קבינט הקורונה התכנס הערב (ראשון) לראשונה מאז הקמת הממשלה, והכריע כי לא יוטלו הגבלות חדשות על הציבור בעקבות העלייה בתחלואה בנגיף. השרים דנו בצעדים למניעת התפשטות מחודשת של הקורונה ובלימת זן הדלתא בישראל. במהלך הדיון, דרשו השרים מידע מאנשי משרד הבריאות בנוגע לחיסון ילדים. מעט לפני התכנסות הקבינט, הודיע מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' חזי לוי על התפטרותו מהתפקיד.
במסגרת החלטות הקבינט, נקבע כי ממונה הקורונה, פרופ' נחמן אש, ופרויקטור הקורונה בנתב"ג אלוף (במיל') רוני נומה יגבשו מתווה אכיפה בנושא הבידודים, בדגש על חוזרים מחו"ל, לאחר שיקיימו דיון עם כלל הגורמים הרלוונטיים. כמו כן, יימשכו מאמצי קמפיין ההסברה לעידוד התחסנות, בדגש על בני נוער.
כמו כן, הוטל על משרד החינוך, משרד הבריאות והמטה לביטחון לאומי לגבש תכניות לפתיחת שנת הלימודים ולהתכונן לתרחישי תחלואה שונים. עוד הוחלט לקדם תכנית לריצוף גנטי מלא של כלל הנכנסים לארץ במעברי הגבול הבינלאומיים.
עוד לפני ההתכנסות, מנכ"ל משרד הבריאות הגיש את התפטרותו לשר הבריאות, ניצן הורוביץ, וישוב לנהל את בית החולים ברזילי. מי שייצג את משרד הבריאות בקבינט הם ממונה הקורונה, פרופ' נחמן אש וראש שירותי בריאות הציבור ד"ר שרון אלרעי פרייס. ממשרד הבריאות נמסר כי הודעה על מינוי מנכ"ל חדש תפורסם בהקדם.
אל תפספס
במהלך ישיבת הקבינט, סיפרה שרת החינוך יפעת שאשא ביטון כי היא קראה מאמר על כך שארגון הבריאות העולמי ממליץ לא לחסן ילדים בשל סכנה של שיסבלו מדלקת שריר הלב. ממונה הקורונה פרופ' נחמן אש השיב לה כי מדובר ב"פייק ניוז". לדברי אש, הסכנה של דלקות לבנים הם 1 ל-5,000 ולבנות 1 ל-20 אלף, וכי ניתן לטפל בכך בעזרת אנטיביוטיקה. גם מנכ"ל משרד הבריאות היוצא, פרופ' חזי לוי, השיב לשאשא ביטון כי "זה לא נכון", ושהיא לא הבינה את המאמר.
אנשי משרד הבריאות אמרו בישיבה שהם לא מתכחשים לכך שיש ילדים שבעקבות חיסון חלו בדלקת שריר הלב, אבל הדגישו שהם חושבים שהסיכונים שבהדבקת ילדים בקורונה גדולים יותר בגלל תופעות כמו שעלת וקורונה ממושכת, מהן סובלים ילדים. שרת המדע, אורית פרקש הכהן, ביקשה ממשרד הבריאות להביא לישיבה הבאה נתונים על כמה ילדים סבלו מדלקת קרום הלב לפני הקורונה וכמה בעקבות התחסנותם, כדי לראות מה מידת העלייה במחלה הזו.
גם השר במשרד האוצר, חמד עמאר, ושרת הפנים איילת שקד העלו שאלות לאנשי משרד הבריאות לגבי תופעות לוואי של חיסוני ילדים. "יש לי ילדה בת 13 ואני רוצה לחסן אותה ולתת דוגמא אישית. אני רוצה לדעת את הנתונים ואת מלוא המידע", אמרה שקד. עמאר ציין כי "אם גם השרים לא יודעים את המידע המלא, אז תחשבו על הציבור. צריך לעשות הסברה כדי שאנשים יבינו את זה".
במהלך ישיבת הקבינט, שר המשפטים גדעון סער, שרת המדע אורית פרקש הכהן והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התנגדו בישיבת קבינט הקורונה להצעת שרת הפנים איילת שקד למנוע יציאה לחו"ל של מי שביקרו בחו"ל במדינות אדומות והפרו בידוד. סער, פרקש ומנדלבליט אמרו בישיבה כי מדובר במהלך שאינו מידתי.
שרת המדע פרקש הכהן העלתה בקבינט הצעה לקצר את ימי הבידוד לשבים מחו"ל לשישה ימים, זאת בשל נתונים עדכניים שמצאו כי רק 0.1% מהחוזרים מחו"ל הם חיוביים. לדברי השרה, אם השבים מחו"ל יחויבו לקיים שלוש בדיקות קורונה בשישה ימים, הסיכוי לא לאתר חיוביים לנגיף הוא נמוך.
הממשלה אישרה: קנסות לחוזרים ממדינות אסורות
הממשלה אישרה מוקדם יותר בישיבתה השבועית את תקנות משרד הבריאות להתמודדות עם נגיף הקורונה. אלו כוללות בין היתר את הדרישה כי כל נוסע ישראלי מעל גיל 16 בנתב"ג יחוייב למלא הצהרה טרם יצאתו מישראל, ובה התחייבות שהוא אינו נוסע לאחת המדינות שהיציאה אליהן הוגדרה אסורה, אלא אם אושרה על ידי ועדת חריגים. כמו כן, אושר כי חברות התעופה יחוייבו שלא לאפשר לנוסע ללא הצהרה לעלות למטוס. עוד נקבע כי יציאה למדינה אסורה בניגוד לתקנות תהווה עבירה פלילית ומנהלית, ותגרור קנס בגובה 5,000 שקלים על נוסע שחזר ממדינה כזו.
כמו כן, סוכם כי אנשי צוות אווירי יוכלו לקבל פטור מבדיקת קורונה בכניסה לישראל, במסגרת מעקב של המפעיל האווירי, בכפוף לביצוע בדיקת קורונה מדי שבוע וככל שלא יצאו משטח שדה התעופה אם שהו במדינה בסיכון מרבי. עוד הוחלט כי אחראי על קטין (מתחת לגיל 12) שמונע מהקטין ביצוע של בדיקת קורונה יוגדר ככזה שביצע עבירה פלילית ויינתן לו קנס מנהלי בסך 3,500 שקלים.
בנוסף, משרד הבריאות הודיע כי בלארוס וקירגיזסטן התווספו לרשימת המדינות באזהרת מסע חמורה, וכי מלדיביים ונפאל הוסרו מהרשימה. רשימת המדינות באזהרת מסע חמורה כוללת, נכון להיום את המדינות הבאות: אוגנדה, אורוגוואי, איחוד האמירויות, איי סיישל, אתיופיה, בוליביה, בלארוס, נמיביה, פרגוואי, צ'ילה, קולומביה, קוסטה ריקה, קירגיזסטן ותוניסיה.
כמו כן, אסורה יציאת אזרחים ותושבים ישראלים, למעט חריגים שאושרו על ידי ועדת חריגים, למדינות ברמת סיכון מרבית: ארגנטינה, ברזיל, דרום אפריקה, הודו, מקסיקו ורוסיה.