דוח של התנועה למאבק באנטישמיות ברשת, שהוקמה לפני שנה לבדוק ולנטר תכנים אנטישמיים ברשת מצא כי מרבית התכנים האנטישמיים בתקופה זו הופיעו ברשתות החברתיות כשמקורם הוא במזרח התיכון.
לפי הדוח, 36% מהתכנים הופיעו בטוויטר ו-27% באינסטגרם. בנוסף, 20% נוטרו ברשת הפייסבוק, ו-15% ביוטיוב. רק 2% מהתכנים האנטישמיים נוטרו בטיקטוק.
הדוח השנתי מסכם פעילות ניטור בת 12 חודשים שהחלה באפריל 2020, במהלכם מתנדבי העמותה סרקו באופן יומיומי שש רשתות חברתיות מובילות בעשר שפות שונות, בעיקרן אנגלית, ערבית, ספרדית, גרמנית וצרפתית.
עוד בוואלה!
הדוח מראה גם כי מקורם של רוב התכנים הפוגעניים הוא במזרח התיכון - 30%. אחר כך, אירופה עם 10%, ארצות הברית 9%, אמריקה הלטינית 6%, רוסיה ואסיה עם 4%. מקורם של כשליש מהתכנים אינו ידוע בשל פרופיל מזויף, משתמש שלא מציין את מקום מגוריו או רשת חברתית שבה ציון מקום המגורים אינו נהוג.
בעמותה ציינו כי ממוצע אחוז הסרת התכנים מכלל הרשתות החברתיות עומד על 26% בזכות פניית העמותה, יותר מפי שניים מהסרת התכנים בעקבות דיווח פרטני של משתמשים, כ-12%.
הם הוסיפו כי סרטונים שקוראים להשמיד את מדינת ישראל, או שמבזים את הדגל הישראלי, לא הוסרו משום שהם נחשבים לדעה פוליטית, ולכן אינם כלולים במדיניות שמפעילות הרשתות החברתיות. לעומת זאת, תכנים הקוראים לפגיעה בבני אדם הוסרו. טוויטר הינה הרשת החברתית היחידה שבה הוסרו יותר תכנים לפני פנייה, כ-12%, מאשר אחרי פנייה, כ-3.5% בלבד. כלומר, המדיניות הקהילתית של הרשת נאכפת בצורה חיובית ומשתמשי הרשת זוכים לפידבק מדויק כשהם מדווחים על תוכן אנטישמי.
לדברי אנשי העמותה, "זמן קצר לאחר התפרצות המגיפה והתפשטותה בעולם, זיהינו מגמה מדאיגה של ניצול מגיפת הקורונה להפצת תיאוריות קונספירציה אנטישמיות נגד יהודים ברחבי העולם, ובהמשך נגד מדינת ישראל. במרכזן עמדה הטענה השקרית כי היהודים הפיצו את הנגיף לשם הפקת רווח כלכלי ובמטרה ליצור ולהנהיג סדר עולמי חדש. מיליוני תכנים בעלי אופי דומה הופצו במרחב הווירטואלי בעשרות שפות ובמגוון רשתות חברתיות באופן פומבי ובאופנים דיסקרטיים וחשאיים".
בנוסף לקורונה היו אירועים נוספים שהשפיעו על השיח האנטישמי, הבולט שבהם היה במאי 2020, אחרי שהופץ בתקשורת וברשתות החברתיות סרטון המתעד את הרצח של האזרח האמריקני, ג'ורג' פלויד, במינסוטה שבארצות הברית.
בתנועה למאבק באנטישמיות ברשת אמרו כי "המחאות העממיות שהתעוררו בעקבות הרצח נוצלו בידי גורמים אינטרסנטים לקידום משנתם האנטישמית. ברשתות החברתיות עלו עשרות פרסומים אנטישמיים, שהשוו את אלימות 'השוטרים החונקים' לפעילות של צה"ל ושל מדינת ישראל נגד העם הפלסטיני".
קריקטורות רבות תלו את האשמה למותו של פלויד במשטרת ישראל ובמדינת ישראל, בטענה שהן אלו שמכשירות את השוטרים האמריקנים כחלק מהסמכתם המקצועית, ושהמדינה עוררה לכאורה את המהומות בארצות הברית בכוונת תחילה לגרום לתסיסה לאומית. חודש לאחר מכן, הפגנת תמיכה גדולה בפריז שבצרפת נגד גזענות, נוצלה, בין היתר, לקידום אמירות אנטישמיות ואנטי-ישראליות, כגון "יהודים מלוכלכים" ו"מדינת ישראל - מעבדת אלימות למשטרה".
גם הצלחתה של ישראל בהתמודדות עם מגיפת הקורונה הייתה מצע לפרסום תכנים אנטישמיים. בעמותה אמרו כי "'הניצחון על המגיפה' של מדינת ישראל שהוצג בכלי התקשורת הבינלאומיים, אמנם העניק תקווה גדולה לאזרחי העולם בנוגע להצלחתם הרפואית של החיסונים, אך בד בבד הגביר את קצב פרסום התכנים האנטישמיים נגד היהודים ונגד מדינת ישראל. תיאוריה חדשה הופצה, לפיה היהודים פיתחו את הווירוס כדי לשלוט על שוק המניות הגלובלי, ולחילופין, במטרה להתעשר ממכירת חיסון למחלה שהם עצמם הביאו לעולם לכאורה. בין היתר, הופץ ברשת קמפיין אנטישמי ואנטי-ישראלי תחת ההאשטאג Covid48#, שהשווה בין מדינת ישראל לווירוס הקטלני כשני גורמים שמוכרחים להיפטר מהם, וזכה לפופולריות רחבה".
בעקבות מבצע "שומר החומות" בחודש מאי חלה עלייה משמעותית נוספת בפרסום ובהפצה של תכנים אנטישמיים ואנטי ישראליים.
תומר אלדובי, מייסד ומנכ"ל התנועה למאבק באנטישמיות ברשת אמר כי "עם התפתחות המרחבים המקוונים והעלייה בשימוש בהם בזמן הקורונה, אנו, בתנועה למאבק באנטישמיות, עדים לעלייה משמעותית בגילויי האנטישמיות ברשת הבאים לידי ביטוי במגוון רחב של אמירות ומבעים ויזואליים".
הוא הוסיף כי "ממצאי הדוח המדאיגים מחייבים התכנסות מידית של הגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה, רק בגל הלחימה האחרון היינו עדים להיבטי האנטישמיות ברשת ולהשפעתן על דעת הקהל העולמית. אנחנו חייבים להבין שהמלחמה היום היא לא רק מול איראן ואויבי ישראל אלא גם באנטישמיות ובדעת הקהל".