ועדת החיסונים החליטה אמש (רביעי) להמליץ על מתן מנה שלישית של חיסון פייזר ותקבע בקרוב גם למי. לא רק בוועדת החיסונים בישראל מתעסקים בשאלת החיסון הנוסף, זה הדבר שמעסיק אולי יותר מכל דבר אחר את כל העולם. וכל העולם מסתכל עלינו.
לעובדה שהיינו מהראשונים להתחסן ובמספרים גדולים יש גם יתרונות רבים. אצלנו ניתן היה לראות עד כמה החיסון הגן, ואיך התחלואה ירדה עד שהגיעה מוטציית דלתא. בדיוק כמו שניתן היה להבחין מהר מאוד בישראל שגם מחוסנים רבים נדבקים לפתע במוטציה חדשה.
לקריאה נוספת
לכן, זה לא מפתיע שהנתונים שהוצגו בפני הוועדה הם חד-משמעיים לגבי יעילות החיסון, שירדה באופן משמעותי חצי שנה אחרי קבלת מנת החיסון השנייה. לא פשוט לקבל החלטות בתנאי אי-ודאות מדעית, אבל אלה חלק מתנאי המשחק במגיפות עולמיות.
אם רמת התחלואה בישראל היתה נמוכה, אפשר היה להמתין. לחכות למחקר נרחב שמנתח נתונים של עשרות אלפי אם לא מאות אלפי מחוסנים. אבל כשמספר המאומתים היומי חוצה את ה-200 ומדי יום מתווספים 15-10 חולים קשים, כבר אין לנו את הפריבילגיה הזאת.
כאלפיים איש שסובלים מדיכוי חיסוני קיבלו כבר את החיסון השלישי בישראל, ללא תופעות חריגות. במקביל, מנתונים שסיפקה אתמול חברת פייזר, עולה כי רמת הנוגדנים המנטרלים מזנקת לאחר מנת חיסון שלישית פי חמישה בקבוצת הגיל 55-18 ופי 11 בקבוצת הגיל 85-65. אין ספק שאם לוקחים בחשבון את כל המשתנים במשוואה, מנת חיסון שלישית לאוכלוסייה בסיכון זה הדבר הכי לא מסוכן שאפשר לעשות.
בקבוצות הגיל הנמוכות יותר, שם עדיין נצפתה הגנה של 93%, אפשר להמתין לנתונים נוספים, למרות שעושה רושם שכולנו נצטרך בסופו של דבר לתת כתף פעם נוספת לעוד מנת חיסון אחת לפחות.
התמונה מתבהרת
יש גם חדשות טובות. כתב העת הרפואי היוקרתי, הניו אינגלנד, פרסם לפנות בוקר מחקר ראשון מסוגו בעולם, של פרופ' גילי רגב-יוחאי, מומחית למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא בתל השומר, שמצא התאמה בין רמת הנוגדנים המנטרלים את נגיף הקורונה לבין מידת ההדבקה וההידבקות במחלה.
המחקר נערך על עובדי מערכת הבריאות שהתחסנו בשתי מנות חיסון. במהלך תקופת המחקר, 39 מאנשי הצוות נדבקו למרות היותם מחוסנים. רמות הנוגדנים שלהם טרם ההדבקה הושוו לרמות נוגדנים של קבוצה מקבילה, מותאמת בגיל, במין ובמחלקות רקע, ועלה שככל שרמת הנוגדנים נמוכה יותר, כך גדל משמעותית סיכון ההדבקה וההידבקות.
המחקר יכול לשנות את כללי המשחק כי הוא נוקב לראשונה במספר הנוגדים שאליהם צריך לשאוף כדי להשיג הגנה מרבית. לפיו, בדיקה סרולוגית, שדוגמת דם, תוכל למשל לייתר את הצורך בבידוד לבעלי רמות נוגדנים גבוהות וגם תוכל לתת תמונה בהירה יותר על הצורך במנת חיסון שלישית לכל שכבת גיל בנפרד.