השופט בדימוס אורי שהם, נציב תלונות הציבור על השופטים, הגיש היום (רביעי) את הדוח השנתי לשר המשפטים גדעון סער ולנשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות. במרכז הדוח נמצאות התבטאויות בלתי הולמות של שופטים כלפי המתדיינים, עורכי הדין והמומחים המעידים באולם. "תכף תלבשו ביקיני ונפתח לכן כאן בריכת בוץ", צוטט שופט באחת התלונות, כפי שאמר לעברן של עורכות דין, שהתפתח בינהן ויכוח ענייני בבית המשפט.
לפי הדוח, בשנת 2020 הוגשו 926 תלונות על שופטים ודיינים, וניתנו החלטות ב-909 תלונות. מתוך 909 החלטות שניתנו במהלך השנה, בוררו 548 תלונות, מהן 60 נמצאו מוצדקות ו-48 הסתיימו בהערה לשופט או לדיין. כמו כן, כשליש מהתלונות שנמצאו היו על התנהגות בלתי ראויה של שופט, כשליש נוסף על ליקויים בניהול המשפט, ו-20 אחוז על התמשכות הליכים ועל עיכוב במתן החלטות ופסקי דין.
אל תפספס
בין ההתבטאויות הנוספות בדוח נמצאות: "אם היית יודעת מה שהבן שלך אמר עלייך", "את צריכה למצוא את מקומך בחיים, את צריכה למצוא לעצמך בן זוג", ואף הצעה מבית המשפט למתלוננת כי היא "תמצא בעתיד גבר עשיר". בדיון נוסף, נאמר לבעלת דין "תצאי מהאולם, תלכי לעשות פיזיותרפיה ותירגעי", לתובע במקרה אחר נאמר כי עליו "לתת כדורים" לאימו, וכן בבית משפט לענייני משפחה נאמר "אני לא משחקת פה בקקי ובפיפי".
אמירות אחרות של שופטים הביעו זלזול ברצונם של המתדיינים לצדק בבית המשפט. במקרה אחד נאמר כי "צדק ונפט הם אותו דבר, ולמצוא אותם זה נדיר", ובמקרה אחר הובהר כי "בבית המשפט עושים משפט ו'צדק' הוא שם של כוכב בשמיים".
עוד מצויין בדוח כי בשנת 2020 נמשך הגידול היחסי בתלונות על שופטים בבתי המשפט לענייני משפחה, עת התקבלו 193 תלונות - לעומת 184 תלונות בשנת 2019 ו-130 תלונות בשנת 2018. נושא זה הובא על ידי הנציבות לידיעתה של הנהלת בתי המשפט, לצורך בדיקת הסיבות לתופעה זו ולהסקת המסקנות המתבקשות, ככל שיידרש.
"המתלונן אינו יהודי ואינו שייך לעם היהודי"
חלק מהתלונות הוגשו נגד דיינים בבית הדין הרבני. כך למשל, דיין שאל אישה מדוע נחוץ לה גט במצב שבו אי הימצאות הנתבע אינו מפריע לה, "אני פסיכולוג יותר גדול מכל הפסיכולוגים ואף אחד לא ישכנע אותי שזה לא לטובתה (של הילדה) לפגוש את אביה". תלונה אחרת שנמסרה על בית הדין הרבני, תיארה שנאמר לו כי "המתלונן אינו יהודי ואינו שייך לעם היהודי".
על אמירות אלו, הנציבות קבעה כי "מדובר בהתבטאויות פוגעניות ובוטות, אשר אינן הולמות מעמדו של דיין בישראל ומקומן לא יכירן בבית דין ממלכתי בישראל. במיוחד יש להצטער על הפגיעה הקשה במתלונן כשהדיין הטיח בו כי אינו שייך לעם היהודי".
בתלונה אחרת, דיין בבית הדין הרבני שבדק בחינות הסמכה לרבנות, "היה שותף, לכאורה, לעריכת בחינה לדיינות שאליה ניגש בנו והוא גם שבדק, לכאורה, את מחברת הבחינה של בנו לצד בודק נוסף".
בין התלונות, ישנן כאלו שנגעו באופן ניהול ההליך על ידי הדיינים. כך למשל מתדיינת נאלצה להמתין מחוץ לאולם משום שהדיינים הורו לקיים את הדיון בנוכחות עורכי הדין וכונס הנכסים בלבד. על כך הנציבות קבעה "כי שלילת זכותו של בעל דין להיות נוכח בעת הדיון הינה פגיעה באחד מעיקרי הצדק הטבעי, שבו מחויבים לנהוג גם בתי הדין הרבניים". במקרה אחר דיינים "החרימו" מתדיינת ודרשו כי תתנצל בפניהם, ובמשך חודשים ארוכים התעלמו מבקשות משפטיות שהיא הגישה.
לנציבות עוד הוגשו תלונות על ניגוד עניינים של שופטים שדנו בבני משפחתם. תלונה על שופט בית המשפט העליון מני מזוז נמצאה מוצדקת, לאחר שהוא דן בעתירה שהוגשה, בין היתר, נגד משרד ממשלתי שבו מועסקת בתו בתפקיד בכיר. שמונה מתוך עשרת הסעדים שהתבקשו בעתירה נגעו ישירות ליחידה הפועלת במשרד שבו מועסקת בתו של השופט.