לקראת ועידת האקלים בגלזגו: הממשלה הציבה "יעד חדש" להפחתת פליטות גז החממה

רגע לפני המועד האחרון להגשת יעדי פליטת גזי החממה לוועידת האקלים העולמית בגלזגו, יביאו השרים לאישור בממשלה החלטה להפחית לפחות 85% מפליטות הגז עד 2050. היעדים זוכים להסכמה רחבה בממשלה, אך הם לא לגמרי חדשים, ופעילי סביבה טוענים כי הם לא מספקים ואף "עלובים"

  • משבר האקלים

ראש הממשלה נפתלי בנט ושרי הממשלה יביאו לאישור ביום ראשון החלטה הקובעת יעד לאומי, במסגרתו עד לשנת 2050 תופחת פליטות גזי חממה בישראל בהיקף של לפחות 85% ביחס לפליטות בשנת 2015. ההחלטה קובעת ביחס לשנה זו גם יעד ביניים לשנת 2030 של הפחתת הפליטות ב-27%. היעד נקבע לקראת ועידת האקלים של האו"ם, שתתקיים בגלזגו בחודש נובמבר.

בוועידת האקלים שהתקיימה בסוף 2015 בפריז, התחייבו מנהיגי מדינות העולם לגבש עד סוף שנת 2020 חזון, יעדים ואסטרטגיה למעבר לכלכלות דלות פחמן ואף מאופסות פליטות, עד לשנת 2050. מרבית מדינות העולם, בהובלת מדינות ה-OECD, כבר השלימו מחויבות זו. כדי לעמוד בה, ומתוך הכרה שמדובר באינטרס לאומי, יזמו במשרד להגנת הסביבה בסוף 2018 תהליך עבודה לגיבוש החזון והאסטרטגיה בנושא.

המועד האחרון של המדינות המשתתפות בוועידת גלזגו להכרזה על יעד פליטת גזי החממה שלהן הוא עד סוף השבוע הבא. אולם בשל סבבי הבחירות והמשבר הפוליטי בישראל, ההחלטה בעניין לא התקבלה במשך תקופה ארוכה. יש לציין כי אם ישראל לא הייתה מגבשת עמדה בנושא, הייתה נגרמת לה מבוכה רבה, מפני ששאר מדינות ה-OECD כבר הודיעו על יעדי פליטת גזי החממה שלהן לקראת הוועידה.

עוד בוואלה!

ישראל נערכת למשבר האקלים עם חוק חדש: "עת חירום"

לכתבה המלאה
גובשה החלטה רגע לפני שנגרמה מבוכה לישראל. זיהום אוויר בגוש דן (צילום: ראובן קסטרו, ראובן קסטרו)

עוד בטרם החליטה הממשלה רשמית, משרדי הגנת הסביבה, האנרגיה, האוצר, התחבורה, הכלכלה והתעשייה והפנים, כבר מובילים הקצאת תקציבים ייעודיים לשם יישום היעדים לשנת 2030. בין סעיפי התקציב השקעות ברכש אוטובוסים חשמליים, קידום פריסת עמדות טעינה, השקעה בהפחתת פליטות גזי חממה בתעשייה, בעסקים וברשויות המקומיו, תוך שיתוף פעולה עם נציגי השלטון המקומי והתעשייה.

יצוין כי יעד הביניים שהציבה ישראל להפחתת פליטת גזי חממה ב-27% עד 2030 - נמוך משמעותית מהיעדים של מדינות האיחוד האירופי, שעומדים על הפחתה של כ-60% עד 2030.

ההחלטה המשותפת מתווה בפעם הראשונה יעדים להפחתת גזי חממה, ואסטרטגיה לאומית למעבר למשק נקי, יעיל ותחרותי. בכך מתייצבת ישראל בשורה אחת עם שאר המדינות המפותחות במאבק הגלובלי במשבר האקלים, בהובלת ארצות הברית, מדינות האיחוד האירופי, קנדה, יפן וסין.

יש חדש תחת השמש?

בממשלה אומרים כי החידוש הוא בהסכמה רחבה על היעדים, מעבר למשרד להגנת הסביבה. ואכן זו לא לראשונה שהיעדים האלה נשמעים, בין היתר כיוון שמדינת ישראל מחויבת להם על פי הסכמים בינלאומיים עליהם חתמה.

בחינה של הכרזות העבר מצביעה על כי במהות ובעיקר "אין חדש תחת השמש", למעט יעדי הביניים. כך למשל, ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו הצהיר בוועידת האקלים העולמית ב-2020 כי "ישראל מחוייבת למעבר מלא מדלקי מאובנים לאנרגיות מתחדשות עד 2050", בהתאם להחלטת ועידת פריז עוד מ-2015.

באוקטובר אשתקד כבר הכריז המשרד להגנת הסביבה על יעד של הפחתה בשיעור של 85% בפליטת גזי החממה עד 2050 והשרה גילה גמליאל הצביעה נגד החלטה שאפתנית פחות שהניח כהצעת מחליטים על שולחן הממשלה שר האנרגיה דאז, ד"ר יובל שטייניץ. הוא הכריז על הפחתה בשיעור של 80% בפליטות גזי החממה במשק עד 2050 וגם באשר ליעד שלו של 30% אנרגיות מתחדשות ב-2030, השרה דאז ציינה כי הוא נמוך מדי. "על מנת להעמיד את ישראל בשורה אחת עם מדינות OECD מתקדמות אחרות, יש להציב יעד של 40% לשנת 2030", דרשה.

עיקרי היעדים שנקבעו לשנת 2030 - ביחס לשנת 2015

  • הפחתת פליטות גזי חממה שמקורן בתחום הפסולת המוצקה עד לשנת 2030 בהיקף של 47% לכל הפחות
  • הגבלת כמות פליטות גזי החממה מרכב חדש
  • הפחתת פליטות גזי חממה שמקורן בייצור החשמל עד לשנת 2030 בהיקף של 30% לכל הפחות
  • הפחתת פליטות גזי חממה מסקטור התעשייה עד לשנת 2030 בהיקף של 30% לכל הפחות

עיקרי היעדים שנקבעו לשנת 2050 - ביחס לשנת 2015

  • הפחתה של 96% פליטות גזי חממה מסקטור התחבורה
  • הפחתה של 85% פליטות גזי חממה מסקטור החשמל
  • הפחתה של 92% פליטות גזי חממה בתחום הפסולת העירונית

אז וגם היום ביקרו מומחים את יעדי ישראל בציינם כי הוא נמוך מהיעד אותו הציבו להן אף מדינות מפותחות פחות ממנה. זאת, תוך שדוח של מבקר המדינה הצביע על כי ישראל לא עומדת ביעדים הנמוכים שלה עצמה. כך או כך, יש הסכמה רחבה בין המשרדים הרלוונטיים, וכאמור, הכוונה כעת היא להשלים חקיקה עוד לפני ועידת האקלים הבאה, בסוף שנה זו.

יעד ביניים נמוך משמעותית משאר מדינות האיחוד האירופי. זנדברג (צילום: יואב איתיאל)

יו"ר עמותת "שומרי הבית", המחזיקה באג'נדה סביבתית בריאותית, יוני ספיר, מתח ביקורת על היעדים שהציבה הממשלה, טען כי הם אינם מספקים.

"הגיע הזמן שנתקדם למעמד בו מרבית האומות המפותחות נמצאות זה מכבר. חבל שהיה צורך בחודשים ארוכים של דיונים והתכתשויות פנימיות בלתי פוסקות, כדי לממש מטרה המובנת מאליה לכל מדינה חפצת חיים", מסר ספיר. "לצערי, היעדים הנוכחיים עדיין עלובים ברובם. על ישראל להגדיר יעד של כלכלה מאופסת פחמן כפי שנוהגות מרבית מדינות העולם ולא להסתפק במעבר לכלכלה דלת פחמן. על ישראל להגדיר בהחלטה יעדי ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, עם יעדי ביניים נמרצים. על ישראל לאמץ כבר עתה מנגנון מיסוי פחמן. על ישראל להגדיר מנגנון בעל סמכויות שיבחן את הפרויקטים התשתיתיים המתכוננים לאורה של החלטה זו, כדי שלא תהפוך אות מתה כמו מרבית החלטות ממשלות ישראל לדורותיהן".

"צעד חשוב קדימה - לא מספיק"

התייחסות אדם טבע ודין להצעת המחליטים: "זהו צעד חשוב קדימה אבל הוא אינו מספיק ומותיר את ישראל מחוץ למועדון המדינות המתקדמות שהתחייבו לאפס פליטות. בנוסף, לא ברור לצורך מה נדרש משרד האנרגיה לשנה נוספת עבור קביעת יעדי אנרגיה מתחדשת. הנוסח הנוכחי מדולל, בעיקר בכל הנוגע למהפכה הנדרשת במשק האנרגיה".

"כאמור, בולט בהיעדרו מההצעה יעד של אנרגיות מתחדשות (לעמדתנו יעדים סבירים הם - 50% עד 2030 ו- 100% עד לשנת 2050), יעד הפחתת פליטות מרשת החשמל נמוך יותר מהיעד שהיה בנוסח הקודם - 30% במקום 35% עד לשנת 2030), והיעד של התייעלות אנרגטית הוא נזיל מידי בהיותו תלוי תוצר ולא אבסולוטי. כמו כן, נעלם מהנוסח סעיף שהיה בנוסחים קודמים, המחייב לבחון פרויקטים/תכניות ממשלתיות לאור השפעתם על יכולת העמידה ביעדים".

"עם זאת, אנו מקווים שמשרד האנרגיה ישנה את גישתו לפיה הוא אקס טריטוריה מבחינה אקלימית ויפעל לעיגון התחייבויות לאנרגיות מתחדשות, ואימוץ יעדים משמעותיים ולא ונזילים. כיום, במקביל להצהרות, ממשיך המשרד לפעול לפתיחת הים להפקת עוד ועוד גז מזהם שמחמיר את התלות בשריפת דלקים במקום לקדם טכנולוגיה וחדשנות ישראלית בתחום האנרגיה הירוקה. הגיע הזמן שמדינת ישראל תיקח ברצינות את משבר האקלים ותבין שזהו האיום האסטרטגי הכי חמור על קיומנו כאן. ההחלטה עשויה להיות איתות בכיוון הנכון, אבל אם היא לא תלווה בהתחייבויות חד משמעיות בתחום האנרגיה כמו גם עיגון ההתחייבויות בחקיקה - היא פשוט לא מספיקה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully