ישראל נערכת למשבר האקלים עם חוק חדש: "עת חירום"

החוק שמקדם המשרד להגנת הסביבה מעגן את היעדים הלאומיים להפחתת פליטות גזי חממה. למרות הצהרות על הקמת ועדת מומחים ויצירת מנגנונים לדיווח ובקרה, ישנם מומחים שחוששים כי יעדי התכנית אינם ברי השגה. גמליאל: קוראת לשרים להישיר מבט אל המציאות

בווידאו: מזג אוויר קיצוני ברחבי העולם בשנת 2020 (צילום: רויטרס)

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, תצא היום (שני) לדרך עם טיוטת "חוק אקלים", ובכך תצטרף ישראל לשורת מדינות מתקדמות בעולם שכבר עשו זאת. מטרתו המוצהרת של החוק היא "ליצור מסגרת מתכללת להתמודדות מדינת ישראל עם משבר האקלים". החוק כולל קביעת כמה יעדים לאומיים, הקמת ועדת מומחים עצמאית לליווי הטיפול הממשלתי בנושא, וכן יצירת מנגנונים לדיווח ובקרה.

במשרד להגנת הסביבה מבטיחים כי בימים הקרובים תפורסם הטיוטה להערות הציבור ולשותפים בממשלה. "ההערות יישקלו במהלך ניסוח טיוטת החוק, ובהמשך הדרך היא תצטרך לקבל את אישורה של ועדת השרים לחקיקה כאשר תקום, בטרם תונח על שולחן הכנסת לדיון ולהצבעה", נמסר.

חוק האקלים החדש קובע יעד לאומי להפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030, לפיו יש להפחית את הפליטות בלפחות 27% ביחס לכמות פליטות גזי החממה שנמדדה בשנת 2015, בעוד שעד שנת 2050 יש להפחית את הכמות בלפחות 85%. לוח הזמנים לגיבוש התוכנית הלאומית כולל את אישור התוכנית הראשונה עד סוף שנת 2025, ועדכונה מדי חמש שנים.

ההיבטים המרכזיים של החוק כוללים מניעה וצמצום של פליטות גזי חממה. זיהום אוויר בגוש דן, ב-2018 (צילום: מערכת וואלה! NEWS, ראובן קסטרו)

גמליאל קוראת "לשרי הממשלה הרלוונטיים להישיר מבט אמיץ אל המציאות, להבין כי אנו בעת חירום, ולתמוך בחוק האקלים שאנחנו מובילים". עוד היא מזכירה כי "משבר האקלים והנזקים הנובעים ממנו הם עובדה שאינה שנויה במחלוקת כיום בין מומחים ומדענים וכי שינוי האקלים הניכר בעשורים האחרונים הוא תוצר לוואי של הפעילות האנושית, ובעיקר שריפת דלק פחמני".

לדבריה, טיוטת "חוק האקלים הישראלי", שגובשה בשיתוף אגודת "אדם טבע ודין", מעגנת את היעדים הלאומיים להפחתת פליטות גזי חממה ועוסקת בהסתגלות הנדרשת לשינוי אקלים, להשפעות הנובעות ממנו ונזקיו. "אנחנו היום מגינים על הציבור, על בריאותו ועל רווחתו מפני השלכות משבר האקלים, ובפרט על הדורות הבאים אשר יאלצו להתמודד עם ההחרפה הצפויה במצב. יחד, נוביל את ישראל לעמוד במחויבויותיה הבין-לאומיות מכוח אמנת האקלים", אמרה השרה.

היבטיו המרכזיים של החוק הינם מניעה וצמצום של פליטות גזי חממה, זאת תוך מעבר הדרגתי לכלכלה דלת פחמן באמצעות פיתוח המשק ושימוש בתחליפים בני קיימא, המבוססים על אנרגיות מתחדשות, כמו גם יצירת מנגנוני תמחור פחמן. כמו כן, החוק מקדם היערכות להשפעות הנובעות ממשבר האקלים ונזקיו. פעולה במישורים אלה נועדה להגן על בריאות הציבור ורווחתו מפני השלכות המשבר, ובפרט על הדורות הבאים. ההיערכות נועדה לקדם פיתוח בר קיימא של החברה והסביבה בישראל, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי.

קוראת לשרי הממשלה להישיר מבט אמיץ אל המציאות. גמליאל, ב-2020 (צילום: ראובן קסטרו)

"בעשור הקרוב, ככל שתתברר הזמינות של טכנולוגיות שונות, לרבות ייצור ואגירת אנרגיה אשר אינה כרוכה בפליטות גזי חממה, יהיה מקום לביצוע הערכה מחודשת של יעדי ההפחתה על מנת להביא להפחתה נוספת ולקבוע יעדים שאפתניים יותר", מבטיחים במשרד להגנת הסביבה.

על מנת להבטיח את יישום התכנית, מוצע כי היא תכלול פירוט לעניין התקציב ודיווח לכנסת ודרכה לציבור. על פי טיוטת חוק האקלים, מדי שנה השרה תגיש לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת דוח בדבר יישום התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה. כמו כן, תוקם ועדה מייעצת לשינוי אקלים, בראשה יעמוד מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, והיא תורכב מנציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים לגיבוש מדיניות האקלים של ישראל וליישומה, וכן מנציגי קבוצות בעלות עניין בציבור, כמו נציגי ארגוני הסביבה והדור הצעיר, סטודנטים ותלמידים.

טיוטת החוק מציעה גם להקים באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ועדת מומחים לעניין שינויי האקלים, שחבריה ימונו על ידי האקדמיה והיא תפעל באופן עצמאי ובלתי תלוי ממקבלי ההחלטות. הוועדה תקבע את סדר יומה ואת הנושאים בהם תדון לשם קידום הידע והמחקר המדעי בנושא שינוי אקלים. "המטרה היא להבטיח שיח ציבורי פתוח, המבוסס על עובדות מדעיות, בכל הנוגע לסוגיה מורכבת זו", אומרים במשרד להגנת הסביבה.

היעדים של ישראל צנועים בהשוואה למדינות אחרות. הפגנה נגד משבר האקלים בתל אביב, ב-2019 (צילום: אתר רשמי, מגמה ירוקה)

לפי חוק האקלים החדש, השרה להגנת הסביבה תהיה ממונה על ביצוע הוראות החוק, ותהיה מוסמכת להתקין תקנות בתחומים שונים לצורך יישומו.

"השרה גילה גמליאל והמשרד להגנת הסביבה מובילים היום מהלך היסטורי בשיתוף 'אדם טבע ודין', בדרך להכנסת ישראל לרשימת המדינות המתוקנות הנערכות להתמודדות עם משבר האקלים", אומר עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל "אדם טבע ודין". "אנו גאים להיות שותף מקצועי לניסוח חקיקת האקלים, ונעשה כל שניתן כדי לפעול לצד המשרד לקידום יעדים של איפוס פחמן עד שנת 2050, מעבר ל-100% אנרגיות מתחדשות, והיערכות אמיתית לאיומי האקלים. חוק אקלים לישראל הוא מורשת הכרחית שאנו חייבים להותיר לילדינו, למען איכות חייהם ועתידם הקיומי בישראל".

ישנם מומחים שעדיין מהוססים מהצעדים. "מדובר במהלך חיובי וטוב שחוק אקלים יובא לכנסת, אבל עם כל הכבוד, היעדים הסופיים צנועים בהשוואה למדינות אחרות בעולם", אומר לוואלה! פרופ' אמריטוס חיים קותיאל מהחוג לגאוגרפיה של אוניברסיטת חיפה, אחד מחוקרי האקלים הוותיקים והמוערכים בישראל. קותיאל מציין כי "על פי תזכיר החוק המוצע, ההפחתה המשמעותית בפליטות אמורה להתרחש בתוך כשנה, בין 2049 ל-2050, הפחתה מ-73% ל-15%. זה לא הגיוני, לא אפשרי ולא ישים".

לדברי קותיאל, "חסרים לי עדיין הסנקציות ומנגנוני האכיפה שנחוצים בכל מקום וישראל אינה יוצאת מן הכלל. ישראל אישרה את הסכמי פריז עוד ב-2016 - אני לא משפטן, אבל נראה לי שאם משהו דחוף אז לא לוקחות 5 שנים להגיש עבורו טיוטה".

עוד בוואלה!

בדיקת וואלה! NEWS: כך המפלגות מתחייבות לפעול נגד משבר האקלים

לכתבה המלאה

תגובת צלול: "הצעת המשרד להגנת הסביבה היא מבורכת, אך מנותקת מכל גיבוי ממשלתי וככזאת אין לה ערך מעבר ליחסי הציבור שהיא מעוררת. החוק פורסם ללא כל דיון ממשלתי בנושא, אחרי שאתמול שר האנרגיה שטייניץ פרסם הצעת מדיניות נפרדת להפחתת פליטות, שהציגה יעדים נמוכים ובלתי מספקים, העיקר לפרסם מהר מהר משהו שאומר "אקלים" ו"הפחתה" בכותרת, בגלל שב22.4, יום הסביבה הבינלאומי, מכנס ביידן מפגש מנהיגים חירום בזום, להגדרת יעדי המדינות.

‏לישראל אין יעדים ותכניות, הממשלה מקדמת גז תוך הטעיית הציבור לחשוב שזה טוב, כשכל מי שמתענין יודע שגז אינו טבעי יותר מפחם או נפט, והמתאן ושהוא משחרר מסוכן מאוד לאקלים.
‏במקום מדיניות ממשלתית, כל יום שר אחר מפרסם הצהרות יחצ בלתי מספקות. השרים מתעסקים באגו במקום באקו, כך לא מנצחים במלחמה הגדולה לחיים, מול איום שהוא גדול מהאיום האיראני ואיום האנטישמיות גם יחד. ‏צלול קוראת להקמת מנהלת אקלים חירום, עם סמכויות לשינוי מדיניות וליצירת מהלכים ממשלתיים אמיתיים להצלת המצב ולשינוי סדרי עדיפויות אמיתיים".

תגובת איגוד ערים שרון כרמל: "אנו מברכים על היוזמות של משרדי האנרגיה ואיכות הסביבה להפחתה בפליטות גזי החממה והפסקת השימוש בפחם, אך לא ניתן ליישם זאת כאשר ביד אחת מחליטים על שימור יחידות 1-4 הפחמיות בתחנת הכוח אורות רבין, וביד השנייה מדברים על אנרגיות מתחדשות. יש לסגור - ולא לשמר את היחידות עכשיו, מייד, היות והן גורמות - גם בשימור, לזיהום אוויר ניכר ופגיעה באיכות חיי התושבים. במקביל יש ליצור תכנית מקיפה, כולל תקצוב ויעדים לאגירת אנרגיה ושימוש באנרגיות מתחדשות על מנת שמשק האנרגיה יתבסס בתוך שנים ספורות על אנרגיות מתחדשות בלבד".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully