במשרד האוצר מבקשים "להגניב" ייקור בתעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית ולצמצם את הסבסוד שלה באמצעות השוואת תעריפי הרב-קו לאלו של אפליקציות התשלום בתחבורה הציבורית. זאת, על ידי ביטול הנחת ערך הצבור בטעינת כרטיס הרב קו, וקביעת מדיניות הנחות חדשה וביטול הסדרי נסיעה ייחודיים.
לדברי מחברי חוק ההסדרים, בישראל עומד סבסוד התחבורה הציבורית על 70% לעומת 50% במדינות מפותחות אחרות. כמו כן, אמרו כי הגדילה בהיקף השימוש בתחבורה הציבורית בשנים האחרונות, עם הפרטת מבנה ההפעלה של התחבורה הציבורית, הביאה לעלויות גבוהות יותר למדינה.
במסגרת ה"ייעול", מבנה התעריפים ברב-קו יושווה לאפליקציות התשלום בתחבורה הציבורית (מעבר מאזורי חיוב מרחביים לחיוב על פי "טבעות" מרחק מנקודת המוצא), זאת כדי לפשט את מערכת התעריפים ולאפשר אכיפה ובקרה על התיקוף - שתי טענות שאינן עולות בקנה אחד עם המציאות לפיה הרוב המוחלט של הנוסעים, בוודאי הקבועים, מכירים את מערך התשלום וכי מפעילות התחבורה הציבורית לא העלו טענות על בעיות אכיפה ובקרה.
אל תפספס
ביטול הנחת הערך הצבור המקנה הנחה של עד 25%, וכן המשמעות של הצמדה לשיטת התשלומים של האפליקציות בהן אין תקרות תשלום חודשי (שמתאפשרת במנוי חופשי חודשי ברב קו) - תפגע בשתי אוכלוסיות מרכזיות - המשתמשים הכבדים בתחבורה ציבורית שלא ייהנו מההנחות כבעבר, והאוכלוסיות השבויות שגם במקרה של התייקרות - לא תעמוד להן האפשרות להמיר את השימוש בתחבורה ציבורית ברכב הפרטי.
מבקשת משרד האוצר להשוואת התעריפים לאלו של אפליקציות התחבורה הציבורית, מעבר להיותה פגיעה כלכלית בשכבות החלשות שעושות שימוש בתחבורה הציבורית וברב-קו, עולה ריח רע של רצון "לדחוף" את המשתמשים לזרועות אפליקציות התשלום הסלולריות. אלו התגלו ככישלון כשחצי שנה לאחר השקתן היקף השימוש בהן לא עולה על אחוזים בודדים מכלל משתמשי התחבורה הציבורית, עובדה שנחשפה בוואלה! בסוף חודש יוני, חצי שנה לאחר כניסתן לשימוש.
בטיוטת חוק ההסדרים נכתב כי: "ההתאמות המפורטות להלן יאפשרו להגדיל את הפדיון מנסיעה בתחבורה הציבורית ובכך להרחיב את השירות הניתן לאזרחים כיום ולשפר את איכות השירות זאת לצד אחידות בתעריפים".
זהו טיעון שקשה לקבל, כששיפור השירות והרחבתו הם שניים מהחסמים הגדולים יותר למעבר לתחבורה ציבורית ולא המחיר בה. כך שאפילו בשלב הראשון של העלאת המחיר ללא השיפור בתחבורה ציבורית, תתיר את השירות הזה קירח מכאן ומכאן - ללא אטרקטיביות למעבר של אנשים מרכבם הפרטי לתחבורה הציבורית בהיעדר שיפור ועם הכבדה של מחיר הנסיעה, לאלו התלויים בה ואינם בעלי אפשרות חלופה אחרת.