לאחר התלבטות של שנים ארוכות, האקדמיה ללשון העברית החליטה בשבוע שעבר לאשר את השימוש במילה גֶּרֶב במין נקבה לצד מין זכר. בעבר נדונה השאלה בוועדת הדקדוק כמה פעמים, אך היא נמנעה מביצוע השינוי. עתה הוחלט שאין סיבה של ממש לאסור את השימוש הרוֹוח במילה גרב גם במין נקבה, אך המורגלים להשתמש במילה במין זכר יוכלו כמובן להמשיך בכך.
המילה "גרב" הופיעה לראשונה בעיתונו של אליעזר בן־יהודה "הצבי" עוד בשנת 1884, וחידושה מיוחס לו. הערך במילון נכתב בניקוד גָּרָב ומושווה למילה בערבית (גֻ'רַאבּ), ושם מין המילה הוא זכר. ניקוד המילה כפי שהיא מוכרת לנו היום - גֶּרֶב - מתועד במילון גרזובסקי-ילין משנת 1927, ששם מינה נקבה. ואולם, בעקבות בן-יהודה, במילונים הבאים חזרו להשתמש בצורת הזכר.
עוד בוואלה!
בפי רוב הדוברים המילים "גרב" ו"גרביים" משמשות בלשון נקבה, ככל הנראה בהשפעת נעליים ורגליים. הלשונאי יצחק אבינרי סבר שיש להשתמש במילה בצורת נקבה כיוון שהיתה חדשה. הוא נימק זאת בכך שרבים מהשמות במשקל זה מינם נקבה, כמו המילים "ארץ" ו"חרב". סיבה נוספת היא הסמיכות של הגרב לנעל ולרגל. סיבה אחרונה שציין היא השימוש הנהוג, ואף הביא ראיה מרשימה שהתפרסמה כבר ב-1904 ב"עולם קטן": "סורגת גרבים... גרב אחת... גרב שניה".