ישראל לא עומדת בסטנדרט המינימלי למאבק בסחר בבני אדם - כך קבע דוח של מחלקת המדינה בארצות הברית שהתפרסם אתמול (חמישי). הדוח השנתי מצביע על הידרדרות במאמצי הממשלה לעצור את התופעה, שמורידה את ישראל לדרג המדינות השני מתוך ארבעה, אחרי עשור בדרג הראשון.
המחלקה ציינה כי הממשלה מנסה לפעול למיגור התופעה, בין היתר דרך הפעלת מקלטים שסיפקו לקורבנות הגנה והליך שיקום, וחקירה והעמדה לדין של מעורבים בעבירות. ואולם, לפי הדוח, המאמצים פחתו ולא היו מספקים בהשוואה לשנים קודמות, גם כשהצורך להקצות משאבים לטיפול בהתפשטות הקורונה נלקח בחשבון.
לקריאת המסמך המלא
לקריאה נוספת
לפי הדוח, מדיניות הממשלה לאימות הפגיעה בקורבנות הובילה לטראומה נוספת עבורם, וכן מנעה מהם גישה לשירותים חיוניים, לעתים לאורך שנים רבות. המחלקה מותחת ביקורת גם על פעולות הממשלה בסוגיית העובדים הזרים, שנטען כי העצימו את הסיכויים שינוצלו.
חלק נרחב מהדוח עוסק בסוגיית האכיפה החסרה. הירידה המדוברת באה לידי ביטוי בפתיחת 11 חקירות על סחר בבני אדם ב-2020 לעומת 18 בשנה קודם לכן, ומול 20 כתבי האישום שהוגשו ב-2019, השנה היו תשעה בלבד - חמישה על סחר בילדים למטרות מין, שלושה על סחר בבגירים למטרות מין ואחד על עבודה בכפייה. הסיבה המרכזית לבעיה היא חוסר הקצאת משאבים: שוטרת אחת בלבד עוסקת בנושא, וגם היא נדרשה לעבור לטפל בעבירות על הגבלות הקורונה לא פעם. בסוף השנה שעברה הוחלט במשטרה להעלות את תקציב היחידה ולהעביר אליה שני שוטרים נוספים. עד לפרסום הדוח, נכתב, ההחלטה לא יצאה לפועל.
בקבוצת הדירוג השנייה, שהגדרתה היא "ממשלות שאינן עומדות בסטנדרט המינימלי, אך עושות מאמצים משמעותיים להתאים את עצמן אליהן", נמצאות עוד 94 מדינות מלבד ישראל, בהן עיראק, קניה, בנגלדש, גרמניה, יפן, טורקיה, איטליה וסודאן.
פרופ' הילה שמיר מאוניברסיטת תל אביב, העומדת בראש קבוצת מחקר שעוסקת בסחר בבני אדם, קבעה בשיחה עם וואלה! כי הבעיה החמורה ביותר שעולה מהדוח היא איתור הקורבנות. "בעולם התפתחו מנגנונים מתקדמים לזיהוי קורבנות ואנחנו מפגרים מאחור. יש שוטרת אחת שמופקדת על הזיהוי, שעושה את עבודתה נאמנה - אבל היא רק אחת. כתוצאה מכך זיהויים מתעכבים, לפעמים שנים", האשימה. "יש היעדר כמעט מוחלט של אכיפת זהויות עובדים, ועובדים כבולים למעסיק אחד. המצב החריף ביותר הוא של עובדי חברות בניין זרות, מסין ומטורקיה למשל, שמגיעים לישראל ונמצאים בכבילה מלאה ובבידוד גדול מהחברה הישראלית. נעשתה רפורמה בנוגע לעובדים הפלסטינים, אבל לא מיידעים אותם, והיא לא מיושמת הלכה למעשה".
פרופ' שמיר הוסיפה כי השנה הדוח עסק בתחומים שונים מבעבר. "הדוח מקדיש הרבה תשומת לב להעסקה בתנאי עבדות מחוץ לתעשיית המין, שבה התמקדו בדרך כלל, מאחר שיש כפייה רבה כיום בסיעוד ובנייה", הסבירה. "אני מקווה שהממשלה החדשה תעביר את התקציב ותשים את המאבק בתופעה המחרידה הזאת בראש סדר העדיפויות. ב-2006 ישראל הורדה בדירוג בפעם האחרונה, ובתגובה נעשו מאמצים משמעותיים באותה שנה. נקווה שהירידה הנוכחית תעורר את מקבלי ההחלטות לפעולה מקיפה ואפקטיבית", סיכמה.
היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בסחר בבני אדם מסרה בתגובה לפרסום הדוח כי בין הסיבות לירידה נמצאות מגיפה הקורונה, חוסר היציבות פוליטית והעובדה שלא הועבר תקציב מדינה. "ממשיכים לפעול בצורה נמרצת ונחושה במאבק בתופעת הסחר בבני אדם - מניעת התופעה, הגנה על קרבנות העבירה ואכיפה כלפי העבריינים, תוך התמודדות עם הדפוסים החדשים של הסחר בבני אדם והתאמת הכלים והמענים בתחום זה. מודל הפעולה המשולב הישראלי הוכיח את עצמו, ואף זכה להכרה בכל העולם, באופן בו מדינות רבות מבקשות ללמוד מניסיונה והישגיה של ישראל".