בית הדין המשמעתי של המשטרה ספג בשנים האחרונות לא אחת טענות על גזירת עונשים מקלים. מבדיקת וואלה! עולה כי גם ברבעון האחרון של 2020 הקו נשמר, והשופטים הסתפקו בנזיפות וקנסות זעומים לשוטרים שעמדו בפני תלונות חמורות, גם במקרים של חזרה על עבירות משמעת.
תחילה היו מטשטשים במשטרה את שמות השוטרים שהועמדו לדין משמעתי, אך לאחר מאבק ארוך שניהל עו"ד פיני פישלר - זהותם הותרה לפרסום. כעת, ניתן להביא את פסיקות בית הדין במלואן, ואת המעשים שעומדים מאחוריהן.
עוד בוואלה!
רס"ר רועי רייכנשטיין בן ה-39, בלש בתחנת באר שבע, שירת באוקטובר 2019 במג"ב דרום, ושימש כמפקד ניידת הסיור. במהלך יום הכיפורים האחרון צוותו רייכנשטיין ואחת מפקודותיו, ששימשה אז כשוטרת חובה, לעבודה משותפת, כשרייכנשטיין שימש כמפקד הניידת. בסביבות אחת בלילה השוטרת ציינה כי היא צריכה להתפנות ואמרה לרייכנשטיין כי מאחר וחשוך היא תעשה זאת מאחורי הניידת. הרס"ר השיב לה כי עלולים לראותה, ואם לא מפריע לה שיראו אותה אז "שתעשה כבר מקדימה שגם הוא ייהנה מהנוף".
עוד באותו הערב אמר רייכנשטיין לשוטרת כי אם "תעצום את העיניים יחשוב כי התעלפה ואז יצטרך לעשות לה עיסוי". השוטרת השיבה לו כי אם יעשה זאת הוא "ישבור לה את העצמות", והוא השיב כי הוא "עושה עדין".
הרס"ר לא הסתפק בזה והציע לה לשחק "אמת או חובה". השוטרת ניסתה תחילה להתחמק, אך לבסוף הסכימה. היא ציינה בפני רייכנשטיין כי לאור פער הגילאים ביניהם הם יתקשו למצוא אלו "חובות" ניתן להטיל אחד על השני. בשלב מסוים שאל רס"ר רייכנשטיין את המתלוננת "מה הקווים האדומים שלה" וביקש ממנה לרקוד על מכסה המנוע של הניידת. השוטרת סירבה והשיבה: "כן בטח עכשיו אני עולה וחושפת אותנו בפני כל מי שמסתכל".
בהמשך אותו הערב, אמר רייכנשטיין למתלוננת כי חובה עליה לעשות לו מסאז' בגב. רייכנשטיין לא הסתפק בזה וביקש מהשוטרת להפתיע אותו ולעשות 'מה שבא לה'. השוטרת נתנה לו "סטירה חלשה בלחי". בהמשך קפאה במקומה ואמרה כי היא אינה מעוניינת לשחק יותר.
בכתב האישום המשמעתי נכתב כי "בהיותו מפקד המשמרת, התנהג הנאשם באופן שאינו הולם ואשר יש בו לפגוע בתדמית המשטרה. במהלך משמרת עם שוטרת חובה, כאשר בין השניים מתקיימים יחסי מרות, בחר לשוחח עימה שיח בעל מאפיינים ורמיזות פוגעניות, לשחק עימה משחק של 'אמת או חובה' כאשר הקשר היה בעל מאפיינים פוגעניים, לעסות את המתלוננת בכתפיה וליצור מצב בו קיבל עיסוי מהמתלוננת בגבו".
מטעם ההגנה העידו בבית הדין המשמעתי עדי אופי ששירתו כקצינים במערך המודיעין ושימשו כמפקדיו של רייכנשטיין. העדים אמרו להגנתו כי הוא שוטר מצוין ובלש מקצועי ואמיץ, שמבצע כל משימה בצורה מיטבית, ללא כל בעיות משמעת. סנגורו של רס"ר רייכנשטיין הדגיש כי "הנאשם הביע חרטה כנה ואמיתית כמו גם צער עמוק על הסיטואציה ועל מעשיו".
לבסוף, פסק בית הדין המשמעתי של המשטרה בהרכב השופטים סנ"צ תמר עמית, נשיאת בית הדין תנ"צ רקפת לוין-גורדון ועו"ד אוריאל דרייפוס, עונש של נזיפה חמורה, פיצוי כספי למתלוננת בסך 500 שקלים והורדה בדרגה אחת לשישה חודשים, מתוכם חודש אחד בפועל והיתר על תנאי למשך שנה.
אם במקרה הנוכחי מדובר היה במעידה חד פעמית, אז בסיפור הבא מדובר בהתנהגות חזרתית, מה שלא הפריע לבית הדין להקל בעונשו של השוטר.
"תעוזה והיעדר מורא"
רס"ם חוסאם בוז שירת כמפקד כיתה במג"ב איו"ש וכמפקד משימות. חמש לוחמות מג"ב ששירתו תחתיו התלוננו נגדו. בכתב האישום מפורטים שישה מקרים של התנהגות שאינה הולמת. במקרה הראשון, בעת שהשוטרת א"ד בדקה רכבים במחסום, התבטא כלפיה רס"ר חוסאם כי "אם היית עוצרת אותי ככה הייתי גומר". במקרה השני, הכניס חוסאם אשפה לחלק האחורי של הרכב ובעת בקשתה של השוטרת ממנו שיפתח את הרכב מאחור, אמר לה הנאשם "תזהרי במילים שלך, שאני לא אבין לפתוח מאחורה".
במקרה השלישי, השוטרת י"ל, שהייתה בפטרול והייתה צריכה לחתום כל שעה על ביצועו, הגיעה למקום ההחתמה וגילתה ציור של לב במקום החתימה. לאחר מכן אמר לה חוסאם כי הוא השאיר לה "סימן של לב". המקרים הרביעי והחמישי אירעו עם השוטרת ה"ט בשני מועדים שונים. בראשון, בעת שחלפו זה על פני זו, הנאשם נתן לה"ט מכה קטנה ברגלה ואמר לה "בתיאבון יא שמנה". במקרה השני, שאירע כחמישה חודשים לאחר מכן, בעת נסיעה ברכב הנאשם ביקש מה"ט שתעשה לו מסאז'. ה"ט אמרה לו ש"אשתך תעשה לך מסאז'" ובתגובה ענה הנאשם "אשתי תעשה לי בבית ואת תעשי לי בבסיס" או ביטוי דומה לכך. במקרה השישי הנאשם ניגש לשוטרת ש"ב, שסיימה משמרת והגיעה למקום מנוחת השוטרים, ליטף את ראשה ואמר לה "יפה שלי".
התביעה טענה כי "הנאשם, מפאת תפקידו, גילו, דרגתו ומעמדו היה אמור לשמש כדוגמא אישית לשוטרות וחובתו הייתה לשמור על סביבת עבודה מכבדת. הנאשם פגע בערכים המוגנים של חובת נאמנות המשטרה כלפי השוטרות. "לא זו בלבד אלא האמירות גם לוו במגע על גופן של שתי מתלוננות - מה שמעיד על תעוזה והיעדר מורא". צוין בכתב האישום המשמעתי.
עורכת דינו של רס"ם חוסאם טענה להגנתו כי "מדובר בעבירת התנהגות ולא בעבירת הטרדה מינית. מדובר בנאשם שצבר, לדבריה, "שק זכויות עצום", משרת במשטרה 18 שנה והמעשים בהם הוא הורשע מהווים חריגה מנוף חייו. הסנגורית טענה כי אין לייחס לנאשם דפוס התנהגות חוזר כשמדובר באירועים שאירעו במשך 4-3 חודשים.
שופטי בית הדין המשמעתי סנ"צ תמר עמית, נצ"מ אברהם פרנקל וסנ"צ שרון חן פסקו כי עונשו של השוטר יהיה נזיפה חמורה, קנס כספי של 200 שקלים לכל אחת מהמתלוננות והורדה בדרגה אחת למשך שישה חודשים, מתוכם 3 חודשים בפועל ו-3 על תנאי.
המקרה הבא עוסק ביחסים לא ראויים שקיים חוקר מלהב 433 עם נאשמת בתיק הטלגראס. במארס 2019, נעצרה האישה בחשד למעורבות בפרשת הטלגראס. במהלך ימי המעצר היא נחקרה באזהרה. רס"ר תומר שמעוני, מיחידת אתג"ר בלהב 433, שמר על האישה בין חקירותיה, והיה אחראי לשמירה גם על חפציה האישיים. לאחר שהוגש נגדה כתב אישום ובקשה למעצר עד לתום ההליכים, היא שוחררה למעצר בית, ומצאה בכיס מכנסיה פתק ועליו שמו הפרטי של השוטר ומספר הטלפון שלו.
האישה יצרה איתו קשר והזמינה אותו לביתה בשעות הלילה. הוא נענה להזמנה. לפי כתב האישום המשמעתי, "הנאשם שהה בבית המתלוננת מספר שעות במהלכן שוחחו השניים, ובין היתר אמרה המתלוננת לנאשם שהפרקליטות עושה לה עוול. כמו כן שתה הנאשם בירה. במהלך שהותו סיפרה המתלוננת לנאשם שהיא במחזור ובהמשך אמרה לו "אתה יודע שאפשר לעשות דברים אחרים". הנאשם נכנס עם המתלוננת לחדר השינה שלה. בשלב מסוים במהלך הפגישה, בעודם יושבים על הספה בסלון, נישק הנאשם את המתלוננת בפניה וזו נרתעה לאחור.
למחרת היום שב הנאשם והגיע לבית המתלוננת, בעודה במעצר בית, כשגם בהזדמנות זו עשה כן שלא במסגרת תפקידו וללא שעדכן את מפקדיו. בנוסף השניים שוחחו באמצעות שיחות והודעות בוואטסאפ, כשהשוטר דאג למחוק את רישום השיחות וההתכתבויות ממכשיר הטלפון הסלולרי שלו. "במעשיו כמתואר לעיל התנהג הנאשם באופן שאינו הולם שוטר ואשר יש בו כדי לפגוע בתדמית המשטרה וכן לא מילא אחר הוראות נוהל אמ"ש 'איסור קיום קשרים חברתיים העלולים לפגוע בתדמית המשטרה'".
שוחחו על ענייניה המשפטיים בביתה
סנגורו של שמעוני טען להגנתו כי "הוא משרת במשטרה מזה כחמש שנים. מצד אחד תקופה שאינה ארוכה אך מצד שני בתקופה זו צבר לזכותו זכויות רבות במשטרה. הנאשם בפתח דבריו לפנינו ציין כי הוא מתבייש בעצם ההגעה שלו למעמד זה, הוא מבין את החומרה, את המשמעות וההשלכות של מעשיו וקיבל על עצמו את האחריות למעשים".
בהסדר טיעון שאליו הגיע השוטר עם בית הדין סוכם כי הוא יודה בעבירות של התנהגות שאינה הולמת שוטר ואי מילוי הוראה. "יש לזקוף לחומרה את העובדה שבמהלך הפגישות הללו שוחחו השניים על ענייניה המשפטיים ובמסגרת זו הלינה המתלוננת על יחס הפרקליטות כלפיה ולאחר מכן ציינה כי אם הנושא המשפטי בעניינה לא יתנהל לשביעות רצונה היא יכולה לרדת מן הארץ דרך ירדן או מצרים. לעניין זה מצאנו טעם בדברי התובעת שציינה כי לא מן הנמנע שאמירה שכזו יכולה הייתה להקים עילת מעצר חדשה כנגד המתלוננת בחשד להימלטות מן הדין. הנאשם לא דיווח למפקדיו לא על קיום המפגשים ולא על תוכן הדברים", נכתב.
"העונש הראוי וההולם במקרה שלפנינו הוא נזיפה חמורה והורדה בדרגה אחת בפועל למשך שנה. שנה שבה יום יום יישא הנאשם כאות קין את כשלונו ואת תשלום חובו לארגון ולכלל הציבור. שנה ותו לא", קבעו השופטים בהחלטתם.
פסיקות בית הדין המשמעתי מתפרסמות אחת לרבעון באתר משטרת ישראל. תחילה היו מטשטשים במשטרה את שמות השוטרים שהועמדו לדין משמעתי. לאחר מאבק ארוך שניהל עו"ד פיני פישלר, ביטלה המשטרה את השחרת שמות השוטרים שהועמדו לדין.
מהמשטרה נמסר בתגובה כי "בניגוד לנטען, בחלק ניכר מהמקרים הסנקציות שננקטות נגד השוטר אינן מסתכמות באלו הקבועות בפסק הדין, וכוללות גם אמצעים מנהליים נוספים שנשקלים וננקטים על ידי מחלקת המשמעת של המשטרה עד לכדי פיטורים המתבצעים בעקבותיו במקרים המתאימים".
"בנוסף בעקבות כל הרשעה בבית הדין לא יכול הנאשם להתקדם בדרגה במשך תקופה משמעותית של עד חמש שנים, זאת במידה שהוא נשאר בשירות. במקרים שהוזכרו הורשעו לאחרונה השוטרים בבית הדין למשמעת של המשטרה ובימים אלו נשקל המשך השירות של כל אחד מהשוטרים, כך שההליך בעניינם טרם הושלם".
"נציין כי חריגות משמעת נבדקות ומטופלות ביסודיות הן על ידי מחלקת המשמעת של המשטרה והן על ידי בית הדין למשמעת במקרים המתאימים. כל תיק משמעתי המטופל במשטרה, נבדק ונדון על פי נסיבותיו הייחודיות מול הוראות החוק, הפקודות, הנהלים והערכים עליהם אמון הארגון. החלטת בית הדין למשמעת מהווה רק חלק מההליך המשמעתי כלפי שוטר. פסקי הדין של בית הדין למשמעת מנומקים ובהם ניתן למצוא בפירוט רב ניתוח של העבירה ונסיבותיה וכן התייחסות לנאשם, מעשיו ועברו המשמעתי. סמכויות הענישה של בית הדין קבועות בחוק ומוגבלות, טומנות בחובן סנקציה כלכלית משמעותית, ושופטי בית הדין למשמעת עושים שימוש בסל ענישה זה שהוקנה להם מכוח החוק ובהתאם לשיקול הדעת השיפוטי".