במחקר של המרכז הרפואי שיבא שהתפרסם הלילה (חמישי) בכתב העת הרפואי The New England Journal of Medicine, נמצא כי קיימת התאמה בין רמת הנוגדנים המנטרלים את וירוס הקורונה, למידת ההדבקה וההידבקות במחלה. כלומר, ככל שרמת הנוגדנים המנטרלים בגוף גבוהה יותר, כך הסיכון להידבק בקורונה קטן יותר, ואם כבר נדבקים בנגיף - אז הסיכון להדביק אחרים קטן יותר.
במהלך המחקר של פרופ' גילי רגב-יוחאי, מנהלת היחידה למניעה ובקרת זיהומים בשיבא ומובילת המחקר, אותרו 39 עובדים של שיבא שנדבקו בנגיף על אף שהיו מחוסנים. החוקרים השוו את התגובה החיסונית שלהם בטרם ההדבקה, לזו של קבוצה מקבילה של עובדים מחוסנים שלא נדבקו בנגיף, המותאמת להם מבחינת גיל, מין ומחלות רקע.
לדברי פרופ' רגב-יוחאי, "מצאנו שרמת הנוגדנים המנטרלים נמוכה פי שלושה במאומתים מחוסנים שנדבקו בנגיף לעומת קבוצת הביקורת. כלומר, הסיכון להידבק בקורונה קטן יותר בקרב מחוסנים עם רמות גבוהות יותר של נוגדנים. יתרה מזאת, גם במקרה של הדבקה, הסיכון של בעלי רמת נוגדנים מנטרלים גבוהה להדביק אחרים יורד ככל שרמה זו גבוהה יותר".
פרופ' רגב-יוחאי מציינת כי בקרב אלו שנדבקו נמצאה גם רמה נמוכה יותר - פי שניים ופחות מובהקת - של רמות נוגדני IgG, סוג של נוגדן בחלבון, לעומת הקבוצה שלא חלתה בנגיף: "הממצאים מחזקים את חשיבות הנוגדנים המנטרלים בקטיעת שרשראות ההדבקה בווירוס ומניעת תחלואה קשה. ממצאים אלה מצטרפים למחקרים אחרונים נוספים שנערכו במרכז הרפואי שיבא, המצביעים על כך שמחוסנים נגד קורונה לא רק נדבקים פחות, אלא גם מדביקים פחות. לאור זאת, המסקנה המתבקשת היא שלצד מעקב שוטף אחר רמות הנוגדנים, יש לפעול להעלאת שיעור המתחסנים באוכלוסייה בישראל בפרט ובעולם בכלל".
המחקר מגיע בצל הדיון של ועדת החיסונים לחסן במנה שלישית את בני ה60 ומעלה, כשהמחקר מוביל למסקנה שמוטב לחסן כדי להעלות את רמת הנוגדנים. מאידך, פרופסור רגב-יוחאי מסבירה כי היא לא הייתה ממהרת לחסן ללא מחקר ברור: "אני הייתי שמחה להתחסן, אך צריך שיהיה ברור מה הבטיחות, כלומר האם יש תופעות לוואי, ולא רק היעילות שהולכת לברורה מאוד".