מזג האוויר הנוח השבוע כבר הספיק להשכיח את סערת השבוע שעבר, אבל עבור התושבים שחוו הצפות מים קשות, הימים הגשומים בשבוע שעבר היו סיוט. השיטפונות בנהריה, אשקלון, הוד השרון, רעננה ויישובים נוספים גרמו לנזקים ברכוש ולשיבוש משמעותי באורחות החיים.
"התזכורות האלו נעשות תכופות ומכאיבות", מבהיר ערן אטינגר, סמנכ"ל ניהול משאבי סביבה במשרד החקלאות. לדבריו, "מדובר בתופעה שתלך ותחריף נוכח שינויי האקלים. אנחנו רואים מובהקות סטטיסטית של עלייה באירועים קיצוניים, שמתבטאים בכך שיש יותר אירועים בהם יש כמויות משקעים גדולות יותר באירועים בודדים, ואנחנו רואים ירידה במגמה של גשם רגוע שמתפרש על פני זמן ממושך".
כלומר: ייתכן שגם אם בסיכומי המשקעים השנתיים ישנה מגמת ירידה בכמויות המשקעים לאורך זמן, הרי שיש יותר ויותר אירועים בודדים עם כמויות משקעים גדולות בפרק זמן קצר.
עוד בוואלה!
אטינגר טוען כי "עלינו להתעורר כעת", לא רק בהיבט של מודעות סביבתית שתאט את מגמת ההתחממות הגלובלית, אלא גם בשינוי מדיניות בכל הנוגע לתחומים של ניקוז מים ותכנון ובנייה. לדבריו "בישראל, בשל היותה מדינה קטנה צפופה, הבנייה משפיעה עוד יותר על ניקוז מי הגשמים. אנחנו בישראל בונים ובונים עוד ועוד על שטחים פתוחים. מדובר בשטחים שהמים היו מחלחלים אליהם ואחרי שהם הפכו להיות שטחים בנויים הם נאטמו", הוא מסביר.
"אפשר לראות את המגמה הזאת לדוגמה באזורי איילון או באר שבע, שם השטחים הפתוחים הצטמצמו בעשרות אחוזים", מציין אטינגר. "כך, כשיש אירוע גשם משמעותי אנחנו רואים שיש יותר נגר עילי של מים. אם נחבר את המגמה של עליה באירועי גשם משמעותיים וקצרים, לכך שיש פחות שטחים בהם המים יכולים לחלחל, אנחנו מקבלים עליה באפקט של כמויות נגר עילי - כלומר הצפות מים".
אטינגר קורא, נוכח המציאות החדשה, לפעול ללא דיחוי בשני מישורים בו זמנית: שיפור וייעול של ניקוז מי הגשמים ובמקביל שינוי של עולם התכנון.
לדברי נחום איצקוביץ', מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר, "תחזית שינויי אקלים מדברת על כך שאירועי הצפות יהיו פחות נדירים מבעבר, על כן הוצגה למשרד האוצר בקשה בהיקף של כשני מיליארד שקל לשנים הקרובות".
כיום, התקציב שהמדינה מקצה לצורך שיפור ושדרוג ניקוז הנחלים מגיע לכ-50 מיליון שקל בשנה, המועברים לרשויות הניקוז בישראל. הרשויות המקומיות משקיעות גם הן כסף במערכות הניקוז, אולם מדובר בכסף שנועד לפעולות תחזוקה שוטפת וניקיון.
נוכח אירועי ההצפה הנעשים תכופים וההבנה כי תופעה זו תלך ותגבר, הוקצו השנה עוד עשרות מיליוני שקלים למספר פרויקטים שנועדו להגדיל את יכולת הניקוז במספר נחלים ואגני היקוות משמעותיים. בקישון נעשות בימים אלו עבודות שיגדילו את יכולת האגירה של אגם ברוך, שאוסף מים עודפים במורד נחל קישון, וכך תיקטן תופעת ההצפות במפרץ חיפה, בו נמצא שפך הנחל. מדובר בהכפלה של יכולת איגום מים במאגר המים המלאכותי: אם עד היום נאספו לאגם ברוך כ-700 אלף קוב מים, הרי שבסוף העבודות ניתן יהיה לאחסן בו כמיליון וחצי קוב.
בנוסף, במסגרת תכנית משרד החקלאות ופיתוח הכפר לתקצוב פרויקטים לניהול סיכוני שיטפונות, הורה שר החקלאות ופיתוח הכפר, אלון שוסטר, להוציא צו חירום שיאפשר מימון ראשוני לעבודות חירום באזור נהריה. עבודות אלו נועדו לתת מענה כבר בחורף הקרוב ולמנוע נזקים במקרה של שיטפונות שעלולים להגיע. הודות לצו, התכנית "נהריה במעלה" יצאה לדרך והעבודות החלו זה עתה.
לדברי שוסטר "לממשלת ישראל ולי כשר בממשלה יש מחויבות גדולה לעיר נהריה אחרי השיטפון בשנה שעברה. תפקידנו לתת את המענה ולהיערך בהתאם, כדי להציל חיים. בכוונתי לעקוב אחר ביצוע תכנית הסטת המים על ידי רשות הניקוז, כדי לוודא שהסטת מים גדולה תתבצע כבר בחורף הקרוב ממזרח לעיר ותצמצם משמעותית את האפשרות לשיטפון נוסף".
כחלק מהעבודות מקים המשרד, בשיתוף עם רשות הניקוז גליל מערבי, מאגרי ויסות מים במרחב מעלה אגן בכביש 70 ובנחל אשרת, תוך פינוי מחצבת יחיעם. בהמשך יבוצע איסוף נגר על ידי בניית מאגר נוסף. העבודות נועדו להתחיל בעוד שנה, אך הוקמו בעקבות צו החירום שהוציא שר החקלאות כדי לתת מענה ראשוני כבר לחורף זה.
בנוסף, בימים אלו מקדמים מערכות התרעה בפני שטפונות בשיתוף פעולה של משרד החקלאות, השירות המטאורולוגי והשירות ההידרולוגי ברשות המים. חיזוי שטפונות דורש שקלול של מספר משתנים והוא חיזוי מורכב. כדי לנבא שיטפון עתידי יש לקחת בחשבון לא רק את כמויות המשקעים הצפויות באגן היקוות מסויים, אלא גם את סוג האדמה, היקף השטח הבנוי, גובה השיפועים ועוד.
אטינגר מדגיש, כי גם אם תשופר לאין ערוך יכולת ניקוז הנחלים וגם אם תיושם יכולת חיזוי שטפונות, על מדינת ישראל להבין כי יש לשנות בצורה משמעותית את מדיניות התכנון והבניה. "חייבים להבין שהמים הם משאב ולא מטרד שעלינו לסלק במהירות לים", לדבריו, "הגישה התכנונית צריכה להבין שעלינו לשמר את הנגר ולא לייצא אותו לנחלים. הנחלים לא בנויים לקוט כמויות מים גדולות כל כך ומנגד השטח שישמר את הנגר יראה בכך תועלת".