שיעורי השיטור והאכיפה כלפי יוצאי אתיופיה נותרו גדולים בהרבה משיעורם בקרב כלל האוכלוסייה - כך עולה מדוח מבקר המדינה המתפרסם היום (רביעי). זאת, חמש שנים לאחר תחילת התכנית המשטרתית לחיזוק האמון בין יוצאי אתיופיה למשטרה, ולמרות העלאת הנושא לסדר היום הציבורי. בנוסף, מהדוח עולה כי מידת האמון של יוצאי אתיופיה במשטרה נותרה נמוכה.
דוח המבקר בחן את התנהלות גורמי האכיפה אל מול יוצאי אתיופיה וחשף כי למרות מאמצים שנעשים בנושא, עדיין מתבצע שיטור יתר כלפי אוכלוסיית יוצאי אתיופיה, בייחוד בקרב נערים וילדים מהעדה.
אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בישראל מונה כ-155,300 נפש, ושיעורה כ-1.7% מאוכלוסיית ישראל. בשנת 2015, בעקבות פרסום סרטון ובו נראים שני שוטרים מכים את דמאס פיקדה, חייל במדים יוצא העדה האתיופית, החריף משבר האמון של יוצאי העדה ברשויות המדינה, והדבר התבטא בגל מחאה נרחב של יוצאי אתיופיה נגד המשטרה. טענות המוחים נסובו סביב גזענות מוסדית, אלימות ואכיפה מפלה מצד המשטרה וכן על אוזלת היד של מערכת אכיפת החוק.
עוד בוואלה!
בעקבות גל המחאה, גיבשה המשטרה בשנת 2015 תכנית לחיזוק האמון שבין המשטרה לבין יוצאי אתיופיה. התכנית כללה שיתוף הקהילות המקומיות, הכשרות תרבותיות לשוטרים, גיוס כוח אדם יוצאי אתיופיה ופעולות בתחום החקירה והמשפט. בשנת 2016 החליטה הממשלה על הקמת צוות בין-משרדי לגיבוש תכנית פעולה להתמודדות עם תופעת הגזענות נגד יוצאי אתיופיה. בתחילת 2019 התחדש גל המחאה של יוצאי אתיופיה בעקבות שני מקרי מוות של יהודה ביאדגה וסולומון טקה בידי שוטרים.
פערים גם בצה"ל, וההיתכנות לצאת ממעגל הפשע
שיעור המעצרים:
שיעור המעצרים של נערים יוצאי אתיופיה עומד על 5.6% - פי 3.3 משיעורם באוכלוסייה. שיעור המעצרים של בגירים יוצאי אתיופיה עומד על 4.3% - פי 2.5 משיעורם הכללי באוכלוסייה.
מספר תיקי החקירה:
שיעור תיקי החקירה של ילדים יוצאי אתיופיה בשנת 2019 גדול פי 3.8 משיעורם באוכלוסייה, העומד על 1.7%. הדבר מקשה על גיוסם של הצעירים לצבא, שלפעמים בכלל לא מודעים לכך שיש נגדם תיקים פתוחים ושהם יכולים לפעול כדי לסגור אותם.
הפערים בצבא:
גם בצבא יש פערים גדולים בין יוצאי אתיופיה לחיילים אחרים: בשנת 2019 שיעור הכלואים מקרב יוצאי אתיופיה מכלל החיילים בצה"ל גדול בצורה ניכרת משיעורם באוכלוסייה ועמד על 11.7%. נתון זה גם גדול משמעותית ביחס לשיעורם בצה"ל שעומד על 4%.
שוויון הזדמנויות ביציאה ממעגל הפשע?
בשנים 2019-2015 שיעור הנערים מקרב יוצאי אתיופיה שהופנו להליך חלופי להליך הפלילי היה קטן ב-10% משיעור הקטינים שהופנו לתהליך זה מקרב כלל האוכלוסייה.
מטרות מול מציאות
אחד מההישגים של הצוות הבין-משרדי היה מתווה החנינה למחיקת רישום פלילי של נערים יוצאי אתיופיה על ידי נשיא המדינה ושרת המשפטים, אך גם בנושא זה ההישגים דלים. משנת 2018 עד מאי 2021, התקבלו 140 בקשות בלבד למחיקת רישום פלילי. רק 48 בקשות נענו בחיוב.
אחד היעדים שהמשטרה הציבה לעצמה הוא בשנת 2019 בסקר עמדות שתבצע, 30% מיוצאי אתיופיה ישיבו כי הם נותנים אמון במשטרה. בפועל, רק 13% מיוצאי אתיופיה השיבו כי הם מאמינים למשטרה, לעומת 56% מכלל האוכלוסייה האמינים למשטרה.
יש לציין כי המדינה הקצתה 11 מיליון שקלים בשנה עבור מערך שוטרי מש"קים ייעודים לקהילת יוצאי אתיופיה, אך עדיין לא גובשו תפיסת ההפעלה, יעדים להשגה, מדדים ומנגנון בקרה ייחודיים לשוטרי המש"קים הייעודיים לקהילת יוצאי אתיופיה. המבקר הצביע על כך שעד היום אין גורם אחד במשטרה שבוחן במבט על את מכלול ההיבטים הקשורים להתנהלות המשטרה אל מול יוצאי אתיופיה.
בהליך שיתוף הציבור שקיים משרד המבקר עלה כי תחושות חוסר הביטחון והאמון של יוצאי אתיופיה במשטרה מבוססות על תפיסתם כי גורמי האכיפה פועלים נגדם ולא למענם, וכי מתקיימת אפליה על רקע גזעי. בהקשר זה עלה כי המשטרה נטעה בקרב יוצאי אתיופיה פחד, במסגרת אירועים אלימים משמעותיים חריגים, ואלה משקפים לטעמם פרופיילינג ושיטור יתר. המשתתפים ציינו כי לפי תחושתם המשטרה גורמת להיווצרות חיכוכים עימם ללא כל סיבה ממשית אלא על רקע מראה: אדם כהה עור הוא בגדר חשוד מידי.
"אתה יכול לשבת בפארק סתם, לשבת עם חבר או לרדת איתו לסיגריה ושוטר מקפל אותך ונותן מכות", סיפר אחד המשתתפים. משתתף אחר העיד על מקרה שקרה לו: "אני רב סרן חוזר אחרי שבוע שלם בבסיס ויוצא, הטעות שעשיתי זה שהורדתי את החולצה העליונה עם הדרגות שלי ויצאתי לזרוק זבל ומה שקורה שהניידת עוברת, רואה אותי עם קפוצ'ון, עוצרת לידי מה אתה עושה פה? אני אומר לשוטר אני גר פה, 'תן לי תעודה', אני אומר לו אני בלי תעודה, עכשיו חזרתי מהבסיס, אם תרצה אני אעלה להביא לך תעודה, הוא אומר לי 'לא', הוא בתוך הניידת, גשם זלעפות בחוץ והבן אדם מתחיל לברר עליי פרטים במחשב שהוא ישוב בתוך הניידת".
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן סיכם את הדוח וכתב "על גורמי האכיפה לפעול למיגור תופעות הגזענות, שיטור היתר והפרופיילינג, לפעול בשקיפות תוך שיתוף פעולה ושיתוף ידע, ליחס שוויוני, הוגן ונטול פניות מצד גורמי האכיפה, על מנת שאזרחי ישראל יוצאי אתיופיה יחושו שווים בין שווים".
ממשטרת ישראל נמסר כי "שוטרי משטרת ישראל פועלים כל העת להגן ולשרת נאמנה את כל אזרחי ישראל, ולספק להם שירותי משטרה שוויוניים ללא קשר למוצא, דת או צבע עור. בשנים באחרונות, המשטרה הכירה בפערים אל מול הקהילה, ולכן נעשו מגוון רחב של פעולות לחיזוק הקשר ולפתרון בעיות שונות.
הטיפול בפשיעה, החל מפתיחה בחקירה ועד מעצר או כל פעולת אכיפה אחרת - מתבצע ללא משוא פנים וללא קשר למוצאו של חשוד. הפעילות המשטרתית שבוצעה בשנים האחרונות למניעת תיקי מגע מול הקהילה נושאת פרי, ולראיה חלה ירידה של 57% בקרב קטינים וירידה של 17% בקרב בגירים וגם בכמות המעצרים נרשמה ירידה משמעותית. הארכות מעצרים וכתבי אישום עומדים למבחן בית המשפט והמשטרה בוחנת כל העת, בפרט כשמדובר בקטינים, שיקום ומציאת חלופות להליך פלילי או למעצר, הכל בהתאם לתבחינים הקבועים בחוק ותוך הפעלת שיקול דעת מקצועי וענייני כשכל מקרה נבחן לגופו לפי חומרת העבירה וקריטריונים אחידים".