בעוד יומיים נגמרת תקופת הזכאות לדמי החל"ת המיועדים למובטלי הקורונה בגילאי 45 ומטה. הכנסת תדון השבוע בכמה חריגים, בהם אנשים עם מוגבלויות ובני 67 ומעלה שיפסיקו לקבל מענק ההסתגלות. אולם, יש אוכלוסייה נוספת שתתקשה מאוד בתקופה הקרובה - הן צעירות, בריאות ויש להן ילדים שרק השבוע יצאו לחופש הגדול.
המתווה של ליברמן להפסקת החל"ת באופן גורף לכל בני 45 ומטה ללא התחשבות במספר "התלויים" (ילדים), כפי שהיה במודל של השר הקודם ישראל כץ, עלול להשאיר ללא מענה ראוי משפחות רבות עם ילדים. שלוש אמהות סיפרו לוואלה! על מצוקתן רגע לפני שנגמרת להן הזכאות לחל"ת, על חוסר האונים והתסכול הרב שהן חוות. הן לא מצליחות למצוא עבודה ראויה, ולא מבינות על מה מדובר כששומעות שמספר המשרות הפנויות במשק שוב בשיאים חדשים.
אל תפספס
אורלי ויספריד בת ה-39 היא אם חד הורית לשתי בנות. ויספריד מתקיימת כרגע מדמי המזונות שמשולמים לה על ידי הביטוח הלאומי ומדמי אבטלה. ביטולם בעוד יומיים יביא אותה להכנסה חודשית של 3,000 שקלים בלבד. ויספריד, כמו רבות אחרות, מחפשת משרת אם, שתאפשר לה גם להיות עם בנותיה אחרי שחזרו מהמסגרות.
לדבריה, "עד הקורונה עבדתי בחצי משרה, ועכשיו אני לא מצליחה למצוא. השוק מוצף בעובדים. בעוד יומיים אשאר עם הכנסה חודשית של 3,000 שקלים בלבד, כשאני מגדלת לבד שתי בנות". היא מספרת שלאחר המבצע "שומר החומות" בנותיה לא מוכנות להשאר בבית לבד יותר משעה. בנוסף לכך, הביטוח הלאומי מגביל את היקף משרתה כך שבסך הכל הכנסתה, כולל קצבת המזונות, לא תעלה על 6,000 שקל, דבר שמקשה על החיפוש.
"יש עוד הרבה אמהות במצב שלי, וזאת ממש הזיה. זורקים אנשים למים להתמודד. אני לא מבינה מה הם רוצים מהאנשים. אי אפשר לקבוע שום דבר, אני לא יכולה להתחייב לעבודה, הבנות יהיו בחופש, עוד הפעם יהיה סגר, עוד הפעם יעיפו אותי. אני לא יכולה להשאיר את הילדות לבד כל כך הזמן. במיוחד אחרי כל האזעקות שהיו אצלנו, הן בחרדות ולא מסכימות להישאר לבד ליותר משעה-שעתיים", היא אומרת.
מ', בת 44 ואם לשני ילדים קטנים בני שלוש וארבע, פוטרה מחברה גדולה לפני חצי שנה בה עבדה במשך עשור. היא בעלת תואר שני, ועד הסגר השני עבדה בתפקיד ניהולי. החברה החליטה להתייעל והדרישות כלפיה השתנו, כך שמ' מצאה את עצמה מהר מאוד בחוץ.
"בחצי שנה האחרונה שאני בבית, חיפשתי עבודה אבל לא היו הרבה הצעות. עכשיו אני רגע לפני שנגמר החל"ת שואלת את עצמי - מה העניין עם הגיל? זה הרי לא פרמטר לשום דבר. אני בת 44 וחצי, יותר קל למצוא עבודה ממי שבן 45 וחודש ונמצא באותו מצב?", היא תוהה. היא עוד מתארת את מאמציה במציאת עבודה: "מדברים על זה שהשוק מוצף במשרות, אבל כשאני מגיעה ללשכת התעסוקה לא מציעים לך שום דבר. הגעתי ללשכת התעסוקה עוד לפני דרשו ממני להתייצב כדי לברר אם יש איזושהי הכשרה מקצועית. הפקיד פשוט גיחך לי בפרצוף".
כמו הורים רבים שנגמרת להם הזכאות לתשלום דמי החל"ת, מ' מעלה סוגיה אחרת - חופשת קיץ במהלכה תצטרך להיות עם ילדיה, לפחות בשבועיים האחרונים של אוגוסט. "אני לא רואה עכשיו מעסיק שאני עובדת איתו חודש וקצת, מהיום, שיסכים להוציא אותי לחופש של שבועיים. בשורה התחתונה אני לא יודעת מה לעשות אם לא יאריכו לי את דמי האבטלה. אני אומרת לך את האמת. אולי אפילו אלך לעבוד במלצרות".
האבטלה בפריפריה
נושא התעסוקה בפריפריה היא סוגיה כואבת עבור מובטלי קורונה רבים - שם היצע העבודות המזדמנות נמוך הרבה יותר מאשר באזור המרכז, וכן התחרות על כל משרה פנויה היא גבוהה יותר. "על כל עבודה יש 200 קופצים", מספרת ס', בת 43 ואם לבן 8 המתגוררת בגליל העליון. "מאז הסגר השני התחלתי ללכת לריאיונות במקצועות שבכלל לא 'אני'. במלונות לצורך העניין ובכל מקרה אומרים לי שאני 'over qualified', או מרמזים לי שהמשרה לא מתאימה לאימהות. שואלים אותי שאלות כמו, 'מה קורה מבחינת השעות' או ששואלים אותי 'את לא מתכננת עוד ילדים?'".
לפני הקורונה, ס' עבדה בתור יועצת משכנתאות. עתה, רקע לפני סיום החל"ת היא מוכנה להתפשר גם על גובה השכר וגם על טיב המשרה. לדבריה, "אני מחפשת עבודה בטירוף. אין לי מושג מה אני הולכת לעשות עם עצמי. כל עבודה שנכנסת אני קופצת, אני בכל הקבוצות בפייסבוק ומבקשת עזרה מכל מי שאני מכירה".
"מדובר בהחלטה שגויה של הממשלה. הרי מגיל 38 בערך כבר מתחילים להתסכל עלינו אחרת בשוק התעסוקה. אנחנו צעירים, אבל הדור שייך לצעירים יותר מאיתנו. בן הזוג שלי עובד, אז אנחנו נסתדר ונצטמצם, אבל מה יעשו כאלה ששני בני הזוג לא עובדים?" היא שואלת.
מ"המטה לקידום תעסוקתי", שותפות של 34 ארגונים חברתיים, נמסר כי המתווה הגורף שמציע שר האוצר פוגע במאות אלפי מובטלים, ובמיוחד באלה מהם שיש להם קושי מיוחד למצוא עבודה, כמו אמהות לילדים קטנים המחפשות "משרת אם", וכן מובטלים מאזורים גיאוגרפיים וקבוצות גיל שהאבטלה בהן עדיין גבוהה.
טלי ניר, מנכ"לית עמותת "121 - מנוע לשינוי חברתי", המובילה את המטה, אומרת כי: "הקורונה הציפה את הבעיות שחוות נשים בעבודה בכלל ואת העובדה שהן - ובמיוחד אמהות לילדים קטנים ונשים מבוגרות - הראשונות להיפגע בעת משבר. כאשר המשק עדיין לא התאושש מהמשבר, הן גם האחרונות למצוא עבודה מאחר שמעסיקים רבים מעדיפים לא להעסיק אמהות לפעוטות או נשים בנות 60 ומעלה".
"הממשלה עדיין יכולה לאמץ מתווה דיפרנציאלי לקבלת דמי האבטלה, שיביא בחשבון את הקשיים של קבוצות אלה וחשוב שהוא יכלול גם סיוע אקטיבי במציאת עבודה או הכשרה שתבטיח להן אופק תעסוקתי", ניר מסכמת.