנה על חופש הביטוי; חוסר תום לב או הפליה מצד מערכת האכיפת החוק; כבר נעשה טיפול משמעתי של ועדת האתיקה של הכנסת; ואם נוצרת פגיעה בתפקוד הכנסת בשל ניהול ההליך הפלילי.
בעבר היתה חסינות אוטומטית לחברי כנסת, אך בשנת 2005 תוקן החוק כך שהחסינות תינתן בשל חסינות מהותית הקשורה במילוי תפקידו של חבר הכנסת או חסינות דיונית שמגינה על חבר הכנסת מפני העמדה לדין של השלטון.
מאז שתוקן החוק, היו שלושה מקרים בהם ביקשו חברי הכנסת חסינות. ח"כ סעיד נפאע, אשר הואשם במגע עם סוכן זר ונסיעה לארץ אויב: בקשתו לא אושרה, והוא הועמד לדין, הורשע ונדון למאסר. ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, הואשם בשוחד מרמה והפרת אמונים והגיש בקשת חסינות - אולם בהמשך משך אותה. וכן, חבר הכנסת חיים כץ, שהואשם במרמה והפרת אמונים הגיש בקשה גם הוא. בקשתו אושרה, אך בהמשך הכריז מנדלבליט שהחסינות שהוענקה לחיים כץ חסרת תוקף מכיוון שהתקבלה "בחוסר סמכות", וכן בשל "חוסר סבירות קיצוני".