קובה מאשימה את ארצות הברית בפרוץ המחאות חסרות התקדים נגד המשטר הקומוניסטי, בעוד שממשל ביידן התייצב לצד המפגינים. שתי האויבות מתקופת המלחמה הקרה החליפו מהלומות דיפלומטיות, יממה אחרי שאלפים יצאו לרחובות בעשרות ערים וקראו "להפיל את הדיקטטורה". כוחות הביטחון פיזרו את המפגינים ועצרו עשרות מהם.
קובה לא מאשרת התכנסויות פוליטיות למעט עצרות תמיכה במפלגה, אך לפי האתר Inventario, 40 הפגנות התקיימו ביום ראשון אחר הצהריים. הן פרצו באופן ספונטני בעקבות המשבר הכלכלי החמור ביותר שחווה האי מאז נפילת ברית המועצות לפני 30 שנה, והאזרחים סובלים ממחסור קבוע בחשמל, מזון ותרופות ובימים האחרונים גם מההתפרצות הקשה ביותר של נגיף הקורונה מאז פרוץ המגיפה.
השקט חזר אתמול לרחובות הוואנה, שבה סיירו שוטרים וחיילים. עם זאת, בשעות הערב פרצו עימותים חדשים, וכמאה מפגינים החלו לקרוא "הלאה עם הקומוניזם" ו"מולדת וחיים". כתב של סוכנות הידיעות הצרפתית דיווח על לפחות חמישה עצורים
נשיא קובה, מיגל דירס-קאנל, אמר כי הזעם הציבורי הוא תוצאה של "מדיניות החנק הכלכלי לעידוד אי-שקט חברתי במדינה" המנהלת ארצות הברית נגד הוואנה. קובה נתונה תחת אמברגו כלכלי אמריקני מאז 1962. "מה הם רוצים? להצית אי-שקט חברתי על מנת להוביל לשינוי משטר", אמר הנשיא בנאום ששודר בכלי התקשורת הרשמיים במדינה.
בוושינגטון, נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן פרסם הצהרה שבה הביע תמיכה בדרישת המפגינים להשתחרר מ"עשרות שנים של דיכוי וסבל כלכלי" שגרם המשטר הדיקטטורי של קובה. שר החוץ שלו, אנתוני בלינקן, אמר כי קובה תעשה "טעות קשה" אם תטיל על וושינגטון את האחריות להפגנות, שלדבריו פרצו בשל הניהול הכושל של הממשלה הקובנית בכללה ובקורונה.
בנוסף לכך, היועץ לביטחון לאומי, ג'ייק סאליבן, הזהיר את הוואנה מפני פגיעה או רדיפה במפגינים השלווים.
היחסים בין ארצות הברית לקובה מתוחים במיוחד מאז שהנשיא לשעבר דונלד טראמפ הידק את הסנקציות על הוואנה, אחרי ההפשרה ההיסטורית, אך זמנית בלבד, בסוף כהונת ממשל אובמה. הסנקציות, שנשארו על כנן גם בתקופת ביידן, וקריסת ענף התיירות בעקבות המגיפה העולמית תרמו להתכווצות כלכלת קובה ב-11% בשנה שעברה.
טראמפ התייצב אף הוא לצד המפגינים ומסר בהצהרה: "אני עומד עם העם הקובני ב-100% במאבקם למען החירות". במיאמי ובוושינגטון צעדו אלפי אמריקנים ממוצא קובני לאות תמיכה במפגינים בבית, וקראו "תחי קובה החופשייה".
אירופה וברזיל לצד המפגינים, רוסיה מזהירה
במקביל, האיחוד האירופי והאו"ם קראו אתמול לקובה לכבד את חופש הביטוי וההפגנה. "אני רוצה לקרוא לממשלה שם לאפשר הפגנות שלוות ולהקשיב לאי-שביעות הרצון שמביעים המפגינים", אמר שר החוץ האיחוד האירופי, ג'וזף בורל.
בברזיל, הנשיא הימני קיצוני ז'איר בולסונארו, שנתון ללחץ גובר מבית בשל מחדלי הטיפול של ממשלתו בקורונה, הביע "סולידריות" עם המפגינים המבקשים "לשים קץ לדיקטטורה האכזרית".
מנגד, מקסיקו ורוסיה, בעלת בריתה הוותיקה של קובה, הזהירו מפני ניצול התסיסה המקומית לצורך התערבות זרה. נשיא ונצואלה ניקולס מדורו הביע תמיכה מוחלטת בממשלת קובה, ומקבילו הארגנטינאי אלברטו פרננדז דרש להסיר את הסנקציות האמריקניות, אף שהוא דחה התערבות אפשרית במשבר.
קובה, שבה חיים 11.2 מיליון איש, עוברת את השלב הקשה ביותר בהתפרצות הקורונה שלה, וביום ראשון היא דיווחה על שיא יומי במספר הנדבקים והמתים.
"אנחנו רוצים שינוי"
ההפגנות פרצו ביום ראשון בסביבות שעות הצהריים בסן אנטוניו דה לוס באנוס שבמחוז ארטמיסה, הגובל בהוואנה. סרטון שהופץ ברשתות החברתיות הראה מאות תושבים הקוראים בסיסמאות נגד הממשלה ומעלים דרישות רבות, מחיסונים נגד קורונה ועד תום הפסקות החשמל היומיומיות.
הנשיא דיאס-קאנל ביקר בעיר, ואחר כך קרא בנאומו: "אנחנו קוראים לכל המהפכנים במדינה, לכל הקומוניסטים, לצאת לרחובות בכל מקום שיש מאמץ לייצר פרובוקציות כאלה". בהמשך היום, מאות מפגינים בבירה הוואנה קראו "אנחנו רוצים חירות", כששוטרים והחיילים עמדו על המשמר. כתבים של סוכנויות ידיעות בינלאומיות דיווחו כי כוחות הביטחון השתמשו בגז מדמיע והכו חלק מהפגינים.
מאז יום ראשון אחר הצהריים, האינטרנט הנייד - שהושק בקובה רק ב-2018 - מושבת. למרות זאת, לרשתות החברתיות הועלו תיעודים מהפגנות נגד המשטר בכל רחבי האי. "מה שאנחנו רוצים זה שינוי," אמרה ימילה מונטה, עובדת בית בת 54. "הספיק לי", היא אמרה לסוכנות הידיעות הצרפתית, והיא סיפרה על הקושי שיש לה ולקובנים אחרים להסתדר בחיים.
ההפגנות הקודמות בקובה, שהיו גם הראשונות מאז המהפכה שהעלתה את פידל קסטרו לשלטון ב-1959, היו גם הן על רקע כלכלי, אולם הן היו מוגבלות לבירה ונבלמו במהירות.
יודייקי ואלורדה, עובד בית ספר יסודי בן 39, אמר כי המראות של יום ראשון היו "מדהימים". "אנחנו זועמים כי אין אוכל, כי יש בעיות", אמר ואלורדה.