ערכו של המזון האבוד בישראל הסתכם בשנה שעברה ב-20.3 מיליארד שקלים, כ-1.5% מהתוצר הלאומי - כך עולה מהדוח הלאומי לאובדן מזון והצלת מזון לשנת 2019, שפורסם היום (שלישי) על ידי ארגון "לקט ישראל" והמשרד להגנת הסביבה. 2.5 מיליון טון של מזון נזרקו ברחבי המדינה, ולהפסד ערכו של המזון נלווה נזק סביבתי בשווי מיליארדים.
ממצאי הדוח מראים כי משפחה ממוצעת בישראל זורקת לפח מזון בשווי של 3,300 שקלים בשנה, סכום שווה ערך לחודש וחצי של צריכת מזון. אובדן מזון בשלב הצריכה הביתית מהווה כ-55% מסך כל העלויות הסביבתיות של התופעה.
בסך הכול, העלות הסביבתית השנתית של אובדן המזון נאמדת בכ-3.2 מיליארד שקלים. 1.4 מיליארד שקלים מהסכום נובעים מאובדן מיותר של משאבי קרקע ומים, מיליארד נוסף מפליטות גזי חממה ומזהמי אוויר ו-800 מיליון הם עלות ישירה של הטיפול בפסולת. אובדן המזון מייצר כ-1.9 מיליון טון פסולת עירונית, יותר משליש מההיקף הכולל. העלות הכלכלית, הישירה והחיצונית, של טיפול בפסולת כתוצאה מכך היא כ-1.2 מיליארד שקלים.
אל תפספס
אובדן המזון אחראי גם ל-6% מפליטות גזי החממה, שווה ערך לפליטות של 1.6 מיליון מכוניות בשנה - כחצי מכלל המכוניות בישראל. הפחתת היקפי אובדן המזון תסייע באופן משמעותי במאמץ הלאומי לעמידה ביעדים להפחתת פליטות גזי חממה, אליהם התחייבה הממשלה בהסכם פריז שנחתם בוועידת האקלים של האו"ם בדצמבר 2015.
עם המזון שנזרק ירדו לטמיון גם 1,260 מיליוני קוט"ש חשמל, כמות החשמל הנדרשת לייצור מחשבים ומכשור אלקטרוני וחשמלי בישראל בשנה שלמה; 70 אלף טון של דלק, היכולים להספיק לתדלוק השנתי של כ-160 אלף מכוניות; 180 מיליוני ממ"ק של מים שפירים שיכלו למלא 56 אלף בריכות אולימפיות או לאפשר לכל אזרח במדינה להתקלח פעם ביום במשך שנה, ומיליון דונם קרקע חקלאית - 20 פעמים שטחה של העיר תל אביב.
קרוב למחצית מהמזון שנזרק - 1.2 מיליון טון השווים כשבעה מיליארד שקלים - הוא בר-הצלה. כדי לסגור את פער אי-הביטחון התזונתי בישראל נדרש להציל 20% מהמזון האבוד, בשווי 3.2 מיליארד שקל. הצלת מזון מאפשרת לעשות זאת בעלות של 880 מיליון שקל בלבד. במקביל יאפשר הדבר לחסוך כ-80 מיליוני מ"ק מים, 250 מיליון קוט"ש חשמל, אלפי טונות של דלק, כ-220 מיליון שקל כתוצאה מצמצום פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר וכ-160 מיליון שקל כתוצאה מצמצום עלויות טיפול בפסולת.
כמו כן, השפעות האובדן בכל שלבי שרשרת הערך מייקרות את מחירי המזון בכ-11%, והוא פוגע בפריון במשק בשל תשומות ייצור ועבודה היורדות לטמיון.
הסניף הישראלי של BDO, פירמת ראיית החשבון העולמית, הכין את הדוח על פי מתודולוגיה של ארגון המזון והחקלאות של האו"ם. חן הרצוג, הכלכלן הראשי בסניף, מספר כי "בתוספת אובדן משאבי טבע, עלות פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר ועלות טיפול בפסולת, סך האובדן עומד על כ-23.5 מיליארד שקל. בהפסד הזה ניתן היה לממן חמישית מתקציב סיוע הקורונה של המדינה. אובדן המזון הינו איוולת כלכלית, חברתית וסביבתית".
לדברי גידי כרוך, מנכ"ל "לקט ישראל", "לנוכח משבר הקורונה המתעצם, עולה יותר מתמיד חשיבות האימוץ של הצלת מזון ככלי מדיניות ממשלתי המשפיע על תחומי הרווחה, הסביבה, הבריאות והכלכלה".
על פי אומדני BDO, בישראל משבר הקורונה יביא לתוספת של 145 אלף נפשות שייכנסו למצב של אי-ביטחון תזונתי שלא היו בו בעבר. בנוסף, המשבר יביא להחמרת והעמקת מצבם של כ-1,870 אלף איש שחיו באי-ביטחון תזונתי לפני שפרצה המגיפה. הצלת המזון הייתה יכולה להעניק סיוע משמעותי לאותן משפחות.
ארגון "לקט ישראל" הציל בשנת 2019 כ-2.2 מיליון ארוחות מבושלות מבסיסי צה"ל, בתי מלון, חברות הסעדה ומסעדות, וכ-15.7 אלף טון נוספים של תוצרת חקלאית בשווי כולל של כ-209 מיליון שקל. עודפי המזון הללו מועברים מדי שבוע ליותר מ-175 אלף נזקקים באמצעות כ-200 עמותות ברחבי ישראל.
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, מסרה בתגובה כי "דוח אובדן והצלת מזון מלמד, כי השפעות אובדן המזון על הסביבה ועל הכלכלה הן משמעותיות - אך זו אינה גזירת גורל. בימים אלו אנו מגבשים במשרד אסטרטגיית פסולת, שצפויה לעסוק גם בהפחתה במקור של פסולת, לרבות פסולת מזון. נמשיך ונקדם כלי מדיניות אשר יעודדו את צמצום אובדן המזון והשפעותיו על הסביבה".