הפרחים לנתניהו ושיקלי: חוק האזרחות הפגיש את הקואליציה עם החיים עצמם

יותר מהכול, הדרמה במליאה הלילה הדגישה שהאירוע שהכניס את רע"ם, מרצ והעבודה לממשלה עם בנט, סער וליברמן, התאפשר בזכות איש אחד ומתבסס על עקרון אחד בלבד - הרצון להחליף אותו. כעת בקואליציה מקווים שיצליחו להתמודד עם הפסדים מעת לעת כדי לשרוד לפחות עד אישור התקציב

לכבוד יום הולדתו ה-18, המערכת הפוליטית הכינה לחוק האזרחות חגיגה משגעת. מאז 2003, החוק שמונע איחוד משפחות פלסטיניות מובא לאשרור במליאה מדי שנה, ואחרי כמה שעות של דיונים ערניים עם הח"כים הערביים בעוצמה כזו או אחרת, היה מאושר בקלות ובאפרוריות ועובר מתחת לאף של כמעט כולם. השנה, הדד ליין להארכת הוראת השעה הגיע בתזמון חד ומדויק, פחות מחודש אחרי שהוקמה ממשלת בנט-לפיד, שהפך אותו רשמית ל"משבר הראשון". ההצבעה על החוק סיפקה דרמה פרלמנטרית עד השעות הקטנות, שהסתיימה במפלה מהדהדת לקואליציה, חגיגות ניצחון באופוזיציה ובנפילת החוק, שב-18 שנותיו מעולם לא קיבל ככ הרבה תשומת לב.

בראש החוגגים היו הח"כים של הרשימה המשותפת, שהצטלמו לצילום מזכרת על ההישג הפרלמנטרי הנדיר שהביא לביטול החוק, נגדו הם נאבקים כבר כמעט שני עשורים. מי היה מאמין שבכנסת עם יותר מ-70 מנדטים ימניים יבוטל האיסור הגורף על איחוד בני משפחות. את הפרחים, הם צריכים לשלוח לראש האופוזיציה בנימין נתניהו, שב-12 השנים האחרונות האריך אותו שוב ושוב בלי להקדיש לכך כמעט מחשבה.

הניצחון של המשותפת קיבל טעם מתוק עוד יותר כשתובל במבוכה של רע"ם היריבה, שבשל מחויבותה לקואליציה נאלצה להגיע לפשרות על תמיכה והימנעות באחד מציפורי הנפש של הח"כים הערביים והשמאל לדורותיהם.

חגיגה משגעת. בנט לצד ראשי הקואליציה, אתמול (צילום: פלאש 90, יונתן זינדל)

בקואליציה יצאו לדרך עם חוק האזרחות בציפייה שהאופוזיציה הימנית תשתף פעולה בנושאים לאומיים-ביטחוניים ותתמוך בו, לפי הנוהג והמסורת של שנים עברו. אבל נתניהו סירב להושיט להם גלגל הצלה, גם במחיר הביקורת הציבורית על הפקרת הביטחון הלאומי לקיטוב ולפוליטיקה, ואילץ אותם להתמודד עם המתחים בינם לבין עצמם. ובזמן שאיילת שקד ניהלה מו"מ קדחתני על פשרות עם מרצ ורע"מ, הוא השקיע את כל מאמציו במורד מימינה, עמיחי שיקלי.

בווידאו: חוק האזרחות נפל (צילום: ערוץ הכנסת)

הלחץ על שיקלי, שנחשף אתמול לראשונה בוואלה!, נמשך עד הרגע האחרון. נתניהו, יריב לוין ויואב קיש ניהלו איתו שיחות צפופות בדקות שלפני ההצבעה, כשבמקביל שקד התרוצצה בינו ובין בנט במאמץ לבלום את הכישלון. שיקלי, שבשלב מסוים סינן "לילה כזה לא היה לי בחיים", היה בסוף הקול המכריע שהנחיל את התבוסה, לקול צהלות הליכוד והמשותפת. גם הוא צריך לקבל מאיימן עודה ואחמד טיבי זר. גם באופוזיציה, צירוף הנסיבות החריג שהביא להקמת ממשלת בנט-לפיד מייצר בעלי ברית מפתיעים ומוזרים.

מאותת על נחישות. נתניהו (צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ)

שקד עדיין לא אמרה נואש ושוקלת להביא את החוק להצבעה חוזרת עוד הלילה, לפני פקיעתו בחצות. וגם אם לא, ביטול החוק לא יוביל לאיום ביטחוני, אלא בעיקר להרבה עבודת ניירת במשרד הפנים וכאבי ראש משפטיים, אבל משחק ההאשמות בימין המפולג כבר משתולל במלוא עוזו. בימינה מאשימים את הליכוד והציונות הדתית בהפקרות ביטחונית, ובאופוזיציה חוגגים על הפשרות שהגיעו אליהם עם רע"ם ומרצ. למרות שראש הממשלה נפתלי בנט הפך את ההצבעה להצבעת אמון בממשלה כדי להקל עליהן, נפילת החוק לא מבשרת על נפילתה, אלא רק על הפסד תודעתי ראשון. נתניהו ינסה להגדיל אותו ככל האפשר, ובקואליציה צריכים בעיקר לבלום את הכישלון, כדי שלא יחזור על עצמו ויהפוך למגמה.

שקד וקיש מפעילים לחץ על שיקלי לקראת ההצבעה

בווידאו: ח"כ קיש והשרה שקד לוחצים על ח"כ שיקלי לפני ההצבעה על חוק האזרחות (מערכת וואלה!)

מבחן חוק האזרחות הפגיש את ממשלת בנט-לפיד עם החיים עצמם, והציף את כל המורכבויות האידאולוגיות והלאומיות-לאומניות שכל שותפיה היו מעדיפים להטביע עמוק. האירוע שהכניס את רע"ם, מרצ והעבודה לממשלה שבראשה עומד מנכ"ל מועצת יש"ע לשעבר ועם גדעון סער, אביגדור ליברמן, איילת שקד וזאב אלקין בצמתים המרכזיים, התאפשר בזכות איש אחד ומתבסס על עקרון אחד בלבד - הרצון להחליף אותו. מעבר לכך, על כל נושא מהותי ומשמעותי אחר, יש ביניהם פערים עצומים. החור השחור הגדול ביותר הוא הנושא הפלסטיני - בו שמונה מפלגות הקואליציה לא אומרות אפילו מילה אחת משותפת. חוק האזרחות כולל הרבה מלים טעונות על לאומיות, שוויון, טרור ודמוגרפיה - ועבור מרצ ורע"ם זו היתה חתיכת צפרדע.

לא אמרה נואש. שקד, אתמול (צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ)

במקביל למאבק מול האופוזיציה, חוק האזרחות היה גם מערכה בזירה פנימית של סימון טריטוריה. השמאל נאלץ לשלם לימין מחירים גבוהים כדי להקים את הממשלה: עם בנט בראש, ייצוג עודף, והדרה ונישול מתיקים "אסטרטגיים" בכירים. אחרי שהודרו גם מקבלת ההחלטות על מתווה אביתר, מרצ ניסתה לשרטט מחדש את הגבולות ולסמן להם שטח על המפה. ההתנגדות שלהם ושל רע"ם אילצה בסופו של דבר את שקד להתפשר לחזור בה מהכוונה המקורית להביא את החוק בנוסח המקורי ללא שינויים מתקופת נתניהו. השר עיסאווי פריג' הוא שחתום גם על מתווה הפשרה, שהיתה מעניקה אישורים מיידיים לאלפי פלסטינים חסרי מעמד. אבל שיקלי הרס לפריג' ומרצ את חגיגות הניצחון. כמו בהקמת הממשלה, השותפות הקואליציוניות כולן התאמצו מאוד - ומטען הצד הגיע מהכיוון של בנט.

עד הלילה, נראה היה שהקואליציה שורדת את ההתשות הליליות של הליכוד והחרדים, שמסתגלים היטב למעמדם החדש כאופוזיציה לוחמת. מפגן המחאה הקולני שהם הרימו שם אמש, בצעקות "בושה, בושה, בושה", עם קריאות נגד ההתנהלות הדורסנית והרשלנית של הממשלה הרעיד את קירות הבית. ההחלטה להתנגד לחוק, למרות לבטים ומחאות ליכודיות פנימיות, מאותתת שנתניהו ושותפיו נחושים לנהל מלחמת חורמה ודה-לגיטימציה בממשלה, מה שמבטיח עוד הרבה לילות לבנים וטרוטי שינה. בקואליציה מאמינים ומקווים שגם אם הם יספגו הפסדים מפעם לפעם, הם ישרדו לפחות עד אישור התקציב, בעיקר בשל האלטרנטיבה הגרועה עבור כמעט כולם - בחירות.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully