ארה"ב הטילה סנקציות על קובה בעקבות דיכוי המפגינים: "זו רק ההתחלה"

ארצות הברית הטילה אמש (חמישי) סנקציות על שר ההגנה של קובה ועל יחידה בכוחות המיוחדים בעקבות דיכוי המחאות החודש, כשהנשיא ג'ו ביידן הזהיר כי זאת "רק ההתחלה" של הענשת הוואנה.

משרד האוצר של ארצות הברית הודיע ​​כי הוא מקפיא את נכסיו של שר ההגנה אלברו לופז מיירה ושל הבריגדה הלאומית המיוחדת, חלק ממשרד הפנים בקובה, בתגובה להפרות זכויות אדם של המפגינים שיצאו לרחובות במחאה נדירה נגד השלטון הקומוניסטי.

"זו רק ההתחלה - ארצות הברית תמשיך להעניש את האנשים האחראים לדיכוי העם הקובני", מסר ביידן בהצהרה. העיצומים הושתו על בסיס חוק מגניצקי, המאפשר לנשיא ארצות הברית לנקוט צעדים נגד הפרות זכויות אדם ומעשי שחיתות ברחבי העולם.

ביידן אמר כי ממשלו התמקד בשר ההגנה וביחידה המיוחדת, המכונה "הכומתות השחורות", מכיוון שהם "הובילו את דיכוי" המפגינים. "בזמן שאנחנו גובים דין וחשבון מהמשטר הקובני, התמיכה שלנו בעם הקובני נותרה איתנה". הנשיא גינה גם את "המעצרים ההמוניים ומשפטי הראווה" שנועדו להשתיק ולכלוא את מתנגדי המשטרה.

קובה הגיבה בזעם וטענה שהסנקציות הן "עלבון", ואמרה שארצות הברית צריכה להתמקד יותר בטיפול בדיכוי ובאכזריות המשטרה בשטחה. "אני דוחה את הסנקציות המופרכות והמשמיצות של ממשלת ארצות הברית", צייץ שר החוץ ברונו רודריגס בטוויטר.

הסנקציות מקפיאות את כל הנכסים והאינטרסים של לופז מיירה ו"הכומתות השחורות" בארצות הברית, אם יש כאלו, נאסר על כל אזרח, תושב או גוף אמריקני לקיים עמם עסקים כלכליים. "משרד האוצר ימשיך לאכוף את הסנקציות על קובה, כולל אלה שהוטלו היום, כדי לתמוך במאבקם של אזרחי קובה למען הדמוקרטיה והקלה מהמשטר הקובני", אמרה שרת האוצר ג'נט ילן.

ביידן ציין כי וושינגטון שוקלת כמה צעדים חדשים. לדבריו, ארצות הברית עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם שותפים אזוריים כמו ארגון מדינות אמריקה "כדי ללחוץ על המשטר לשחרר מידית אסירים פוליטיים העצורים שלא כדין, להחזיר את הגישה לאינטרנט ולאפשר לאזרחי קובה ליהנות מזכויותיו הבסיסיות", אמר.

דובר משרד החוץ, נד פרייס, אמר כי וושינגטון גם בוחנת מחדש את המדיניות המאפשרת לאזרחים ממוצא קובני בארצות הברית להעביר כספים לקובה, מחשש שהם עשויים להגיע לידי המדינה. הוא הוסיף כי וושינגטון "תמשיך לבדוק מה עוד נוכל לעשות" כדי לתמוך בעם הקובני, תוך שהיא גובה מחיר מהשלטונות.

ב-11 וב-12 ביולי יצאו אלפי אזרחים קובנים לרחובות ב-40 ערים שונות, וקראו "חופש", "הלאה עם הדיקטטורה" ו"אנחנו רעבים". אדם אחד נהרג ויותר ממאה איש נוספים נעצרו מאז שהמחאה פרצה בשל המשבר הכלכלי הקשה ביותר שחווה האי הקומוניסטי זה עשרות שנים. על פי נתוני משרד האוצר, משרד ההגנה של קובה ושירותי הביטחון שלה תקפו אנשים ו"עצרו או העלימו יותר ממאה מפגינים בניסיון לדכא את המחאות".

ההפגנות מעיבות עוד יותר על מערכת היחסים המתוחה בין וושינגטון להוואנה. אלו טולטו בשנים האחרונות, מנורמליזציה שהוביל הנשיא ברק אובמה בסוף כהונתו, אחרי שהצהיר כי חצי מאה של מאמצים להפלת המשטר נחלו כישלון, לחידוש הלחץ הכלכלי הגורף בידי מחליפו דונלד טראמפ. ביידן גיבש באיטיות את המדיניות שלו כלפי קובה, אך ההפגנות החזירו את היחסים בין המדינות למרכז סדר היום.

חלק מחברי הקונגרס, בהם הסנאטור הדמוקרטי רוברט מננדז, בנם של מהגרים קובנים ויו"ר הוועדה ליחסי חוץ בסנאט, שיבחו את הסנקציות החדשות. מנגד, כמה חברי קונגרס רפובליקנים אמרו כי הן לא מספיקות.

הסנאטור רוג'ר וויקר צייץ שהוא "מאוכזב מהתגובה החלשה" של ביידן בעת "שהעם הקובני זועק לעזרה".