השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל הכריזה על גיבושו של "חוק אקלים". זאת, בכנס הורביץ לכלכלה ולחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנפתח היום (שני) ומוקדש בין היתר לנושא, בהשתתפות השרה, מנכ"לי משרדי הממשלה ורגולטורים, המגזר העסקי וארגוני החברה האזרחית.
"מגפת הקורונה המחישה כיצד משברים גלובליים המתחילים בטבע יכולים להשפיע על הכלכלה, הבריאות ואיכות חיינו", אמרה גמליאל, "למשבר האקלים יש פוטנציאל גבוה אף יותר ליצירת זעזועים. לכן, הנחיתי את גורמי המקצוע במשרדי לעבוד על נוסח ראשוני של חוק האקלים, שיופץ לציבור בקרוב".
מסקר המכון הישראלי לדמוקרטיה שהוצג בכנס, רוב הציבור בישראל סבור שהאנושות בסכנה עקב שינויי האקלים. עוד עולה כי 75% מהציבור הישראלי מסכים שיש קשר בין פליטות מזהמות ושינויי אקלים ורובו הגדול מוכן לשלם על פאנל סולארי על גג הבית הפרטי; חברות הגז והנפט ותחנות הכוח נתפסות כאחראיות לפעול נגד זיהום האוויר ואחריהן הממשלה.
עוד בוואלה!
הסקר המיוחד שערכו דפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה והילה שואף-קולביץ חוקרת במכון, בחן את עמדות ותפיסות הציבור בנוגע לשינויי אקלים, לצד נכונותו לפעולה בנושא. הכול, בסמוך לוועידת האקלים הבינלאומית.
עיקרי הממצאים בסקר מראים כי רוב הציבור בארץ (72%) סבור שהאנושות בסכנה בשל שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית, ויותר ממחצית (54%) סבורים כי המשבר הבא יהיה משבר האקלים. הרוב (76%) סבורים כי על ממשלת ישראל לדאוג להיערך לקראת שינויי האקלים.
לפי הסקר, ישראלים רבים מראים נכונות לפעולה בנושא. 77% הביעו נכונות גבוהה להפריד פסולת למחזור באופן קבוע אם פחי המחזור יהיו ליד ביתם. עוד בהקשר זה, 61% מהציבור מוכנים לוותר על שימוש בכלים חד פעמיים, אך בציבור החרדי הנתון נמוך כמעט בחצי, 37% בלבד. במחוז חיפה מוטרדים משמעותית יותר משאר האוכלוסייה ממשבר האקלים: ממחלות ומגיפות (82%), מהעלייה בזיהום אוויר (80%) ומפגיעה במצבן הכלכלי של האוכלוסיות החלשות בעולם בעקבות משבר האקלים (79%).
סקר עמדות הציבור בישראל בנושא משבר האקלים, נובמבר 2020
- 75% מהציבור הישראלי מסכים שיש קשר בין פליטות מזהמות ושינויי אקלים
- 72% סבור שהאנושות בסכנה בשל שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית
- 70% מוטרד מריבוי מחלות ומגיפות על רקע משבר האקלים
- 81% רואה בחברות הגז/הנפט ותחנות הכוח כאחראיות המרכזיות לפעול לצמצום זיהום האוויר בישראל
- 69% מהציבור תומכים בהפניית ההכנסות ממיסים למימון פרוייקטי תשתית סביבתיים
- (נתונים: המכון הישראלי לדמוקרטיה)
הסקר נערך כחלק מפרויקט "ישראל 2050: כלכלה משגשגת בסביבה מקיימת", פרויקט רחב שמוביל המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, משרדי ממשלה נוספים ומנהל התכנון.
לפי הסקר, הציבור בישראל מפגין מוכנות גבוהה לשאת בנטל להפחתת פליטות מזהמות. רוב הציבור (73%) מוכנים לשלם על התקנת פאנל סולרי על גג ביתם, כדי ליהנות מהוזלה קבועה של חשבון החשמל. כשני שליש (66%) מוכנים לשלם יותר בעבור רכב פחות מזהם, ויותר ממחצית (53%) מסכימים כי יש להטיל מס על מוצרים שאינם עומדים בתקן ירוק. שיעור דומה (52%) מוכנים להוציא יותר על דיור (שכ"ד או מחיר הדירה), כדי לגור בבית שנבנה לפי תקן בניה ירוקה וחסכוני בהוצאות חשמל ומים. כמחצית מהמשיבים לסקר (49%) מוכנים לשלם יותר מיסי עירייה כדי להוסיף הצללה ופארקים במקום מגוריהם.
45% מהציבור מוכנים לצמצם את היקף הנסיעה ברכב פרטי כדי להקטין זיהום אוויר, גם אם תפגע נוחות הנסיעה ומשך הנסיעה יתארך - לעומת 32% שלא מוכנים לכך. 45% מהציבור מתנגדים להטלת אגרת גודש בסך 30 שקל על המגיעים ברכב פרטי למרכזי ערים גדולות או לכבישים מרכזיים בשעות עומס, לעומת 37% שתמכו בצעד זה.
לפי נתוני הסקר, רוב גדול בציבור (81%) רואה בחברות הגז והנפט ובתחנות הכוח כאחראיות המרכזיות לפעול לצמצום זיהום האוויר בישראל, כמו גם התעשייה הישראלית כולה (76%) כאחראית לכך. אחריהן, נתפסת הממשלה כאחראית במידה רבה עד רבה מאוד לפעול לצמצום זיהום האוויר בישראל, בדגש על משרדי האנרגיה, התחבורה והמשרד להגנת הסביבה (73% מהציבור ייחסו להם אחריות רבה עד רבה מאוד). הציבור מודע גם לאחריותו האישית לפעול להפחתת זיהום האוויר: כ-60% מטילים את האחריות על הנוסעים ברכב פרטי וכ-58% על הציבור עצמו.
רוב הציבור (75%) מעדיף שההכנסות ממס פחמן - אם יוטל - יופנו להנחה בחשבון החשמל או מים למשקי הבית וכן לסיוע כספי למשקי בית לעבור לצריכת אנרגיה ירוקה וחסכונית יותר.
דפנה אבירם ניצן, מנהלת מרכז ממשל וכלכלה, אמרה כי "היום יותר מתמיד ברור שהמשבר העולמי הבא יהיה קשור לאקלים ומבחן היישום מוטל על הממשלה. ממצאי הסקר מראים שרוב הציבור בישראל מוטרד משינויי אקלים וסבור כי על ממשלת ישראל להיערך בהתאם".
היא הדגישה כי "הדרך לצמצום צריכת האנרגיה המזהמת ומעבר לאנרגיה ירוקה ויעילה יותר, עוברת דרך הסרת חסמים בירוקרטים ורגולטוריים, בנייה בתקן ירוק, התקנת פאנלים סולאריים על גגות, פיתוח תשתיות של תחבורה ציבורית, רכבים חשמליים, עידוד המגזר העסקי לפיתוח טכנולוגיות של אגירה ואנרגיה מתחדשת, השקעה והתאמת רשת החשמל ועידוד התייעלות אנרגטית".
בשנתיים האחרונות מוביל המכון הישראלי לדמוקרטיה בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, משרד התחבורה, משרד האנרגיה, משרד הכלכלה, משרד האוצר - מנהל תכנון, וארגון ה-OECD תהליך רב מגזרי וחוצה משרדים לגיבוש חזון למעבר לכלכלה דלת זיהום ומשגשגת. ראש הממשלה בנימין נתניהו, בדבריו בוועידת האקלים הבין-לאומית בסוף השבוע האחרון, הציג מדיניות חדשנית לישראל בה תחדול משימוש בדלק מאובנים והכריז על יעד של 100% אנרגיה מתחדשת עד שנת 2050.
ארגון אדם טבע ודין בירך על ההחלטת גמליאל לגיבוש חוק אקלים. "אנחנו שמחים לשמוע כי השרה גילה גמליאל החליטה לקדם חוק אקלים לישראל על בסיס הצעת חוק האקלים שהעברנו למשרד להגנת הסביבה", כתבו והבהירו כי "הדרך עוד ארוכה, והחוק חייב להיות שאפתני מספיק ועם כלים יישומיים מפורטים".
עמית ברכה, מנכ"ל הארגון אמר כי "כמו שהובלנו את חוק אוויר נקי לישראל כך הגשנו את הצעת חוק האקלים למשרד להגנת הסביבה. ההצהרה על החוק לא יכולה לבוא במקום שינוי מדיניות מידי שיפסיק בין היתר את התבססות ישראל על דלקים פוסיליים".
הוא הוסיף כי הם ימשיכו "לוודא שיינקטו צעדים קונקרטיים ונילחם לשם כך. זה זמן טוב לעצור ולברך - חוק אקלים לישראל הוא צעד קריטי להגנה על הציבור בישראל, על כלכלת ישראל ועל הסביבה של כולנו".